דיוויד קם על רגליו ונפל אל הרצפה. הוא היה חלש מאוד.
הוא קם שוב, נאחז במיטת המתכת, וניגש לבדוק את גופתו של הדוקטור.
פרצופו של הרופא היה לבן כסיד, גוון עורו היה צהבהב וחולני והוא אחז בחוזקה במחשב כף יד קטן. דיוויד השתמש בשתי ידיו כדי לחלץ את המחשב מכף ידו של המת.
הוא ניסה להדליק אותו. הבטריות היו מתות.
הוא חיפש בצידי המכשיר, ומצא חיבור למתח חיצוני שנועד להטענה.
"אני רוצה לחבר את המכשיר הזה" אמר דיוויד לאנה "אני צריך חוט מתאים".
אנה כיוונה אותו לקופסה המתאימה במחסן החללית, שם מצא את מה שחיפש. הוא חיבר את המכשיר והדליק אותו.
התכתובות שמצא היו מוצפנות, אבל היה גם סרטון ווידאו שהרופא צילם בתוך החללית. אפשר היה לראות ברקע את מיכלי השינה העמוקה. אחד מהם היה פתוח, השני נעול.
"שמי דוקטור אלפרד מרטנס" פתח הרופא ". אני וירולוג וחבר בארגון ואפ"
רגליו של דיוויד כשלו והוא מיהר והתיישב על הרצפה הקרה, מבטו נעוץ ברופא שעד כה הכיר כדוקטור פרידמן.
