הספטריאנים.
שישה לוחמים אכזריים וצמאי דם מלפני אלף שנה, שחשקו להניח את ידיהם על כל הקסם הקיים בעולם. הם היו פושעים שגזלו את חייהם של המונים ואיימו להחריב את הממלכה כולה בדרך אל שאיפתם ההרסנית. את שמם הם קיבלו מאבני הספטריאן, אבנים רוויות בקסם שנגזל מהדרקונים עצמם.
רק הנבחרים, שישה גיבורים בעלי קסם טהור שניצבו מולם ללא מורא, השתוו אל הספטריאנים בכוחם. בעזרתו של המלך דאז, סיירוס, הנבחרים הביסו את הספטריאנים בקרב אחד מכריע במצודת הדרקון העתיקה, ומאז השלום והשגשוג בממלכת גֵ'מָאִיטֶר הושבו על כנם.
אופליה הכירה את הסיפורים. היא שמעה אותם מהוריה ומוריה בילדותה אינספור פעמים, למדה עליהם בשיעורי היסטוריה ושוחחה עליהם עם מכריה ביותר הזדמנויות ממה שיכלה לזכור. בדיוק כמו כל אדם אחר בממלכה, היא לא הייתה יכולה לחמוק מידיעת המאורעות הללו, שהיוו אבן יסוד ביצירת ממלכת ג'מאיטר כפי שהכירה אותה.
אבל בניגוד לאנשים אחרים, הנושא הזה תמיד ריתק את אופליה מעבר לנורמה. בשבילה, זו לא הייתה רק אגדה מסמרת שיער או מאורע היסטורי חשוב. היא רצתה לדעת עוד. לחקור עוד.
אולי היה זה ספר שקראה כשהייתה בת שבע, שהדליק משהו בתוכה ושאב אותה אל תוך העולם המסתורי של הנבואה העתיקה. המורה שלה אז, שרצתה לעודד את תלמידיה הצעירים לקרוא, הורתה להם לבחור ספר מהכוננית בפינת הכיתה ולקרוא אותו במקומות הישיבה שלהם בדממה. אופליה עדיין זכרה את הרגע שבו העיניים שלה נעצרו על המילים "אגדה של אפלה ואור", שניבטו אליה מתוך שדרות הספרים הצבעוניות הרבות שעמדו בשורות על המדפים. היא שלפה החוצה את הספר, שכריכתו הציגה צלליות של דמויות על רקע שמי עלטה זרועי כוכבים זוהרים, הניחה אותו על השולחן והתחילה לקרוא. היא שקעה בתוכו כפי שלא שקעה בשום דבר אחר, ומשנגמר זמן הקריאה ולא הספיקה לסיים, היא החזירה אותו בצער קל למדף, מבטיחה לעצמה שתמשיך לקרוא אותו בשבוע הבא.
לא הרבה שבועות לאחר מכן, אופליה סיימה לקרוא את "אגדה של אפלה ואור". שוב הגיעה שעת הקריאה, והיא רפרפה בידיה על שדרות הספרים שעוד המתינו לה, קראה את התקצירים ובחנה את הכריכות. היא ידעה שהיא צריכה לבחור ספר אחר, אבל כשידה נעצרה על השדרה השחורה עם הכוכבים הזהובים, היא גם ידעה שאף ספר אחר על המדפים לא יהיה מרתק כמוהו. גם אם זו תהיה הקריאה שנייה. או השלישית.
וכך זה היה, שבוע אחר שבוע, במשך שנה שלמה. בזמן ששאר הילדים קראו על הכלבלב שאיבד את הצעצוע שלו או על חבורת הילדים שבנתה ארמון חול, אופליה שקעה בסיפור על הרפתקה ומלחמה, קסם ומוות. ובכל קריאה, היא חשה כאילו היא חווה את ההרפתקה הזו מחדש.
עד היום, יכלה אופליה לשחזר כמעט במדויק את המילים האחרונות מהספר ההוא.
"מאז הובסו הספטריאנים, השלום והשגשוג פרחו בממלכה והקסם הפך להיות נחלת הכלל. בני העם הגֵ'מָאִיטֶרי חיו באושר ורווחה, והצדק שב לשרור בממלכה.
YOU ARE READING
גורל של נבלים
Fantasyחלפו אלף שנה מאז הובסו ששת הסֵפְּטָרִיאָנִים, לוחמים אפלים ומרושעים שזממו להשתלט על ממלכת גֵ'מָאִיטֶר, בקרב הגורלי והמכריע במצודת הדרקון העתיקה. הודות לנבחרים, שישה גיבורים וגיבורות שהקריבו הכול כדי להביס אותם, נשלחו הספטריאנים אל אובדנם והקסם האפל...
