האנטר מתח את זרועותיו מאחוריי ראשו ופיהק ארוכות. הם כבר עמדו מספיק זמן לטעמו בחנות הזו, שעוררה בו בחילה ובו-זמנית גרמה לו להרגיש ישנוני.
מספיק זמן, על פי החשבון של האנטר, היה שווה לדקה פחות או יותר. אחרי הכול, כמה כבר דקות נדרשות בשביל לזהות את הסחורה שחיפשת, לבקש מהמוכר לנקוב במחיר ולזרוק כמה מטבעות על הדלפק?
מסתבר שהרבה זמן, אם קוראים לך לַיירָה אוֹנִיקְס. היא עמדה מול השולחן ונטלה חופנים של עלים בצבעים, צורות ומרקמים שונים מתוך מספר קעריות קטנות שהיו מונחות על השולחן. המוכר, איש נמוך ושרירי בעל חזות רצינית להחריד, עמד בזרועות שלובות והמתין ללא מילה בזמן שהריחה, מיששה ושקלה את העלים באמצעות מאזני הנחושת שניצבו בסמוך לקעריות.
כך זה היה במשך עשרים הדקות האחרונות, וסבלנותו של האנטר החלה לפקוע. הוא הציץ מבעד לחלון הראווה, שרובו הוסתר מאחורי אוסף קדרות ברזל ונחושת שנערמו במגדלים עקומים הנוטים לנפול. הרחוב היה שקט מהרגיל.
"אין הרבה אנשים היום בשוק," אמר האנטר.
הוא ידע, כמובן, מה הסיבה לכך. אחרי המהומה שהתחוללה בעקבות העשן השחור שליירה יצרה, רוב האנשים פוזרו על ידי השומרים, אחדים נעצרו והשאר נמלטו בבהלה לבתיהם. זה לא היה מפתיע, בהתחשב בעובדה שהשומרים מטעם משפחת הִידֵנָייט, ששרצו ברחובות העיר הזאת כמו נחיל נמלים בקן שלו, לא היו ידועים כחיילים הסבלניים או המעודנים ביותר בממלכה. אם העשן לא הפחיד את האנשים, השומרים כסופי השריון הללו כנראה דאגו לעשות זאת.
"את מסיימת, ליירה?" שאל האנטר.
"חצי גרם..." היא אמרה בגבה אליו, בזמן שהעמיסה עוד ועוד עלים ירוקים כהים על אחת מכפות המאזניים. "גרם אחד, אחד וחצי גרם..."
"אני יודע שאת שומעת אותי," הוא אמר, אבל היא המשיכה למלמל ולהתעלם ממנו.
האנטר נאנח. זו הייתה טעות להסכים לבקשתה.
מלבד המוכרים והסוחרים שעובדים כאן למחייתם, רק מעטים העזו לחזור לרחובות השוק של ג'ספרין לאחר מה שאירע באותו הבוקר. אבל אלו שנותרו כאן, נוסף על עוברי אורח ולקוחות חדשים שכלל לא נכחו בזמן האירוע, כבר התחילו לדבר ביניהם על מה שקרה ולהחליף שמועות.
זו הסיבה שהאנטר חזר לכאן. לאחר שהודיע לקירן על לכידתה של אופליה בריל, הוא נשלח על ידו לעבור בשוק פעם נוספת ולנסות לדלות פרטי מידע מהמקומיים – מה הם חושבים שקרה, מה השומרים שאלו אותם, מה הם ראו ושמעו. האנטר ידע כי קירן לא התכוון לשומרים של משפחתו – הרי הם דיווחו לו את כל מה שידעו. השומרים שאחריהם קירן רצה לרגל היו החיילים של משפחות האצולה האחרות. הוא רצה להיות מוכן בפני השמועות שעלולות להגיע – הישר מפיותיהם של המקומיים – אל המשפחות הנכבדות האחרות שעלולות להתעניין בתרחיש החדש והמוזר סביב את אופליה בריל.
YOU ARE READING
גורל של נבלים
Fantasyחלפו אלף שנה מאז הובסו ששת הסֵפְּטָרִיאָנִים, לוחמים אפלים ומרושעים שזממו להשתלט על ממלכת גֵ'מָאִיטֶר, בקרב הגורלי והמכריע במצודת הדרקון העתיקה. הודות לנבחרים, שישה גיבורים וגיבורות שהקריבו הכול כדי להביס אותם, נשלחו הספטריאנים אל אובדנם והקסם האפל...
