לואי,
לואי ילד במסגרת חילופי תלמידים מגיע מלונדון עם מבטא חמוד וסקרנות טבעית ומתגורר אצל הארי
לואי ילד מאוד ביישן וקצת הרבה תמים, הוא בן 16 בכיתה י׳ ולא יודע כלום על יחסים בין שתי בנים, הוא מתכחש לכך שהוא נמשך לרעיון אבל איך אומרים?
כל אחד הוא קצת...
קמתי בבוקר, שומע קולות של סירים מהמטבח, אימא כנראה מכינה ארוחת בוקר או משהו, מצמצתי וקלטתי שאני על הרצפה, אתמול הבנים והולי ישנו פה כנראה נרדמתי, הסתכלתי לצדדים וראיתי את נייל יושן על ליאם וזאין בנוחות, הולי ישנה על הספה, קמתי לצחצח שיניים, ונכנסתי למטבח שהדיף ריח טעים
נעצרתי קולט את המראה שמולי, לואי עם סינר לבן לבוש מכנס שחור קצר וחולצה שחורה יחף, ״בוקר...״ מלמלתי קולי עדיין צרוד משינה, לואי הסתובב בבהלה מניח יד על החזה ״הבהלת אותי״ הוא מלמל היה לו קצת קמח על החולצה, עצמות הלחיים ועל קצה האף, שפתי התעקלו לחיוך קטן מהמראה שלו, ״מה אתה עושה?״ שאלתי, הוא הסמיק, ״קמתי מוקדם וראיתי את ההורים שלך יוצאים לעבודה וחברים שלך ישנו פה אז חשבתי להכין פנקייקים...״ הוא אמר במשיכת כתיפיים, התקדמתי לצלחת וחטפתי פנקייק אחד, ״טעים״ אמרתי, ״ב-באמת?״ הוא שאל בהפתעה, ״כן״ אמרתי ולקחתי עוד פנקייק, ״זאת פעם ראשונה שהכנתי פנקייקים״ הוא אמר ונראה גאה בעצמו שהצליח,
נייל ליאם זאין והולי קמו ונכנסו למטבח, ״יש פה ריח פאקינג טעים״ נייל אמר בזמן שהתיישב בשולחן, ״ה-הכנתי פנקייקים״ לואי צייץ, ״למה אני לא נרשמתי לחילופי תלמידיםם, גם אני רוצה בריטי קטן שמכין פנקייקים״ נייל ילל ולואי הפך לעגבנייה, כולנו צחקנו והולי נתנה לנייל מכה קטנה לראש,
״לואי יש לך קמח על הפרצוף״ ליאם אמר לו, לואי ניסה לנקות את זה אבל לא הצליח, ״לא, יש לך פה״ ליאם מלמל וקם לעזור לו, הוא החזיק את הפרצוף שלו וניקה לו את הקמח מהלחיים והאף, באותו רגע רציתי להרביץ לליאם , ״תתנשקו וזהו״ פלטתי בכעס, ליאם צחק ולואי האדים והתרחק מליאם, ברגע שהוא התרחק נרגעתי,
לואי שם את הפנקייקים על השולחן וחזר למטבח, ״למה אתה לא יושב איתנו?״ הולי שאלה אותו, ״לא סיימתי להכין את כל הבלילה״ לואי ענה לה, ״יש עוד פנקייקים?!״ נייל התפרץ בפה מלא בפנקייקים, ״כן״ לואי ענה לו וגיחך, ״אני אעזור לך״ אמרתי, ״לא צריך..״ לואי מלמל אבל הוא הבין מהמבט שלי שזה לא נתון לוויכוח,
נכנסנו למטבח ולואי מיהר לגז, ״אתה יכול להביא לי את הבלילה מהשיש?״ הוא שאל אותי, הנהנתי והבאתי לו את הבלילה, ״איך החתך?״ שאלתי אותו, הוא הסמיק ״ב-בסדר זה כבר לא כל כך כואב״ הנהנתי,
לואי סיים להכין את הפנקייקים והסתובב לשים אותם על השיש הלכתי אחריו ושהוא רצה לחזור למקום שהוא עמד בו הוא התנגש בי, ״ס-סליחה! אתה בסדר?״ הוא שאל ״כן״ עניתי לו הוא הלך להוציא סירופ שוקולד מהמקרר, ״הארי אתה יכול להביא את הפנקייקים?״ הוא אמר והתקדם לשולחן אוכל, הוא הניח שם את הסירופ ואני את הפנקייקים,
אכלנו בשקט מידי פעם מישהו מדבר, סיימנו לאכול ופינינו את השולחן ״לואי אנחנו נכנסים לבריכה בוא איתנו!״ הולי אמרה לו, ״א-אני צריך לשטוף כלים״ הוא ענה לה סומק עולה על הפנים שלו, למה הוא כל הזמן מסמיק?
״נו קדימה בריטי קטן אתה לא צריך לשטוף כלים אתה אורח פה וחוץ מזה עוד מעט המנקה תבוא״ נייל אמר לו, איך הוא יודע את לוח הזמנים של המנקה שלנו?! לואי נראה מתלבט ״א-אוקי אני אלך לשים בגד ים״ הוא אמר בחיוך קטן ועלה למעלה, התעצבנתי, שיפסיקו להתייחס אליו כאילו אנחנו מכירים אותו שנים, אני לא רוצה אף אחד שידחף לי לחיים
״למה לעזעזל אמרתם לו לבוא?!״ צעקתי על נייל והולי, ״הארי! מה יש לך, הוא נחמד״ הולי אמרה ונייל הנהן בהסכמה, ליאם וזאין כבר נכנסו לבריכה, ״אני לא צריך איזה בריטי קטן ומזדיין שידחף לי לחיים זה מובן?! תפסיקו-״ רעש מכיוון המטבח קטע אותי באמצע, הלכנו לבדוק מזה היה וראינו את לואי עומד שם מנסה לסדר את מה שנפל, הוא היה שם כל הזמן? ״לואי?״ הולי קראה לו בשקט, הוא קפא והסתובב אלינו לאט הוא הסמיק והעיניים שלו היו נוצצות, הוא שמע אותנו, פאק
״א-אני שחכתי פה את הטלפון א-אז ירדתי לקחת אותו״ הוא אמר בגימגום לא יוצר קשר עין אם אף אחד מאיתנו, הולי התקרבה כדי להגיד לו משהו אבל הוא התרחק במבוכה, ״א-אני עולה לנוח אני לא מרגיש כל כך טוב, ת-תהנו״ הוא אמר וטס למדרגות, שיט, אף פעם לא הרגשתי כל כך רע בחיים שלי הוא נראה כל כך עדין ופגיע,
״הארי! חתיכת מטומטם!״ הולי צעקה עלי והלכה לכיוון הסלון, ״לא מגניב אחי״ נייל אמר לי והלך אחריה, שילכו ליזדיין מה הם כבר יודעים?!
כעסתי, הכל רק בגלל הלואי הזה, עליתי למעלה מגיע לדלת של החדר שלו, פתחתי אותה בתנופה והיא התנגשה בקיר משמיעה בום רועש, לואי הסתובב בבהלה ״א-אימא א-אני יחזור אלייך, ביי״ הוא אמר וניתק, העיניים שלו היו קצת נפוחות ובוהקות, הוא בכה לפני זה, העיניים שלו כל כך... כחולות...
״תקשיב לי טוב! זה לא מעניין אותי ששמעת הכל, אל תתקרב אלי או לחברים שלי ותתרחק לי מהחיים, לא אני נרשמתי לתכנית המטומטמת הזאת!״ צעקתי עליו, לואי נראה מבוהל וכרך את הידיים שלו סביבו במגננה, ״א-אוקי״ הוא אמר בקול רועד, הסתובבתי לצאת וטרקתי את הדלת,
היייפרקקק 852 מילים פרקקצר תצביעו, תגיבווהכיחשובתהנווו💙💚
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
