Student exchange

34

נ.מ הארי:

״אני אוהב אותך״ לואי לוחש, בקושי אפשר לשמוע אבל אני שומע חזק וברור, אני מתרומם על המרפק שלי ומסתכל עליו, הוא מסמיק ממבטי ואני יכול לראות שהוא משתדל לא להסיט את מבטו ממני, הוא אוהב אותי? הוא הרגע אמר שהוא אוהב אותי?

״אתה מה?״ אני לוחש, אני מסתכל עליו בציפייה שיגיד שוב את מה שאני בטוח ששמעתי,

״אני אוהב אותך״.

הוא חוזר על זה ואני מרגיש כמו על ענן, אני טורף את השפתיים שלו בנשיקה, אני רואה את חוסר הביטחון בעיניים שלו כשאני מתנתק,
״גם אני אוהב אותך לואי כל כך כל כך אוהב אותך״ אני אומר והוא מחייך אלי חיוך ביישני,

הילד הזה ישגע אותי.

אנחנו הולכים לישון מותשים ונרדמים תוך כמה דקות.

נ.מ לואי: (שימו לב שהחלפתי נקודת מבט)

אני קם בבוקר מהשמש שמציקה לי ומתכוון להיצמד להארי אך הוא לא במיטה,

אני פותח את היעיניים באיטיות ומרגיש מבולבל, איפה הוא?
הלב שלי דופק מהר והמחשבות מתחילות להסתחרר בראשי,

הוא עשה את זה שוב? הוא הלך לצחוק עלי? הוא נתן לי להאמין שאני יכול לסמוך עליו שוב, אני מרגיש את הדמעות על קצה העיניים ומתחיל לבכות, אני חייב להתלבש וללכת מכאן,

אני קם מהמיטה ומנגב את הדמעות, לוקח את הבגדים שהארי הוריד לי אתמול ומתלבש,

אני יורד למטה, העיניים שלי קצת נפוחות והאף שלי אדמדם, אני מתכוון ללכת הביתה ולא לדבר עם הארי שוב לעולם אך אני שומע זמזומים מכיוון המטבח ומתקדם לשם,

הארי עומד שם ומכין פנקייקים, הוא לובש רק תחתוני בוקסר והשיער שלו מבולגן ופרוע, אני מסתכל עליו מבולבל,

״בייב!״ הארי מבחין בי ומחייך, אני מרגיש מטופש על מה שחשבתי כמה שניות לפני, מתקרב אלי ומנשק אותי, אני מסמיק, ״הכל בסדר?״ הוא שואל כשהוא רואה את המבט על הפרצוף שלי,

״קמתי בבוקר ולא היית במיטה חשבתי ש....״ אני אומר ולא צריך יותר מזה כדי שההבנה תפציע בפניו,

״שיט סליחה לא חשבתי שזה ישנה״ הוא אומר ומחבק אותי, ״אני אוהב אותך לואי פעם שעברה הייתי מטומטם אני נשבע אין לך שום סיבה להרגיש חוסר ביטחון״ הוא אומר ומנשק את פרצופי, ״אתה מריח משהו שרוף?״ אני שואל אותו ומרחרח את האוויר, ״שיט הפנקייקים!״ הוא קורא וממהר אל הגז,

אני מצחקק וקופץ להתיישב על השיש, הוא מכבה את הגז וזורק את הפנקייקים שנשרפו, ״מזל שרק שלוש נשרפו״ הוא אומר ומוציא נשיפה, אני מחייך אליו והוא מחייך אלי בחזרה,