נ.מ לואי:
התעוררתי לבד במיטה של הארי, איפה הוא?, הסתכלתי על השעון, עברו בערך עשרים דקות מאז שנרדמתי, קמתי מהמיטה, והרגשתי כאבים בגב התחתון, חייכתי, אני עדיין יכול להרגיש אותו בתוכי, נכנסתי להתקלח ובגלל שלא היה לי בגדים לקחתי מהארון של הארי, לבגדים היה את הריח שלו וחייכתי לעצמי, עשינו אהבה, הוא היה מדהים כל כך.
ירדתי למטה במדרגות ואז שמעתי את הארי מדבר, נעצרתי, אני מדמיין? ה-הוא שנא את זה? לא הייתי טוב? ״אל תתערבו אני ולואי לא ביחד ולא ניהיה ביחד בסך הכל הזדיינו אתם יודעים שאני לא נכנס לזוגיות וחוץ מזה הוא נחמד אבל לא הכי טוב שהיה לי״ שמעתי את הארי אומר והרגשתי שאני מקבל אגרוף בבטן, נייל ראה אותי וסימן לו להסתובב, הארי הסתכל עלי והוא קפא, מה אני אמור לעשות עכשיו?
היי לואי״ הולי אמרה והפרה את השקט שהיה, לא הורדתי את מבטי מהארי והרגשתי כאילו אני עומד להקיא, נתתי לו את כל האמון שיש לי, נתתי לו את הבתולים שלי, הרגשתי נבגד, הוא היה כל כך נחמד אלי רק בגלל זה? רק בשביל לזיין אותי ולזרוק?
״ה-היי ה-הולי, א-אני, א-אני צריך ל-ללכת״ הגמגום שלי החמיר והרגשתי את הקירות סוגרים עלי, מזמן לא היה לי התקף חרדה, אני רוצה את אימא, אני רוצה הביתה ללונדון, אני רוצה לחזור לבית ספר שהייתי בו, שם אף אחד לא דיבר איתי ולא פגע בי, הכל עדיף מלהיות פה, התקדמתי לדלת, ״לאן אתה הולך?״ נייל שאל אותי ברכות, הסתובבתי אליהם, דמעות בעיניים שלי ואני מרגיש שקנה הנשימה שלי מתחיל להיסגר, אני חייב לצאת מפה.
״א-אני הולך ה-הביתה״ אמרתי בקול שבור ויצאתי במהירות מהבית,
הייתי בחוץ והתחלתי לרוץ, לבשתי רק גרביים, לא ידעתי שזה מה שהולך להיות, אני לא יודע לאן ללכת, אני לא מכיר פה אף אחד,
הרגליים שלי הובילו אותי למגרש הכדורגל, התיישבתי על הדשא וכל הבכי יצא ממני, לאן אני אמור ללכת? הוצאתי את הטלפון שלי מכיס המכנס של הארי, מזל שלקחתי אותו, התקשרתי לאימא ואחרי כמה צלצולים היא ענתה.
״לואי?״ היא אמרה בקול ישנוני, אני לא זוכר מה שעה אצלם כרגע אבל כנראה מאוחרת, ״א-אימא״ בכיתי, אני רוצה אותה, אני מתגעגע אליה, שמעתי כמה רעשים ואימא שלי נשמעה עירנית יותר, ״לואי? הכל בסדר חומד? איפה אתה? אתה בבית? קרה לך משהו?״ היא שאלה בלחץ, משכתי באפי, ״אני, אני רוצה לחזור אלייך אימא״ אמרתי, ״איפה אתה בובאר שלי? מה קרה?״ היא שאלה ברכות, התחלתי לספר לה מה קרה מההתחלה עד הסוף, היא הייתה קשובה וסבלנית,
סיימתי לספר לה ומשכתי באפי, ״אל תדאג ילד שלי אני באה לקחת אותך, רק תחזור לבית בנתיים, תוך יומיים אני כבר יהיה איתך״ היא אמרה, ״א-את לא מאוכזבת ממני?״ שאלתי אותה, ״מאוכזבת ממה?״ אימא שאלה אותי בבלבול,
״ב-בגלל שאני גיי, בגלל שנתתי למישהו לשחק בי ככה, בגלל שאני טיפש״ אמרתי בכאב, ״ילד שלי זאת לא אשמתך, ולא אכפת לי את מי אתה אוהב כל עוד הוא מתייחס אלייך כמו אל מלך, תאמין לי כשאני אגיע לשם הארי הזה יצטער על היום שהוא החליט להתקרב אלייך, אימא תסדר את הכל״ (ה.כ אני אשכרה בוכה) היא אמרה והבכי פרץ ממני, התייפחתי, הגרון שלי כאב וקפאתי, אימא בקשה ממני לחזור לבית של הארי והקשבתי לה,
YOU ARE READING
Student exchange
Fanfictionלואי, לואי ילד במסגרת חילופי תלמידים מגיע מלונדון עם מבטא חמוד וסקרנות טבעית ומתגורר אצל הארי לואי ילד מאוד ביישן וקצת הרבה תמים, הוא בן 16 בכיתה י׳ ולא יודע כלום על יחסים בין שתי בנים, הוא מתכחש לכך שהוא נמשך לרעיון אבל איך אומרים? כל אחד הוא קצת...
