Student exchange

31

נ.מ לואי:

אני מתעורר בבוקר מצלצול הטלפון שלי, ועונה בלי לחשוב, ״הלו״ אני ממלמל בעייפות ושומע גיחוך על הקו, ״מי זה״ אני ממשיך לממלמל ומנסה לקום להתיישב,

״זה מאט״ אני שומע ואני יכול לדעת שיש חיוך מאחורי הקול שלו, אני מתאפס על עצמי ומתיישב על המיטה עם הסמיכה כרוכה סביב כולי, קר לי,

״היי מאט״ אני מפהק, ״מה קורה?״ אני שואל, ״איפה אתה?״ הוא שואל אותי ואני מכווץ את מצחי, ״בבית״ אני אומר, ״היום יש את היום גיבוש״ הוא אומר ואני מרחיק את הטלפון מאוזני כדי לראות שהשעה כבר אחת עשרה, ״מתי צריך להיות שם?״ אני שואל, ״עכשיו״ הוא אומר ואני קם מהמיטה,

״עכשיו?״ אני שואל והוא צוחק, ״כן לואי זה אמור להתחיל עכשיו אבל זה בסדר אם נאחר קצת תתארגן אני אאסוף אותך, רק תשלח לי את הכתובת״ הוא אומר ואני מהנהן אבל אז אני נזכר שהוא לא יכול לראות אותי, ״א-אוקי תודה״ אני אומר ומנתק את השיחה,

אני נכנס להתקלח במהירות וכשאני יוצא אני שם עלי בגד ים כחול וחולצה שחורה קצרה חלקה וכפכפים,

אני מוזג לי שוקו ושומע צפירה מבחוץ, אני פותח את הטלפון ויש הודעה ממאט, הוא כתב לי לצאת אליו,

אני פותח את הדלת ורואה אותו ממתין במכונית שלו, אני נכנס במהירות, ״היי״ אני נושף ומאט מחייך אלי, ״השיער שלך מבולגן״ הוא צוחק ומנסה להושיט יד כדי לסדר אותו, אני נרטע לאחור,

חשבתי על מה שהארי אמר לי ואני חושב שהוא צודק, מאט רוצה שניהיה יותר מחברים ואני לא רוצה לתת לו רושם מוטעה,

אני מצחקק במבוכה, ״אה הוא מבולגן?״ אני שואל בתמימות ובמבוכה ומעביר את היד בעצמי בשיער,

מאט מכחכך בגרונו ומתחיל לנסוע, לאחר נסיעה של שעה אנחנו מגיעים לאחוזה גדולה, אפשר לשמוע רעש של אנשים ושל שירים מבפנים ואני מבין שהם כבר התחילו,

אנחנו יוצאים מהאוטו ומתקדמים לכיוון שער האחוזה, הוא פתוח אז אנחנו נכנסים,

אנחנו מתקדמים לדלת הכניסה וגם היא פתוחה, מאט פותח לי ומחכה שיכנס, ״תודה״ אני ממלמל ונכנס אנחנו מתקדמים לחצר הענקית ואני קולט את הארי במבטי, מאט אומר משהו אך אני לא מקשיב לו,

הארי מסתכל עלינו ומתקדם ״היי״ הוא אומר ומפריע למאט באמצע מה שהוא אמר, אני מרים את מבטי אליו ומחייך בבישנות, הארי מחייך אלי בחזרה ואני מרגיש רגוע יותר,

הוא כורך את ידו סביב כתפי, ״אני אצטרך לקחת לך אותו לרגע, ביי״ הוא אומר ואני יכול לשמוע חיוך בקולו,

הוא מושך אותי ואנחנו מתקדמים אל הכיסאות, ״למה הגעת רק עכשיו?, באת עם מאט?״ הוא שואל במהירות, אני מסמיק, ״נרדמתי וקמתי רק באחת עשרה, אימא שלי לקחה את האוטו אז ביקשתי ממאט שיאסוף אותי״ אני מסביר והארי מהנהן,