מייל מי / (boyXboy)

פרק 16

זה קרה.

משהו נצץ על צווארו של שיין, משהו שנראה לסילבר מעט מוכר.
לא הגיוני אבל הגיוני מאין כמוהו, לא אפשרי אבל בעצם למה לא?
שיין הוא... בייבי אדיוט.

אגרופו העוצמתי של דון עמד לחבוט בפניו המפוחדות של שיין שלפתע נראו כה תמימות ועדינות, עיניו מצמצו במהירות, שיערו התנופף בצורה שגרמה לסילבר לעצור את נשימתו, גופו נראה כה צנום ומבטו כה נטול רוע ועמוס תמימות... ומשום מקום - מבלי לחשוב פעמים; ״עצור!״ סילבר קרא, ודון קפא במקומו והרים מבט מבולבל אל חברו.
״מה הבעיות שלך?״ הוא קרא והפעם סילבר הוא זה שקפא.
מה הוא עושה? הוא לא יכול לחשוף את עצמו, אם שיין יגלה שהוא גולדן ליון הוא לא ידבר איתו יותר בחיים, ומעבר לכך - מה חבריו יחשבו עליו? לאחר שמרביתם יודעים היטב איזו התאהבות מטורפת הוא פיתח על חברו לעט, הם כולם ילעגו לו שהוא התאהב בחנון האילם של השכבה, הוא יהפוך לבדיחה.
הוא באמת בדיחה... הוא הרגיש עיוור... שיין היה פה כל הזמן הזה, והוא היה פשוט עיוור.
ואולי כל זה לא נכון, אולי הוא מוכר לעצמו שקרים.
הוא צריך לנוח, הוא צריך לחשוב על הכל... הוא סתם מבולבל עכשיו, אסור שיעשה שטוית, הוא צריך לשבת לבד ולחשוב.

״דון, יש לנו שיעור ופעם שעברה שולה נכנסה בנו, עזוב אותו כבר הוא סתם עושה לנו בעיות, נטפל בו אחר כך.״ הוא שכנע בטון משוחק ומעט מגומגם, גורם לדון להרים גבה ולהיאנח עמוקות.
הוא קנה את זה? סילבר שאל את עצמו, אך לא היה לו די זמן וריכוז לבחון את השטח.

כל מה שהוא יכל לחשוב באותו רגע זה - האם באמת מדובר כאן בשיין? החנון האילם הזה הוא הנער שגנב לו את הלב? לא, זו בטח טעות, זה לא באמת נכון, שיין הוא לא קאוואי אנימטור, זה צירוף מקרים.
זו תמיד יכולה להיות אותה שרשרת, או שאולי קאוואי אנימטור נתן אותה לשיין, הם הרי קרובים על פי מה שנאמר לו.
הוא החליט לקנות את השקרים שמכר לעצמו, לטובתו האישית בלבד.

הוא הביט פעם אחרונה בדון ואז בשיין שעדיין נח על הרצפה, מעט מופתע ממה שקורה גם כן אך לא מעז לומר מילה.
עליו ללכת, עכשיו, לפני שיכניס את עצמו למצב מימנו לא יוכל עוד לצאת.

סילבר רק ויתר והתרחק, בורח משם כמה שיותר מהר, נותן ליצור המתוק על הרצפה לסדר את חולצתו ולהתחיל להרים את חפציו ומחברותיו המבולגנות.
סילבר פשוט נטש את חבורתו, בורח אל החצר ומסרב להאמין לתגלית החדשה שלו.
הוא השאיר מאחור את דון והשאר, בטוח שהם כנראה יעקבו אחריו וימשיכו לשיעור הבא, הוא פשוט לא ידע על מה לחשוב, האם לקבל את העובדה? להקשיב לה? להאמין? אולי זו אי הבנה? זו כנראה אי הבנה.
זה לא אמיתי.
זה לא נכון.

הוא המשיך לשכנע את עצמו עד שכמעט האמין.
והוא גם כמעט הצליח להכחיש בתוקף ולהתעלם מכל נפש חיה שנסתה לפנות אליו...

עד שהוא הגיע הביתה.

-----

התקבלה הודעה חדשה 📩