כן המפקד! / (boyXboy)

פרק 08

ג׳ס עמד מול המראה הגדולה בחדר השינה שלו, לא יודע איך הוא מתכוון להראות את פניו מול הצוות שלו אחרי אירועי הלילה הקודם.
הוא בחן את צווארו, מבריש בעדינות את אצבעותיו הדקות על פני הסימנים הסגולים והבוהקים ביותר עליו.
ישירות הוא פתח את תיק הרחצה שלו והוציא משם בקבוקון של מייקאפ, שנועד בעיקר בכדי להסתיר את הסימנים הכחולים של המכות שהיה מקבל על ירכו מהנשק כל הזמן.
הוא שפך כמות נדיבה אל כף ידו ועשה כמיטב יכולתו בכדי להסתיר את הסימנים, מכסה אותם היטב בשכבה עבה ולא משאיר אף לא תיעוד אחד מהלילה הקודם.

כאשר החליט שהסימנים מכוסים מספיק הוא העלה את צווארון המדים שלו ונעל את נעלי החיר הגבוהות שלו לפני שעזב את החדר וקרא החוצה לצוות 13.

״צוות 13, לקבלת המפקד המסדר יעבור לדום, עמוד דום!״ אחד החיילים צעק בעוד עשרת החיילים עמדו ב-ח׳ מסודרת בעלת בסיס רחב וקצוות שוות במספרן, כולם עומדים בדום מושלם, כבר רגילים לאותן קריאות ואותן עמידות חסרות כל משמעות.
״בוקר טוב צוות 13.״ המפקד דיבר בקולו העדין, מבחין בזווית עיניו בקימברלי שבכלל לא נראה כאילו העניין מזיז לו, הוא פשוט עמד במרכז בסיס ה-ח׳, בדום כמו כולם, וחיכה להוראות.
״בוקר טוב המפקד!״ הוא ענה עם כולם, גורם למפקד להרים גבה בחשד, הוא היה בטוח שהוא יקבל מעט יותר מזה אחרי שהאחר השאיר כל כך הרבה סימני נשיכה על צווארו.

הוא עמד לדבור פעם נוספת כשלפתע הבחין בעיניו של קימברלי עליו, בוחנות אותו מלמעלה למטה, בעוד חיוך משוחק משתלט על שפתיו וגורם לברונטי לנקות את גרונו בחוסר נעימות.
״יש מישהו שלא קיבל שבע שעות שינה?״ הוא שאל כהרגלו, בטוח שאף אחד לא ירים את היד כרגיל, מפני שגם אם החיילים לא קיבלו את מלוא שעות השינה, למפקדים לא היה מה לעשות עם זה, זו פשוט שאלה... רטורית כזאת.

אפשר לומר שהוא היה מופתע עד מאוד כאשר קימברלי לפתע הרים את ידו, חיוך בבירור על פניו, אותו אחד משוחק שנהג להראות בפני המפקד המתוק שלו.
״כן קים?״ הוא פנה אל שחור השיער כי כך היה מחויב לעשות, אך נראה כי האחר ידע לשחק בתמימות מזוייפת כהוגן.
״שאלת מי לא קיבל שבע שעות שינה, עניתי שאני.״ הוא ענה בבוטות והמפקד עיקל גבותיו בחוסר שביעות רצון.
״קים לפני שאתה פונה אלי עליך לומר ׳הקשב המפקד׳, בפעם הבאה שתחרוג מכך תעלה משפט.״ הוא איים, אך באוזניו של קימברלי אותם איומים נזרקו הרחק, כלל לא רלוונטים אליו.

״ג׳סי, אתה זה שצריך לפנות אלי ב׳הקשב המפקד׳, במידה ושכחת.״ שאר החיילים בצוות פערו פיהם וניסו לשמור על הבעת פנים ישרה, קימברלי חוצה יותר מידי גבולות.
שחור השיער התקדם לכיוון מסוכן, כלל הקבוצה מאזינה ואותה שיחה יכולה בהחלט להכניס את שניהם, ובעיקר את ג׳ס לכלא להרבה שנים.
מעבר לסומק הורוד על לחיו, המפקד לא אהב בכלל את כיוון השיחה, הוא מייד מצא את המילים בכדי לענות לכך.
״כמו שאמרתי קים, על כך שהפרת פעם נוספת את הפקודה שלי אני נותן לך אזהרה אחרונה.״ הוא התעקש, נותן לשחור השיער את כל האזהרות האפשריות לפני שיעשה את הבלתי נמנע.
״הו אתה לא רוצה להעלות אותי משפט ג׳סי, יש לי המון מה להגיד לשופט.״ שחור השיער ציפה שזה מה שישתיק אחת ולתמיד את המפקד, אך למרות הדמעות שהחלו להיווצר בעיניו של הברונטי, הוא הצליח לומר בבירור עם הבעת פנים רצינית לגמרי, ללא ההיסוס הקטן ביותר.

״גם לי, המשפט שלך בעוד שלושה ימים.״ הוא השתמש בקול הנמוך ביותר שלו לפני שפנה אל שאר הצוות שנראו לגמרי מפוחדים מהאירוע; ״עשר דקות הפסקה, משוחררים.״ הוא קבע וברגע אחד כולם נעלמו מפניו, נותנים לו את הזמן להתאושש מהחייל החצוף שלו.
הוא פשוט הבין בן רגע אחד, קים מעולם לא היה שם בשבילו, קים לא מצץ את צווארו אמש כי הוא מצא אותו מושך או שרצה עימו כל קשר, קים עשה את כל זה רק כדי להתנקם בו, רק כדי שיהיה לו חומר נגדו, שיהיה לו במה לאיים, הוא ניצל את הברונטי, ניצל וזרק... כמו שתמיד עשו לו בסופו של דבר.

ג׳ס מצא עצמו יושב על אחת האבנים הגדולות הרחק מהאוהלים, פורק את עול ליבו בין שתי כפות ידיו הקטנות ומנסה להשאר כמה שיותר בשקט בזמן שדמעותיו מכתימות את חולצת המדים שלו.
הוא ידע שהוא לוקח סיכון עצום בכך שהוא מעלה את קים משפט, אך הוא רצה להאמין שהאחר ישמור את הסיפור הזה בניהם, הוא רצה להאמין שקים חכם ויבין את חומרת המצב, ומעבר לכך, הוא ממש לא רצה להיות נשלט על ידי הטירון שלו, ממש לא.

הוא בכה את ליבו החוצה, לא חוזר ל-ח׳ למרות שעברו עשר הדקות שהקציב, עדיף לאחר מאשר שכל הצוות שלו יראה אותו עם עיניים אדומות ומלאות דמעות.
הוא עמד להתרומם בכדי ללכת לשטוף את פניו בשירותים כשלפתע הבחין בזוג רגליים עטופות נעליים שחורות ומלוכלכות עומדות לפניו.
הוא מייד הרים את פניו ופגש באלו של קים, חיוכו המשוחק כבר לא מוקרן על פניו, ושני כפתורי חולצתו נשארו לא מכופתרים, תמיד איכשהו עובר על החוקים.

״קים, תכפתר את הכפתור השני שלך.״ הוא דרש, יודע שהאחר רואה בוודאות את הדמעות בעיניו אך משתדל להתעלם מכך, זו לא הפעם הראשונה בה קים מברך אותו בנוכחותו בעת בכי.
״תינוק. אתה באמת מעלה אותי משפט?״ הוא שאל מבלי לבצע את דרישתו של המפקד שלו, גבה אחת מורמת בחוסר ודאות בעודו מצפה לתשובה שהוא רוצה לשמוע.
״כן קים, אתה עולה משפט עוד שלושה ימים כמו שאמרתי, וכפתר את החולצה שלך.״ המפקד חזר על עצמו, נעמד והתחיל להתקדם לכיוון מערום האוהלים, מתעלם משחור השיער שרודף אחריו.

״אם תעלה אותי משפט אני אספר.״ קים ידע מה להגיד, גורם לברונטי להיעצר מיידית אך לא לפנות אליו בגופו.
״אם תספר אני אכחיש.״ הוא ענה בלחש, ממתין לתגובה משחור השיער שלא נראה מאוים כלל; ״אם תכחיש אני אוריד לך את המייקאפ מהצוואר.״ הצעיר החזיר, הפעם גורם למפקד שלו להסמיק לגמרי.
״אם תיגע בי אני אדאג שתיכנס לכלא.״ המפקד השיב, כרגע נראה עצבני מתמיד ואפילו מעט מאיים למרות גובהו המגוחך.
״לא אם תיכנס לפני.״ קים ענה עם חיוך, והפעם ג׳ס חשב שהוא עומד לאבד את זה, הוא מייד המשיך ללכת והתעלם מתגובתו של הצעיר, פעם אחר פעם, לא משנה מה הוא אמר, זה כבר לא עניין אותו.
קים מחוק.
---