כן המפקד! / (boyXboy)

פרק 22

״קימקים~״ המפקד הצעיר קרא בשמחה בעודו קופץ על גופו של החייל שלו שהרגע התעורר.
״נרדמתי?״ קולו של שחור השיער היה עמוק וצרוד מעייפות, וג׳ס לא יכל להסתיר את העובדה שגליו הנמוכים העבירו בו צמרמורות.
״שנינו נרדמנו, התעוררתי לפני כמה דקות.״ הוא תיקן והחייל חייך, ״כבר הרבה זמן שלא ישנתי כל כך טוב.״ הוא הודה והברונטי צחקק, מכה אותו קלות בכתפו בזמן שלחיו השמנמנות נצבעות ורוד.
״אני לא יכול שלא להיות עצוב כשזה מגיע למחר... אני לא מאמין שנצטרך להעמיד פנים שאין בנינו כלום.״ חיוכו נבל והוא הניח את סנטרו על חזהו של הצעיר.

״אני דווקא חושב שזה יהיה סקסי.״ שחור השיער ניסה לעודד והחל לשחק בשיערו הברונטי והרך של המפקד שלו.
״תסביר.״ ג׳ס ביקש וקימברלי חייך מעט; ״תחשוב כמה סקסי זה לצעוק לך ׳כן המפקד׳, ולדעת ששכבנו לפני יומיים, אבל עכשיו אני לא יכול להתקרב אליך, כי אתה ׳המפקד׳... זה כזה סקסי.״ הוא טען, גורם למפקד שלו לצחוק בקול ולחבק את האחר בחוזקה.

״אני לא מאמין ששכבתי עם חייל שלי.״ הוא אמר אל תוך חזהו של שחור השיער, מילים שהיה קשה להבין מפני ששריריו של האחר חסמו אותן באכזריות.
״קימקים~״ ג׳ס מלמל פעם נוספת והרים את ראשו, ״המ?״ שחור השיער מלמל והברונטי חייך, ״נשיקה.״ הוא ביקש, גורם לאחר לחייך גם כן במתיקות; ״כן המפקד.״ הוא לחש והצמיד את שפתיו אל אלו הנפוחות של המפקד.

״המ... הקשב המפקד, יש לך שפתיים ממש מתוקות.״ הוא מלמל אל תוך הנשיקה, מרגיש שצורת הפניה גורמת לאחר להתקשות שם למטה, לכן החליט להמשיך בהקצנה.
״הקשב המפקד, אני רוצה את השפתיים שלך מסביב לז*ן שלי.״ הוא הוסיף, גורם לגניחה קטנה לעזוב את שפתיו של האחר.
״הקשב המפקד, אני רוצה לז**ן אותך... שוב.״ הוא אמר את המשפט שגרם לג׳ס לנתק את הנשיקה ולהתחיל לשפשף את עצמו כנגד איברו של החייל שלו.

״למה אתה עושה לי את זה, הרגע קמנו.״ הברונטי התלונן וקימברלי לא יכל שלא לצחקק כאשר הסומק על פניו של המפקד מעולם לא היה כהה יותר.
״הקשב המפקד, אתה סקסי ברמות.״ הוא לחש וג׳ס גנח בעונג כאשר האיבר שלו השתפשף בדיוק באיזורו הרגיש.

״הקשב המפקד, כל כך בא לי לז-״ שחור השיער עמד להוסיף משפט נוסף אך המפקד קטע אותו; ״ז**ן אותי.״ הוא דרש וקימברלי חייל חיוך מנצח.
״כן המפקד.״ הוא ציית ומייד הפשיט את המפקד שלו והכין את עצמו לעוד אקט מיני בלתי נשכח.
---

״קימקים...״ המפקד לחש בעצב, חשכה כבר הספיקה לנחות על המקום וזה אומר רק דבר אחד - אלו השעות האחרונות שלהם יחד למשך החודשיים הקרובים.
״אני יודע.״ שחור השיער החזיק חזק בגופו העירום של המפקד שלו ונשק לצווארו בעדינות, נזהר שלא להשאיר סימן.

״אתה תחכה לי... חודשיים?״ עיניו של הברונטי התמלאו דמעות וקימברלי לא יכל שלא לחייך למראה התמים.
״אני אחכה לך שנים, שזה לא ידאיג אותך.״ הוא ניחם והאחר הנהן בהבנה.
״אני יכול להגיד לך משהו? ושתבטיח לי לא להתחרפן?״ ג׳ס לפתע פרץ ושחור השיער הנהן, פניו מוארות מתאורת הרחוב שמחוץ לחלון בלבד, אך המפקד ראה כל מצמוץ, כל חיוך.

״אני חושב ש... התאהבתי בך.״ הוא הודה במבוכה, והחייל נאנח עמוקות; ״ג׳סי... לא הייתי שוכב איתך אם זה לא היה הדדי, אני רק נראה כמו פלייבוי.״ הוא ענה והמפקד השחיל זרועותיו סביב החייל הצעיר שלו וחיבק אותו בחוזקה.
״אלה רק חודשיים, אנחנו יכולים לעשות את זה.״ הוא חיזק וג׳ס הנהן אל תוך החיבוק.
״קימקים... תודה.״ הוא לחש ונשק קלות לשפתיו של החייל שלו לפני שהאחר אחז בלחיו הנפוחות וגרם להן לבלוט.
״שתוק.״ הוא ציווה ונישק את שפתיו חזרה, כל עוד הוא יכול.
---

הרגע הבלתי נמנע הגיע, קרני השמש מאירות את החדר החשוך וג׳ס כמעט בוכה למשמע קולות החיילים המתחילים למלא את הבסיס מחדש; יום ראשון, היום הנורא ביותר בשבוע.
״קימקים, כדאי שתקום, שלא יראו שאתה יוצא מבניין המגורים של המפקדים.״ הוא העיר את שחור השיער והצעיר גנח בחוסר שביעות רצון.

״עוד חמש דקות!״ הוא ביקש וג׳ס חייך מעט, ״אי אפשר קימי, אתה חייב לקום עכשיו.״ הוא הוסיף וניער את האחר שלפתע שלח את ידיו ומעלה ומשך את המפקד לחיבוק צמוד.
״ג׳סי, אל תרגיש רע... אל תבכה, אני אחשוב עליך בכל יום כשאלך לישון, וגם אם לפעמים זה יראה כאילו אני לא מסתכל עליך, שתדע שאתה היחיד בראש שלי, אז אל תרגיש רע, ואם יום אחד פתאום בא לך לבכות... תרים את העיניים שלך, תסתכל עלי ותראה איך לבבות משתקפים אליך בחזרה, אני אוהב אותך חיימשלי.״ הוא נאם בישנוניות, גורם למפקד הצעיר שלו לבכות אל תוך חזהו.

״למה זה היה חייב להגמר, אני רוצה להשאר איתך.״ הוא התלונן וקימברלי סוף סוף התיישב; ״אתה תמיד יכול להשאיר אותי עוד שבת.״ הוא הציע והברונטי הניד את ראשו לשלילה; ״משפט שלישי זה כלא.״ הוא הסביר ושחור השיער נשך את שפתו התחתונה.

״אל תדאג מושלם שלי, אתה תמיד תמיד בלב שלי.״ הוא לחש ברוגע ונישק את שפתיו של המפקד האהוב עליו בפעם האחרונה, לפני שלבש פעם נוספת את המדים ועזב את החדר המוכר, חזרה אל קורו המקפיא של האוהל, היחס הקר מחבריו, ההתעלמות משאר המפקדים, והבדידות.
אך מפקד מסויים לא עזב את ראשו אף לא לרגע קט אחד.
הינה מתחילים עוד חודשיים.
---