The love is dangerous

פרק 10

הרגשתי פרפרים מטפסים לי בבטן כשיצאתי מהחדר לעבר המדרגות. ג׳ייס אמר שהוא יחכה לי למטה במכונית. לדייט שלנו לא הבאתי שימלה, מה שהרגיז מאוד אמה, אבל ניראה שבשבוע האחרון כל פעם שלבשתי שימלה משהו רע קרה. אז הסתפקתי בסוודר בורדו, ג׳ינס ונעלי עקב שחורות. לא כל כך חגיגי אבל לא נורא. סידרתי את הגולגול המבולגן שקלעתי לראשי לפני שיצאתי החוצה ואז נשמתי נשימה והתחלתי לדדות לעבר המכונית הכחולה שצפרה לי.
"אהבתי את המכונית, פארקר." אמרתי כשניכנסתי פנימה.
הוא רק חייך אליי את החיוך המקסים שלו."אהבתי את המראה שלך, ווסט." הוא החזיר לי בשובבות והתחיל לנסוע.
חייכתי."אז, לאן אתה לוקח אותי?"
הוא שינה נתיב בכביש. "את זה את תגלי עוד מעט..." הוא חייך אליי עוד חיוך חושף שיניים.
גיחכתי. "וואו, זה משפט של רוצח סידרתי. אני צריכה לידאוג?"
הוא הביט אליי לרגע ואז החזיר את עיניו לכביש. "לא, בכלל לא. רק תתעלמי מהגופה שיש לי בבגאז׳."
צחקתי. יופי, בינתיים הכל זורם. וכך היה גם אחר כך. גיליתי שהוא לוקח אותי למסעדה איטלקית נחמדה באיזו שדרה.
"אוה, נחמד. אז אתה טיפוס איטלקי?" המשכתי בשיחה כשהתיישבנו בשולחן ומלצרית עם סינר מגוכך הגישה לנו את התפריטים.
"אוכל איטלקי הוא הכי טוב." הוא הצהיר.
חייכתי והתחלתי לעיין בתפריט. כשהמלצרית חזרה הזמנתי פסטה ברוטב שמנת וג׳ייס הזמין פסטה עם פסטו ואם להגיד את האמת היה לי ממש נחמד לדבר איתו. הוא סיפר לי על זה שהוא החליט ללמוד רפואה משהיה קטן כשראה איך אבא שלו ,שגם הוא רופא, מציל חיים של אנשים.דיברנו על תחביבים ועל תקופות ילדות ולא היה מביך בכלל, הוא היה מנומס ונעים.
"אני הולכת רגע לשירותים." אמרתי כשהרגשתי שהשלפוחית שלי כבר מתפוצצת. לא רציתי פשוט לקטוע אותו קודם. הוא רק הינהן ואני עזבתי את השולחן בחיוך לכיוון השירותים.
לאחר שהתרוקנתי שטפתי את ידיי והסתכלתי במראה לרגע. סידרתי קצת את התסרוקת שלי ובדקתי שאין לי שום דבר בין השיניים כששמעתי את הטלפון מצלצל. כשראיתי מי המתקשר פניי התכווצו בשאלה. "הלו?"
"אני בא לאסוף אותך,חתלתולה. איפה את?" הקול הנמוך של לוק נישמע מהקו ושמעתי צפירות ברקע.
"רגע-מה? מה זאת אומרת?"
"דיברתי עם המפקד שלי. הוא אמר שיבחנו אותך כדי לראות אם את מתאימה כפיתיון. המבחן הוא עכשיו. אני לוקח אותך לשם. איפה את?"
לקח לי רגע לעכל את מה שהוא אמר. "אתה רציני?? אני בדייט עכשיו! אתה לא יכול להגיד למפקד שלך לקבוע לפעם אחרת?-"
"את בדייט?" הפליאה והסקרנות נישמעו טוב מאוד בקולו. "עם מי?"
התחלתי לנשוך את האגודל. "עם ג׳ייס פארקר! אני לא יכולה לנטוש עכשיו!"
שמעתי משהו שנשמע כמו נחירת צחוק. "חבל מאוד. כי אם את רוצה את התפקיד את חייבת לנטוש."
בן זונה. נאנחתי ברוגז. לא התלבטתי בעיניין הזה, התפקיד היה יותר חשוב לי מג׳ייס. "אני בשדרת יוסטון 201, בוא לאסוף אותי." אמרתי וניתקתי. עכשיו אני צריכה למצוא דרך להסביר לג׳ייס על זה שאני עוזבת בלי שיפגע. נהדר. יצאתי מהשרותים וישר עטיתי על פניי מבט מתנצל כשראיתי איך עיניו הירוקות אורו כשראה אותי חוזרת. ממש חיבבתי אותו. כשנעמדתי לפניו התחלתי לשחק בידיי בעצבנות."אני כל כך מצטערת אבל אני חייבת ללכת ,זה מקרה חרום עם... ידיד שלי." התחלתי להגיד ברצף מקוטע. "אני לא ממש יכולה להסביר אבל תצטרך לסלוח לי על זה. אני מבטיחה שאם עדיין תירצה לצאת איתי יהיה דייט שני. אני לא מנסה להעיף אותך או משהו-" מגעו החמים על ידיי קטע אותי והוא הביט בי ברוך. "אתה לא כועס?" שאלתי בבילבול.
הוא חייך קצת בעייפות ."לא, זה בסדר. לא היית מנסה להסביר לי כל כך אם היית רוצה להעיף אותי. כל עוד את מבטיחה לי דייט שני אני מרוצה."
גל הקלה התפשט בגופי. יופי, הוא מאמין לי. "אני מבטיחה." נתתי לו חיוך מבטיח ואז לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהמסעדה. בחוץ ישר ראיתי את המכונית השחורה והיקרה של לוק. רציתי לבעוט בה. אבל דיכאתי את הדחף ורק נכנסתי למושב הקידמי בעצבים. "תודה על זה שהרסת לי דייט מושלם." ירקתי אליו.
הפנים שלו לא הביעו שום חרטה כשהחל לנסוע. "בבקשה, חתלתולה. אני ממליץ לך לעבור למושב האחורי, יש שם את השקית עם השימלה שלך להערב." הוא אמר ואז חיוכו התרחב. "ואני לא חושב שאת תירצי להתפשט פה לידי."
גילגלתי עיניים. "תהיה בטוח שלא." אמרתי והשתחלתי בקושי למושב האחורי. "אז, אתה הולך לתת לי פרטים על המשימה?"שאלתי עדיין בזעם אבל מעורב בסקרנות." ואם אתה תציץ במראה הקידמית אני אהרוג אותך."הוספתי כשהוצאתי את השימלה והבנתי שהיא תצרוך התפשטות די מאסיבית.
הוא גיחך. "אני חושב שכבר עברנו את הקטע הזה, לא?" ראיתי עיניו הכחולות והמתגרות מהמראה.
"עיניים על הכביש, ג׳ונסון." החזרתי מבט נוקב למראה. הוא הוריד את עיניו בציחקוק ואני התחלתי להתפשט.
"קוראים לו אריק ג׳ונס, שנה ג׳ בקולג׳. שיער חום, עיניים חומות והוא ניראה די רגיל אבל את תזהי אותו לפי הסימן הכחלחל שיש לו בעין מתיגרה שהשתתף בה." הוא פנה די בחדות וזה גרם לי לנטות הצידה. התכווצתי יותר בכיסאי כי הייתי צריכה להוריד את החזייה. "התפקיד שלך הוא לפתות אותו לבוא לתא השירותים במועדון. שם אנחנו נחכה-."
"מי זה אנחנו?" שאלתי במאמץ כי היה לי קשה לשים את השימלה בכל הטלטלות של המכונית. הוא שם לב שקולי לא היה רגיל והציץ מהמראה הקידמית."את בסדר?-"
"היי!" סובבתי את גבי אליו והסתתרתי מאחורי הכיסא הצדדי. "הבטחת שלא תציץ!"
מבטו חזר לכביש בשעשוע. "לא הבטחתי דבר כזה. אבל בחזרה לשאלה שלך, אנחנו זה אני ועוד שוטר לגיבוי. זה המבחן שלך, אם עברת אותו אז את איתנו." את סוף המשפט הוא אמר בסוג של מירמור.
ניסיתי לסגור את הריצ׳רץ׳ של השימלה עד הסוף אבל כשהבנתי שאני לא אצליח הפסקתי ועברתי לנעלי העקב הגבוהות. השוטרים האלו יודעים איך לבחור בגדים של זונות.
"רגע, אבל מה אריק הזה קשור לחטיפות?"
"יש חשד גדול שהוא משמש כסמוי בקולג׳ כדי למצוא בחורות פוטנציאליות לחטיפה." הוא אמר בקול שטוח.
"איך אתם יודעים?" שאלתי והייתי גאה בעצמי שסיימתי לינעול את העקבים.
מהמראה יכולתי לראות שחיוכו מחליק הצידה."את זה אני לא יכול ממש להגיד לך. אבל מה שאת צריכה לדעת הוא שאנחנו מתורגלים להבחין בהתנהגות חשודה ואריק מתנהג ככה כבר כמה זמן." האוטו החל להאט ולוק החנה בצד. "סיימת?"
הכנסתי את הבגדים שלבשתי קודם לשקית שבה היו קודם השימלה הזנותית והעקבים. "כן. אני רק צריכה שתעזור לי לסגור את הריצ׳רץ׳ מאחורה..." אמרתי ויצאתי החוצה. האוויר הקריר גרם לעורי להפוך לעור ברווז. לוק יצא מהמכונית וראיתי עכשיו שלבש חולצת טי שחורה וג׳ינס ושיערו הבלונדיני ניראה כמעט כסוף לאור הירח. סובבתי אליו את הגב והרגשתי את ידיו נוגעות קלות בגבי כשסגר לי את הריצ׳רץ׳. "הינה." שמעתי אותו ממלמל. התכוונתי להסתובב בחזרה אבל הוא עצר אותי. הרגשתי את ידיו מוציאות את הסיכות שהחזיקו לי את הגולגול ואת רעמת השיער שלי צונחת על גבי. "ככה יותר טוב..." הוא אמר כשהסתובבתי אליו בחזרה וסילק שיערה סוררת מפניי לאחוריי אוזני וידו נישארה שם. המחווה הייתה כל כך אינטימית שהייתי מסמיקה אם עיניו לא היו תופסות אותי. פשוט הסתכלתי עליו, בהתחלה על עיניו היפות ואז על תווי פניו המפוסלים ולבסוף על פיו. הוא הסתכל עליי באותו מבט והרגשתי איך המתח החשמלי מתחיל להתעבות בינינו. ליקקתי את שפתיי וראיתי איך מבטו משתהה עליהן בניצוץ רעב.
"היי! לוק וגברת שאני משער שהיא הפיתיון, אתם באים או שאתם מתכוונים להתמזמז עד שאריק כבר ילך?" הקול הגברי המלגלג עם המבטא הבריטי הרגיש כמו דלי מים קפואים שנשפכים עליי. התרחקתי מלוק בקפיצה והסתכלתי לעבר הבחור שדיבר. הוא הביט בנו בידיים שלובות ובמבט מגחך, הוא ניראה בסביבות העשרים עם שיער שחור ועיניים שניראו שחורות.
"וויל, איזו הפתעה לא נעימה." לוק אמר וניראה שהתאושש ממה שקרה הרגע מהנימה המעצבנת הרגילה שלו שנוספה לה סוג של עויינות. ככל הניראה הוא לא מחבב את הוויל הזה.
"לוק, איזו קבלת פנים לא מפתיעה." וויל החזיר לו באותה נימה. הממ... ניראה שהשינאה הדדית. אבל פחות התעסקתי בזה, עדיין הייתי מובכת ומבולבלת ממה שלא קרה פה הרגע! מה זה היה לעזאזל?? באמת חשבתי על... לנשק אותו?
"ומי את, דובשנית?" וויל פנה אליי.
"מייגן ווסט."הושטתי לו יד מתוך הרגל, למרות שממש לא אהבתי את הכינוי שנתן לי. הוא לחץ את ידי בחיוך."את הולכת להיות פיתיון ממש טוב." גבותיי קפצו. מה זה אמור להביע?
זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הפנים של לוק מתעוותות קצת בכעס ואז ההבעה המאופקת חזרה לפניו. "קדימה, וויל. יש לנו עבודה." הוא זרק לי מבט והתחיל ללכת. וויל קרץ לי והתחיל ללכת אחריו.
ניכנסתי לבד למועדון, בהוראת לוק כי אסור שיראו אותי איתם ביחד.המועדון קיבל אותי בקבלת הפנים הרועשת הרגילה שלו.עדיין הרגשתי לא יציבה מימה שקרה עם לוק. הוא גם שם לב לרגע הזה? זאת הייתה שאלה שניקרה במוחי חזק. אבל הייתי צריכה לשים את כל המחשבות והרגשות בצד ולהיכנס עכשיו לדמות מייגן-הזנזונת כדי שהמבצע יצליח. עטיתי על פניי חיוך קטן והתחלתי לחפש את אריק לפי התיאור של לוק נתן לי. לפני שנכנסתי למועדון וויל ,שעקב אחרי אריק קודם, גם הסביר לי חוץ מאיך שאריק לבוש וניראה שלאריק יש עוד חברים חרמנים שאיתם הוא ניכנס למועדון ככה שאני צריכה להיזהר ולהידבק רק אליו. התחלתי לחפש אותו במועדון וכבר על ההתחלה גברים החלו להידבק אליי, טוב אני לא מאשימה אותם, השימלה הצהובה הקצרה והצמודה שלבשתי עם המחשוף הגדול לא ממש העבירה שאני נזירה. אבל אחרי כמה ניפנופים מצאתי אותו יושב עם חבורת גברים שיכורים ומשחק משהו שניראה כמו משחקי שתייה עם עוד כמה שרמוטות. טוב הגיע הזמן שמייגן הזנזונת תיקח פעולה.
"איכפת לכם אם בחורה שיכורה תצטרף למשחק, בנים?"שאלתי בנימה פתיינית כשאני מנסה להיראות קצת לא יציבה ולהבליט את החזה שלי. ישר ראיתי איך העיניים שלהם נידלקות כשהסתכלו עליי, וכשאני מתכוונת עליי אני מתכוונת לקצת נמוך יותר מהעיניים שלי. "כמובן! תפנו לגברת הצהובה מקום!" בחור בלונדיני ליד אריק צעק והעיף את הברונטית שיישבה ביניהם כדי לפנות לי מקום. היא הלכה משם ברוגז והבנים הריעו כשהתיישבתי. שמתי לב שאריק מסתכל עליי בחיוך כאילו הייתי חטיף. אם זה היה קורה לי כשאני לא בתפקיד הייתי מביאה לו סטירה ועפה משם אבל במקום זה רק קרצתי אליו. "זה לא כל כך יפה להסתכל ככה על בחורה. אתה לא חושב, מותק?" שאלתי בנימה שובבה וליקקתי את שפתיי.
עיניו החומות התמלאו בתאווה כשמבטו התמקד בשפתיי. זה עבד. "מי אמר שאני מתנהג יפה, בובה?" עיניו חזרו להביט בעייני ואצבעו החליקה על ידי. ציחקקתי בקול עמוק למרות הדחף להעיף לו את היד. "יופי, כי גם אני לא."
אחרי עוד כמה חילופי רמיזות סקסיות וסיבוב של תקילות הוא כבר דחף את לשונו לגרוני. הקורבן נתפס ברשת. עכשיו רק הייתי צריכה להביא אותו לשירותיי בנים, שם לוק וויל אמורים לחכות. "אני רוצה אותך בתוכי." אמרתי בהתנשפות כשהתנתקתי מימנו. "איפה השירותים כאן?" לא הייתי צריכה לציין שהוא ייקח אותי לשירותיי בנים. קודם כל, זה יראה חשוד ושנית למה שבן ילך לשירותיי בנות?
הרעב שניצת בעיניו לא היה ניתן לעירעור והוא גבר כשנשכתי את תנוך אוזנו. איכס, זה היה מגעיל. הוא חפן את ישבני והמשיך לנשק אותי כשמשך אותי לשירותי הבנים. כשהוא סגר את הדלת אחרינו ניסיתי להשאיר אותו כמה שיותר מפוקס עליי כדי שלא יראה מי עורב לו בפנים. ואז הרגשתי ידיים חזקות מושכות אותי מימנו. "מה לעזאז-" שמעתי את אריק אומר לפני שוויל הכניס לו אגרוף לפנים ולאחר מכן בעיטה לביצים. אריק נאנק על הריצפה לפני שלוק שעזב אותי הרים אותו מהחולצה. "עבודה טובה, חתלתולה." הוא אמר לי וחיוכו המסוכן היה מופנה אל אריק שניסה להיאבק אבל קיבל בתמורה עוד אגרוף. ניגבתי את פי ונתתי ללוק אצבע משולשת על זה שקרא לי 'חתלתולה'. הוא הבין את זה וחיוכו רק התרחב. וויל רק הרים לרגע את מבטו בשאלה כשהסתכל עליינו ואז חזר להביט באריק שחדל מלהתפתל ורק ירק דם מפיו." מה אתם רוצים?"
לוק חזר להביט באריק ומבטו התלקח. הוא צחק צחוק מריר."השם מריה קייג נישמע לך מוכר, ידידי?"
יכול להיות שראיתי בעיניו של אריק ניצוץ של בהלה ואז הוא נעלם ופניו התקשחו. "לא. אין לי מושג מי זאת."
לוק רק הניד בראשו וניראה מסוכן מתמיד. "אה, באמת? כי ניראה שהיא זוכרת אותך בבירור."
עכשיו הבהלה חדרה לעיניו של אריק בגלוי.
לוק שם לב לזה. "כן, הצלחנו לאתר אותה אחרי שניסית למכור אותה. קל לחשוב שאם תיפטר מימנה כל ההאשמות כלפיך לא יהיו קיימות, נכון?" כששמעתי את זה החלחלה שלי כלפיו רק גברה. איך הוא יכל לעשות דבר כזה לבחורה בשביל כסף.
"עכשיו. אם אתה רוצה לשמור על התחת הקטן שלך כדאי שתענה לנו על כמה שאלות-."
"אני לא יכול!"אריק צעק ויכול להיות שראיתי דימעה זולגת מעיינו? "הם יהרגו אותי אם הם ידעו שסיפרתי לכם משהו! הם יהרגו אותי!" כן, הוא ללא ספק בכה.
מבטם של שני השוטרים רק התעקם בגועל.
"הסודיות שלך תישמר, טמבל." אמרתי לו בבוז. "זה חוק במשטרה."
"למרות שאם תמשיך לבכות ולהתנגד אני לא מבטיח שנעשה את זה." וויל הוסיף והמבטא הבריטי שלו נישמע בבירור.
אריק משך באפו."אבל אני לא יודע כלום! לא ידעתי בשביל מי אני עובד. קיבלתי את הכסף בהעברה במחשב והאנשים שמו מסכות שחורות כשהם לקחו את מריה. אתם חייבים להאמין לי-" משפטו נקטע כשוויל החטיף לו עוד אגרוף שהשתיק אותו לגמרי. דמותו הרפויה נתמחה רק על ידי לוק שהתנשף ברוגז. "שוב??" השאלה הופנתה לוויל ששיפשף את ידו.
וויל רק משך בכתפיו."הוא עיצבן אותי." ואז הוא פנה אליי. "היא באמת עשתה עבודה טובה, תגיד לדיויד. כל הכבוד לך, דובשנית." הוא נתן לי חיוך קטן. לא החזרתי לו חיוך
"תגיד לו אתה." לוק אמר לו ונתן לו להחזיק את אריק."אני לוקח אותה בחזרה למעונות." יופי.
וויל לא ניראה מעוצבן."אוקיי, תעשו חיים." הוא הרים את אריק ככה שרגליו השתלשלו מכתפו ונתן לנו חיוך חושף שיניים."אני יודע שאני אעשה. ברגע שהוא התעורר." חיוכו התעקל למשהו מרושע שהבהיר לי שההגדרה שלו ל'לעשות חיים' לא מלווה בלונה פארק וזמן איכות ביחד. אם אני הייתי במקום אריק הייתי ממשיכה להיות חסרת הכרה.
כשיצאנו מהמועדון לוק הושיט לי את הטלפון שלי."אמה התקשרה אלייך חמש פעמים. כדאי שתחזרי אליה."
אוי! היא בטח חושבת שאני עדיין עם ג׳ייס! טלפנתי אליה מהר. אחרי הצלצול הראשון היא ענתה. "מייגן, איפה את לעזאזל?! השגתי את ג׳ייס והוא אמר לי שיצאת לעזור לידיד שלך במקרה חרום וכשהתקשרתי למייק הוא אמר שאת לא איתו, כמעט השתגעתי! לא ענית ולא מצאתי אותך בשום מקום!"
"אמה הכל בסדר." שיפשפתי את ראשי בעייפות. איך אני אסביר לה איפה אני עכשיו? "תקשיבי, אני יכולה לספר לך מחר? פשוט-"
"זין! אין מצב. כל השבוע את חוזרת מאוחר בלילה וזה לא עינייני ורוב הזמן אני לא שואלת אותך לאן את הולכת אבל לעזאזל מייגן! מה אני אמורה לחשוב על זה? אני דואגת לך." הקול הלחוץ והעייף שלה הראה לי כמה היא באמת דואגת. והיא צדקה, גם אני הייתי דואגת במקומה אם היא הייתה חוזרת כל יום מאוחר בלילה.
"אני יודעת. אני מבטיחה שאני אספר לך מחר, טוב? זה...לא לטלפון." העפתי מבט אל לוק ואז הסטתי את מבטי כשראיתי שהוא מסתכל עליי.
שמעתי אותה נאנחת בטלפון. "בסדר. אבל מתי את חוזרת?"
"עוד מעט." אמרתי בהקלה כששמעתי שהיא נירגעת.
"יופי, אז ניתראה עוד מעט." היא אמרה ברוך וניתקה. הורדתי את הטלפון.
"את תמיד נושכת את האגודל כשאת עצבנית?" לוק שאל לידי בחצי סקרנות וחצי ליגלוג. אפילו לא שמתי לב שאני נושכת את האגודל והורדתי אותו מהר מפי. "כן, הרגל רע." עניתי."אז, עברתי את המבחן?"
הוא שם את ידיו בכיסיו. "כניראה שכן." יופי, עבודה טובה מייגן הזנזונת. חייכתי קצת.שמעתי את המכונית השחורה שלו משמיעה ציפצוף כשהוא הוציא את השלט שלה. ניכנסתי למושב הקידמי ואז חשבתי פתאום שוב על מה שקרה ליד המכונית. הוא התיישב ליד מול ההגה."תגיד, אתה רוצה לעשות איתי סקס?" פלטתי. גבותיו קפצו ואז קלטתי מה שאלתי והרגשתי איך לחיי מתכסים באדום.
הוא פלט צחוק מופתע והסתובב אליי."את שואלת או מציעה?"
פלטתי מן כיחכוח. "ברור ששואלת..." מילמלתי אבל הרמתי אליו את מבטי. שמתי לב פתאום שבאחת מעיניו הכחולות היה פגם קטן, מן סדק של צבע תכלת. זה שיווה לעיניו צבע עוד יוצר מרהיב.
"את אוהבת להיות ישירה, הא?" הוא שאל בשעשוע הוא התכוון להגיד עוד משהו אבל אז פיתאום הוא עצר ועיניו אורו."את שואלת אותי את זה בגלל מה שקרה ליד המכונית, נכון?" בכל מילה עיניו חדרו אליי יותר. "את ניבהלת כי סוף סוף השלת את השיריון הזה שאת כל הזמן עוטה על עצמך. ועכשיו את פוחדת שמשהו ביחסים שלנו ישתנה, אני לא צודק?" הוא סיים בשעשוע.
"לא, אתה לא צודק!" הגנתי על עצמי. הבעיה היא שככל שעיכלתי את המילים הבנתי כמה הוא צודק. הוא נתן בי עוד מבט ישיר. נאנחתי."טוב אולי אתה צודק..." החיוך השחצני חזר לפניו. "אבל זה לא משנה כי ה...יחסים בינינו הולכים להישאר אותו דבר. זו הייתה נפילה קטנה, אבל מחר אתה תשכב עם מישהי אחרת ואני אצא עם ג׳ייס.נקודה."
הוא קימט את מצחו וניראה לא מרוצה."אני לא מבין. יצאת עם פארקר כבר היום. למה את יוצאת איתו שוב?"
הנימה שלו עיצבנה אותי."אתה נישמע כאילו הוא הרס את הדייט! אז קבל חדשות, אני מחבבת אותו ואתה הרסת את הדייט." הטחתי בו.
הוא צחק."אני לא מצטער על זה." הזדעפתי. "אבל אם זה כל כך מרגיז אותך אני יכול לפצות אותך.קדימה, מה את רוצה?"
"שתתנזר." ישר עניתי.
הוא שיפשף את סנטרו."לא הולך לקרות. משהו אחר?"
הוא צוחק עליי."אני לא צריכה שתפצה אותי! אני-" פתאום מחשבה קפצה לראשי. לוק הסתכל עליי בשאלה כשפי החל להימתח לחיוך. "אולי בעצם יש משהו..."