פרק 6 - רכבת הרים

152 17 10
                                    


רעש המוזיקה העוצמתי הכה באוזניי וכיווצתי את עיניי בעודן עצומות, גונחת בכעס לתוך הכרית ומתוסכלת מהעובדה שהיא פשוט לא מפנימה מה שאומרים לה. הרמתי את ראשי מהכרית ונשענתי על מרפקיי בעודי שכובה על הבטן, מסתכלת בחצי עין עצומה מסביבי, מפנימה את העובדה שהבוקר הגיע כל כך מהר.

לקחו לי חמש דקות שלמות עד שהצלחתי להביא את עצמי למצב ישיבה, ועוד 5 דקות נוספות עד שהצלחתי לקום מהמיטה ולדדות את דרכי אל הסלון, עדיין ישנונית לגמרי. המוזיקה פעמה בחוזקה באוזניי ככל שהתקרבתי יותר לסלון ואני תוהה לעצמי איך אמא לא הופכת לחירשת עם עוצמת הווליום הזו. הגעתי אל הרמקול והנמכתי משמעותית את העוצמה, גורמת לאמא להפנות את ראשה אלי ממלאכת שטיפת הכלים ברגע שהבחינה בשינוי בווליום.

"הו, בוקר טוב מתוקה!" היא חייכה וסגרה את ברז המים, מנגבת את ידייה ומסתובבת אלי עם כל גופה.

"בוקר." מלמלתי בעייפות ופערתי את פי בפיהוק ארוך במיוחד.

"אני רואה שאת זקוקה נואשות לקפה." היא גיחכה וניגשה להדליק את הקומקום.

"ישירות לווריד אם אפשר." מלמלתי בחצי פיהוק והנחתי את מרפקי על דלפק האי שבמטבח, מניחה את ראשי בכף ידי ועוצמת את עיניי בעייפות.

"לא צעקת עלי להנמיך את המוזיקה." היא ציינה בגיחוך, "או שאהבת את השיר או שאת ממש ממש עייפה."

גיחכתי באנחה כבדה, "או שאני ממש ממש מצטערת על איך שהתפרצתי עליך אתמול." הרמתי את ראשי מכף ידי והסתכלתי עליה במבט מתנצל.

אמא הסתכלה עלי במבט אוהב והנהנה אלי בהבנה, "אני יודעת, מתוקה שלי." היא התקדמה אלי וכשצמצמה את המרחק בנינו שלחה את ידייה ועטפה את גופי מאחוריי, משעינה את ראשה על כתפי. "רק בפעם הבאה, בלי לצאת מהבית בדרמטיות ולהיעלם לשעות. דאגתי לך."

"אני מקווה שלא תהיה פעם הבאה.." מלמלתי והנחתי את ידיי על זרועותיה שחיבקו אותי, מלטפת את עורה הרך.

היא נשקה לראשי ארוכות, "אני מקווה גם."


*


"כולנו שמענו על טיסות לחלל, כוח כבידה, אסטרונאוטים שעפים באוויר ויקום מלא בכוכבים. אבל מה זה באמת חלל? מה יש בו? מה אנחנו יודעים עליו? ואולי השאלה היותר נכונה, מה אנחנו לא יודעים עליו?" המורה למגמת האסטרונומיה הציג מצגת במקרן הכיתתי. הכיתה הייתה חשוכה והמקרן האיר כמעט על כל הלוח, מפזר מול עינינו תמונה מלאה בכוכבים קטנים ונוצצים.

"במגמת האסטרונומיה שלנו אנחנו נלמד על החלל. נחקור את ההתפתחות שלו, כיצד ומתי נוצרו כוכבי הלכת השונים, נדבר על התופעות המוזרות והידועות כמו חורים שחורים, שביל החלב, המפץ הגדול, גלקסיות, ואולי אם נספיק ניגע גם בשאלה שאני מניח שרובכם תהיתם לגביה- האם יש חייזרים?" את סוף המשפט המורה אמר בנימה מפוקפקת ועמוקה, גורם לכמה מאתנו שבאמת הקשיבו לגחך. "חלק מהשיעורים יהיו תאורטיים, חלק יהיו מעשיים ואנחנו נצא לטיולי שטח ליליים לצפות בכוכבים, יהיו לכם עבודות הגשה ביחידים או בזוגות. ויהיה בעיקר כיף!" את סוף המשפט הוא חתם במחיאת כף שאני בטוחה שגרמה לחלק המנומנם של הכיתה להתעורר בקפיצת בהלה. אני לעומתם, הייתי מרותקת לכל מילה שיצאה מפיו של המורה.

הדרך הביתהWhere stories live. Discover now