יומיים לאחר מכן, הגיע מודד לקחת את מידותיה של אודט. אף שבהחלט היו לי אותן, נתתי לה ליהנות מהרגע. יומיים נוספים עברו עד שכל אחת מאיתנו קיבלה שמלה. אודט קיבלה שמלה בצבע טורקיז בהיר, אשר בכתפיה כריות שיעניקו להן מעט נפח. הייתה תכלכלה. את חזי עיטרו מעין קונכיות מבד שהתחברו למותניי ומשם והלאה. שרווליי היו מבד תכול שקוף למחצה, שכיסה את השמלה כולה ושיווה לי כמעט המראה של גבירת האגם מסיפורי המלך ארתור. טוב, לפחות בציור שאני ראיתי. למותניי הייתה חגורת פרחים יפהפייה. היה ברור לי שהיא לא תשרוד, אך כנראה זה היה הדבר המהיר ביותר לעשותו. חבל שלא הביאו לנו נעליים. אך שתי השמלות היו ארוכות דיין כדי להסתיר את כפות רגלינו.
מדדנו את השמלות והתלהבנו זו בשמלתה של זו. אימנו צפתה בשתינו והייתה מרוצה עד מאוד. נועדתי ללכת כבר באותו ערב לפגישה במעון משפחת ד'אורנו. אחר הצהריים, נשמעה על דפיקה על הדלת. רצתי לעבר הפתח מלאת התרגשות. כשפתחתי את הדלת, עמדו מולי שני גברים, האחד חמור סבר ונעל זכוכית בעלת עקב בידו.
"נשלחנו לחפש ברחבי הממלכה במטרה למצוא את העלמה שנעלה את נעל הזכוכית," אמר הגבר שהחזיק בנעל.
נעל זכוכית? וכי מתי נעלה מישהי נעל שכזו, אפילו בינות האצולה? ובכלל, מדוע הם עומלים קשה כל כך כדי למצוא את בעלת הנעל? אלא אם כן... הייתה זו הנעל של אלה! לא נזדמן לי להביט בנעליה, אך אם שמלתה צצה יש מאין, ייתכן שגם הן!
ידעתי שלשתינו יש מידת נעליים זהה. בתקופה בה עוד חשבנו שהכסף אינו עומד להיגמר בכל רגע, בכל פעם שאלה מאסה בנעל, נתנה אותה לי. הנסיך לא עניין אותי כלל, אך הייתי מוכנה לעשות הכל כדי להרגיז את אלה. שארל כלל לא חלף בראשי.
"תנו לי למדוד אותה!" אמרתי כאחוזת טירוף.
צעדתי מספר צעדים לאחור, נותנת להם להניח את הנעל מולי. לא משנה כמה פעמים ניסיתי להכניסה, היא לא נכנסה לתוך רגלי.
"זה לא ייתכן! אין סיבה שהנעל לא תעלה עליי!" אמרתי ברוגז.
"מה הולך כאן?" קולה של אודט נשמע מאחור.
"הם הביאו את הנעל ש..." התחלתי לומר.
"כיוון שאין היא עולה עליה, נשמח לתת לך למדוד אותה," הגבר חמור הסבר לקח בקלילות את הנעל והגישה לאודט.
בלי ספק, דבר מה היה מוזר. לא ייתכן שאנו הראשונות שהגיעו אליהן ולא ייתכן שהיא לא עלתה על רגלה של אף אישה עד כה. אודט, שידעה שמידת נעלה קצת גדולה יותר, ניסתה פעם אחת וויתרה.
"האם יש עלמה נוספת בבית?"
"אין!" הנפתי את שתי ידיי לצדדים, מנסה למנוע מהם להיכנס לפנים הבית.
"על מה כל המהומה?" קולה של אלה נשמע ממעלה גרם המדרגות.
"עלמתי, התואילי...?" החל האיש לומר.
YOU ARE READING
סינדרלה? כן, בטח.
Paranormalכולכם מכירים את הסיפור על "סינדרלה". טוב, נו, לפחות את הגרסה הרשמית. הגרסה שבחרו לספר. הגרסה שפשוט מתעלמת מכל העובדות... אז אולי הגיע הזמן שפעם אחת, תתוודאו למה שבאמת קרה. הערה: טוב, לא הצלחתי לעשות את זה כסיפור בנקודת מבט אחת, אבל במקום ללכת הלוך ו...
