פרק 4 - אודט

111 16 2
                                    

כשנכנסו פנימה, כולם הסתכלו לאותו כיוון, גברים ונשים כאחד, אפילו המשרתים. קשה היה לי שלא לתהות במה מדובר. נדמה היה שהם מסתכלים אל מורד אחד מגרמי המדרגות. כשהבטתי מלמעלה, הייתי בטוחה שדמיינתי, לכן, חשתי לרדת. זה לא היה תעתוע עיניים. זו הייתה אלה, שעונה על המעקה, שמלה לבנה עם שכבה ורדרדה שקופה עליה ואודם משוח על שפתיה. מבטה היה נעוץ בצד הנגדי למדרגות. הסטתי את מבטי לשם. לא הכרתי את הגבר שעמד, אך לפי בגדיו היה זה הנסיך. גם הוא כמו כל שאר האנשים באולם נפל בקסמיה.

"מה זה השיגעון הזה?" פיליפ, שזה עתה ירד גם הוא, שאל אותי.

"לו רק הייתי יודעת..."

נכון, היא הייתה יפה, זה לא היה דבר חדש. שיערה החום לא גרע מיופיה והשפתיים שלה... שישמרני האל, העניקו לה דימוי של אלה כמעט. ולמרות זאת, הסיבה היחידה שמצאתי צורך עז לנעוץ בה את מבטי הייתה שהיא לא הייתה אמורה להיות שם בכלל. היא הייתה חולה רק כמה שעות קודם לכן!

"אפילו אתן הבנות מסתכלות עליה. מה את מוצאת בה?"

"אני לא יודעת לגבי כל השאר, אבל אני בעיקר מופתעת. היא לא הייתה אמורה להיות פה."

ניכר שהוא רוצה להמשיך לשאול, אך הוא שתק, במיוחד בהתחשב בכך שהנסיך התקרב בצעדים איטיים. כולם פינו לו מקום אך חוסר החשק האדיר ניכר על פניהם.

"היפה בנשים," הנסיך ניגש אליה, חצי קד "מהו שמך?"

"יהיה לנו די זמן לזה," המילים שיצאו מפיה היו קרות כקרח.

"התואילי בטובך לרקוד עימי?"

"ברצון רב," אפילו החיוך שלה הקפיא לי את הדם.

היא אחזה בידו והם ניגשו אל רחבת הריקודים שהייתה שוממת לחלוטין. היא החלה להתמלא באנשים, אך הם עמדו כולם בקצוות, מביטים בזוג. או בה. לא היה לי ברור כבר.

"לא שהנשף הזה היה מהנה כל כך קודם, אך עכשיו הוא ירד לשפל חדש."

"קשה לי שלא להסכים איתך."

שנינו הבטנו זה בזו. חיוך עלה על שפתי שנינו.

"למה שלא נסתלק מכאן? איש לא ירגיש בחסרוננו. הכרכרה שלי מחכה בחוץ, כבר הודעתי שרבים הסיכויים שלא אשרוד עד סופו."

"כמה מקומות יש בכרכרה שלך?"

"די והותר לשניים."

"ולשלושה?"

"שלושה...?" הוא הביט בי בבלבול.

"אני מוכרחה לומר לך את האמת," השפלתי מבטי "אני רק נראית עשירה. אני רחוק מזה. אני גרה בבית גדול ממדים אך אני עובדת בחוץ למחייתי. תראה."

הושטתי לו את ידי, שיביט בה. כמובן, זו לא הייתה יד יפה וענוגה כמו כל השאר.

"ואולי אינך רואה את צבע עורי כהלכה, אך הוא בהחלט לא לבן כל כל כך..."

סינדרלה? כן, בטח.Where stories live. Discover now