הגלים ליטפו את גבה של לאניה אבל היא לא הרגישה בהם.היא איבדה את הכרתה.
הערב ירד כשהיא לבסוף פתחה את עינייה.היא שכבה חצי גוף בתוך המים וחצי על החוף עם החול הזהוב והקריר שנמצא על אי מלא עצי דקל שעליהם התנענעו ברוח הלילה.לאניה התיישבה על החוף וכשראתה שהיא חזקה מספיק נכנסה למים.
המים היו קרירים...ושונים ללנאיה.
היא ידעה שהיא רחוקה מהבית.היא שחתה ושחתה עד שכוחה נגמר והיא שכבה לישון על החול בקרקעית האוקיינוס.דגים רבים עברו על ידה וחלק מהם התבוננו ביצור הזר שמבקר בארצם.כשלאניה הרימה את ידה ללטף אותם חלקם ברחו וחלקם נכרכו סביב זרועותיה.היא צחקקה והורידה את ידה והדגים נעלמו.
לאניה עצמה את עינייה ושקע בשינה מלאת חלומות איימים.קרן שמש,שנפלה בדיוק על לאניה,סינוורה אותה והכריחה אותה לקום.היא קמה והתיישבה והביאה לקרני השמש החמות ללטף את גופה.שערה השחור והגלי צף עם הזרם,והדגים ששחו דרכו.
דג קטן אחד נטקע בשערה.לאניה צחקה ושחררה אותו.
פתאום כל הדגים שחו במהירות מהמקום או שנכנסו למקום מגוריהם והתחבאו.לאניה ההמומה התרוממה מהסלע והביטה סביב.היא לא ראתה כלום עד שצל כבד הסתיר את קרני השמש.לאניה הרימה את ראשה וראתה כמו עץ בעל צורה מוזרה של קערה צף על המים.לאניה,שראתה דבר כזה בפעם הראשונה והסתקרנה,שחתה לכיון העץ הצף.
לאניה לא הספיקה להגיע אפילו למחצית הדרך ושני קירות בעלות חורים ירדו משני עברייה.לאניה לא ידעה מה לעשות ועמדה המומה בין שני הקירות המחוררים.הקירות התרוממו ולקחו את לאניה איתם.היא צעקה אבל איש לא בא לעזרתה.היא נאבקה וניסתה לקרוע את הקירות אבל שוב נחלה תבוסה.
היא התרוממה והתרוממה עד שיצאה מהמים.
היא ראתה יצורים שנראיים כמו בני ים בפלג גופם העליון אבל אין להם זנב אחד אלה שתיים,והם גם הולכים עליהם ונושמים אוויר.
לאניה המופתעת התבוננה ביצורים באותה הסקרנות שהביטו בה.למרבה הפתעתה הם דיברו באותה השפה שהיא דיברה.אחד מהם צעק"בת ים!"וחלק מהם קרעו על ברכיהם וסימנו סימנים על פניהם.חלקם אפילו הוציאו קמעות ומילמלו מילים.יצור מבוגר בעל שיער אפור ובגדים ירוקים לבנים וכחולים התקרב אליה ואמר.
"אז.בת ים.מה נעשה איתה בחורים?נשאיר או נחזיר?"חלקם צעקו נשאיר וחלקם צעקו נחזיר.
"אני חושב שצריך להחזיר אותה אבל אם משאירים...נצתרך להתנהג אליה כמו דיגים מכובדים כי אי אפשר לדעת אילו כוחות מרושעים יש לה."אמר אחד מהיצורים וכמה מילמולי הסכמה נישמעו"ומי יודע?אולי תחזיר לנו טובה על נדיבותנו!!"יצורים שרקו ומחאו כפיים.
"נאום מרגש."אמר היצור הלבוש כחול לבן וירוק שלאניה זיהתה שהוא כנראה האחראי"ואתה אכן צודק.אני אומר שנשחרר אותה!"כמה יצורים הסכימו וחלק התנגדו.
"נוכל למכור אותה!"צעקו חלקם"נהיה עשירים!"היצור האחראי הביט בלאניה במבט בוחן זמן ארוך שבסופו הנהן.
"אכן ניהיה עשירים ומי יודע אולי אפילו המפורסמים שבדיגים.ארגנו כלי עם מים ושימו אותה בבית הסוהר."יצורים התחילו להתרוצץ ומשכו דליי מים מהאוקיינוס והכניסו אותם לבטן העץ הצף שלהם.אחרי כמה דקות משכו במלכודת של לאניה והניחו אותה על העץ.לאניה המפוחדת רצתה לבקש שישחררו אותה אבל העדיפה לא לדבר.שניים מהיצורים אחזו בידייה ועוד ארבע בזנבה והלכו לבטן של העץ הצף והכניסו אותה לתוך ריבוע-עץ מלא במים.
לאניה נאבקה להשתחרר אבל הם רק הניחו קיר מחורר מעל.
לאניה הכניסה את ראשה עמוק למים והביאה לדמעות לזרום.היא נשארה שעות ככה וכשהוציא את ראשה מהמים החדר היה חשוך ובאותו הרגע פיצוץ,אדיר נישמע מלווה בצרחות וקול מתכת הפוגעת במתכת.
YOU ARE READING
סיפורה של בת הים...
Fantasyלנאיה(leneya)היא בת ים שחייה תמיד במים ולא ידעה דבר מחוץ להם...כי לא היה שם כלום.יום אחד היא נקלעת לסערה שבסופה מוצאת עצמה במקום אחר,יקום אחר,שם מתאהבת בבן אנוש עד שכואב לה להתרחק ממנו אבל אי אפשר לשמור סודות לזמן רב...
