"אני יודע שהאירוח שלי לא טוב במיוחד אבל חיים בים עושים את שלהם..."חיוכו הערמומי היה מראה שלאניה אף פעם לא ראתה והתפללה לא לראות שוב...
היא נשארה שקטה במקומה ולא הוציאה הגה...כמו עד עכשיו...
"עדיין שותקת..."הקפטן קם,עקף את שולחנו ונשען על הקצה,רוכן לעברה...לאניה התרחקה עד כמה שהכסא נתן לה וניסתה להראות אמיצה.רנדון הביט קדימה כמו האיש המאיים שעמד מהעבר השני של השולחן.
"אני לא יפגע בך"גיחך"אני רק רוצה שתעני לי על כמה שאלות,זה הכל,נשבע!"לאניה הביטה בפניו וידעה שכל מה שהיא תעשה או לא תעשה יפגע בה לכן היא סובבה את פנייה והתעלמה לחלוטין מהקפטן...
בלי שהיא התכוננה ידו של הקפטן נחתה בעוצמה אדירה על לחייה עד שהיא נפלה מהכיסא לרגליו של רנדון.רנדון הביט בה בחוסר אונים ולא ידע מה לעשות.
"טיפשה...היית יכולה לעשות את זה יותר קל"הוא הקיש באצבעותיו ורנדון הלך אחורה והאיש הענק הרים אותה חזרה לכיסא כאילו היא לא שוקלת כלום.לחייה של לאניה בערה והיא התאפקה שלה להניח את היד שלה עלייה וליבב מכאב...
"אני מתעייף מהמשחק הטיפשי הזה."קולו כבר לא היה מלגלג..."בפעם הבאה שלא תעני זה לא יגמר רק בסטירה...מובן?"
לאניה ידעה שאם היא לא תענה האיום יהפוך לממש...היא הביטה בו בעיניים תקיפות והנהנה...
"יופי"חייך"קח אותה בחזרה"הקפטן חזר למקומו מאחורי השולחן והניח את סנטרו מתחת לידו המשולבות,מביט ברנדון מרים את לאניה וסוחב אותה אל מחוץ לחדר וחזרה לתא...
כל הדרך לאניה נשכה את שפתה ובלעה את רוקה.כשרנדון הניח אותה וסגר אחריו את הדלת לאניה עדיין עצרה את הדמעות.כמה שהיא חיבבה את רנדון,ואפילו סמכה עליו,היא עדיין ידעה שהוא אחד מהם...הוא הרטיב את הידיים שלו וניגב אותן בעדינות על לחייה הבוערת של לאניה...אפילו שהוא לא התנהג כמו אחד מהם.אסירת תודה היא הינהנה,פוחדת שקולה ירעד.
"זה עדיין כואב?"שאל והרים את סנטרה בשביל לבחון את הלחי האדומה?היא הנהנה והורידה את ידו בעדינות.הוא הושיט אותה שוב והפעם היא תפסה אותה,לא נותנת לו אפשרות לגעת בה.
"מה קרה?"שאל.
"כלום.לא עשית כלום."הוא הביט בה בהבעת צער.
"מה יכולתי לעשות?"שאל בעינוי.היא ראתה זאת בעיניים שלו...
"כלום"הודתה בתבוסה"זה מתסכל אותי..."
"כן...גם אותי"הסכים איתה רנדון.
הם ישבו כמה דקות בשקט ואז לאניה נזכרה במה שהיה לה מוזר בכל הפגישה"איך הוא ידע מה השם שלי?"רנדון הביט בה מבולבל"לא אמרתי לו את זה..."רנדון השפיל את ראשו"רנדון?"
"כשעלית לספינה פחדתי שהם יפגעו בך ואני ידעתי שאת לא מסוכנת...אז הקפטן אמר שהוא ירשה לי לבלות איתך בלי השגחה רק אם אני יגלה לו את שמך...את יודעת...בשביל לערער את הביטחון העצמי שלך..."
"טוב"אמרה "הוא בהחלט הצליח..."
אני ממש מודה לכל מי שהמשיך לקרוא את הסיפורים וחיכה להמשכים ועקב אחרי...אני מקווה שיצא לי יותר לכתוב את כל הספרים שלי ואני ממש שמחה מהתגובות לספר:)
YOU ARE READING
סיפורה של בת הים...
Fantasyלנאיה(leneya)היא בת ים שחייה תמיד במים ולא ידעה דבר מחוץ להם...כי לא היה שם כלום.יום אחד היא נקלעת לסערה שבסופה מוצאת עצמה במקום אחר,יקום אחר,שם מתאהבת בבן אנוש עד שכואב לה להתרחק ממנו אבל אי אפשר לשמור סודות לזמן רב...
