פרק 16

228 28 17
                                    

״אני באמת חושב שאנחנו צריכים לנסות.״

לואי שפשף את עיניו וכיווץ את שפתיו זו לזו, בולע בעבותות כדי לנסות ולהירגע.

הארי הציע שהם ינסו להתקרב שוב לבריכת השחייה שלו, וכפי שהבטיח הוא דיבר על זה עם לואי במקום להפתיע אותו כמו בפעם הקודמת, כי זה לא נגמר טוב.

״זה תלוי בך, אהוב.״ הארי שפשף את גבו בעדינות, ״לא נעשה את זה אלא אם תגיד שזה בסדר.״

לואי נאנח, ״אני רוצה לנסות. באמת. אבל אני מפחד, אני כאילו- רועד רק מלחשוב על זה.״

הארי הנהן, ״אני מבין. זה תלוי בך.״

לואי נשך את שפתו התחתונה. ״לא ניכנס פנימה, נכון?״

״לא, אהוב.״

״ואנחנו לא נהיה קרובים לבריכה?״

״לא.״

״ואתה תהיה ממש לידי?״

״תמיד.״

״ולא נשב שם הרבה זמן?״

״רק כמה דקות, בייבי, זה הכל.״

לואי הנהן, הוא נשם נשימה כבדה ועמוקה לפני שהנהן שוב, ״בסדר. אוקיי בוא נעשה את זה.״

הארי בחן את פניו במשך כמה שניות לפני שהנהן, ״בסדר.״

לואי לקח את ידו של הארי כשהלך איתו אל הדלת האחורית, הארי פתח אותה ויצא החוצה, מושך את לואי בעדינות. הוא התיישב על הארץ וטפח על המקום לידו כדי שגם לואי ישב.

לואי התיישב באיטיות, גופו רעד למראה הבריכה. הוא הרים את ברכו אל חזהו, זרועותיו מחובקות סביבה עם סנטרו למעלה. הוא הרגיש את ידו של הארי מתחככת למעלה ולמטה בגבו, למרות שזה לא עזר הרבה.

עיניו התמלאו אט אט בדמעות, מחשבותיו רצות מאה מייל לשעה, כל האירוע מתנגן לו בראש.

הארי לא אמר דבר; הוא לא היה בטוח מה לומר כדי לנחם את לואי. הוא ניגב את לחייו והמשיך לשפשף את גבו, ועד מהרה הבין שלואי קפוא, כמעט משותק.

הוא קם וכרך זרוע אחת מתחת לברכיו של לואי, הזרוע האחרת עוטפת את גבו כשהרים אותו ונשא אותו לביתו.

הוא הניח אותו על הספה, ״לוּ? בייבי אתה יכול להסתכל עליי?״

לואי בהה אל תוך כלום, דמעות עדיין יורדות מעיניו. הארי חפן את לחייו, ״לואי. לואי אתה שומע אותי?״

Soul Surfer {l.s}- Hebrew Where stories live. Discover now