לואי התעורר מהארי מדשדש סביב המיטה, הוא ילל, ״תפסיק לזוז כל כך הרבה.״
״סליחה אהוב, בדיוק חזרתי מהשירותים.״ הארי חייך, רוכן לנשק את לחיו, ״בוקר טוב.״
״בוקר. מה השעה?״ לואי מלמל לתוך הכרית.
״שעון קיץ.״
לואי תפס את הדבר הקרוב ביותר אליו הגיע, שהיה במקרה כרית אדומה בצורת עיגול, והיכה את הארי בעייפות, ״מוקדם מדי.״
הארי צחק, ״השעה תשע בבוקר.״
״הו, אני מופתע שדוריס וארני עדיין לא קפצו עלינו.״ לואי התמתח ונאנח, ״כשאני בא הם תמיד קופצים על המיטה עד שאני קם להיות איתם.״
״הבית נשמע די שקט, חוץ מאמך כנראה מכינה ארוחת בוקר עם כמה שירים.״ הארי דחף את ידו מתחת לחולצה של לואי, משך את אצבעותיו על גבו.
״באמת? איך זה הריח? זה ביצים ובייקון?״ שאל לואי, מתפתל מעט מהתחושה המדגדגת. הארי הנהן, ״כן, זה. גם משהו מתוק, פנקייק אני חושב. או עוגיות, אני לא בטוח.״
״זוכר שאנחנו יוצאים הלילה?״ לואי חייך, ״אני מתרגש לראות את החברים שלי. כל כך רוצה שתפגוש אותם.״
הארי חייך ונישק את לחיו כמה פעמים, ״כמובן שאני זוכר, חיכיתי לזה.״
״אני נשבע באלוהים, אם אתה מסתדר עם אולי יותר מדי טוב אנחנו עוזבים.״
הארי צחק, לפני שהדלת נפתחה ושני התאומים הקטנים רצו לחדר, ״תתעורר!!״ הם קפצו על המיטה, קופצים מעלה ומטה.
לואי נאנק, ״לאאא.״
״אצ'ו קום.״ דוריס שכבה בין לואי והארי, מושיטה את ידה אל שערו של לואי כדי לשחק בו. לואי חייך, ״אני אקום רק אם תיתני לי חיבוק.״
דוריס חייכה וחיבקה את לואי, ארנסט הצטרף לשניים וחיבק את לואי. הארי חייך ותפס במהירות את הטלפון שלו כדי לצלם תמונה, התאומים נישקו את לחייו של לואי, ״עכשיו אתה קם?״
״כן, עוד מעט נצא לארוחת בוקר, תגידי לאמא.״ לואי הנהן, צופה בשניים יורדים מהמיטה ויוצאים מהחדר.
״הם כל כך חמודים .״ הארי חייך, לואי הנהן, ״הם התינוקות שלי.״ הוא התיישב ותפס את התותבת והאריגים שלו, הארי שכב על צידו והתבונן בלואי מושך את הבדים ואת רגלו התותבת לפני שהוא קם, מותח את זרועותיו מעל ראשו. הוא חייך כשחולצתו עלתה למעלה והראתה את בטנו, ואם היה קרוב מספיק הוא היה מושיט יד ומלטף את עורו הרך.
YOU ARE READING
Soul Surfer {l.s}- Hebrew
Fanfictionמתורגם- מעל ל 310 אלף צפיות :) לואי אוהב לגלוש, הוא באמת אוהב, עד שהוא כבר לא. כשהיה בן שמונה עשרה הוא הותקף על ידי כריש, מה שגרם לו לאבד את רגלו. מאז הוא מפחד ממים; הוא לא גולש יותר, או מתקרב לים, בלי בריכות בשבילו, לעזאזל, אפילו אמבטיות מפחידות או...