המנהל יצא מהחדר וביקש מאיתנו לצאת מהמבנה וללכת הביתה גם כי אין לנו יותר מה לעשות שם וגם בגלל כל הצעקות שלנו.
יצאנו מהבית ספר והלכנו לכיוון הפארק הקרוב. לין וקאי לא הפסיקו להסתכל עליי. לין נראתה שמחה וקאי נראה עצבני
״עברת... לגור איתו.״ קאי אמר לאט ובכעס ונשמע שהוא לא מאמין
״זה סיפור ארוך אבל... כן.״ מלמלתי
״מה אכפת לך קאי, ליאם לא האח הקטן שלך״ לין חייכה והמשיכה ״אני תומכת״ היא החזיקה לי היד ונאנחתי
״אין בינינו כלום!-״ רציתי לדבר איתם על זה עוד אבל אז ראינו את ראיין כריס ומיכאל בפארק מולנו וזה גרם לנו לעצור. לין וקאי מהר לקחו לי את היד והסתתרנו מאחורי מתקן ושתקנו
״מה אתם עו-״ קאי סתם לי את הפה ושתקתי באדישות. הקשבנו למה שהם מדברים...
עכשיו אני מבין למה הם רוצים להקשיב... הם מדברים עליי.
נ.מ כריס
״רגע, אני לא מבין. אתה סלחת לו ועכשיו אתם רק חברים?״ מיכאל שאל
״כן״ הוא ענה
״והוא והמשפחה שלו מעכשיו גרים אצלך?״ מיכאל שאל שוב וקולי נהיה טיפה יותר גבוה
״כן... מיכאל, זה לא רציני.״ ראיין אמר
״לא רציני? אתה עוד תגרום לי לחשוב שאתה עדיין מאוהב בו גם אם הוא בן״ מיכאל אמר בצחוק וראיין הסתכל לצד
״דיי מיכאל...״ הוא נשמע נבוך ונפלט לנו צחוק
ראיין סיפר לי שהוא יצא עם איזה נערה שהוא היה איתה בבית ספר הקודם שלו אבל הם לא בקשר בגלל שהוא עבר לכאן. אני צוחק עליו אבל אני מרגיש רע לראות אותו במצב הזה. הוא נחמד לליאם הזה בגלל שהוא חיבב את ליאל, ממש אפשר לרחם עליו.
חייכתי לעצמי והוא התחיל ללכת
״אני הולך הביתה... יש מבחנים בקרוב, אני צריך ללמוד.״ הוא אמר והמשיך ללכת
״המבחנים הקרובים הם לא בעוד שבועיים ככה?״ שאלתי
״עדיין. צריך ללמוד.״ ראיין אמר מבלי להסתכל עלינו ונעלם מתווך העין שלנו
מה יש לו?
נ.מ ליאם
קצת הסמקתי מהשיחה שלהם והייתי שקוע במחשבות אבל אז נזכרתי
הוא סלח לי כי הוא ריחם עליי... הוא עושה את כל זה כי הוא מרחם עליי.
״עכשיו אני בטוחה שהוא אוהב אותך״ לין הסתכלה עליי בחיוך
״מה?״ עצרתי את מחשבותי ולא הקשבתי למה שהיא אמרה
״למה את חושבת שראיין מחבב אותו? הוא לא אמר שום דבר על זה שהוא אוהב בנים״ קאי נאנח
״אז מה? הוא לא ענה לכריס שהוא שאל אותו אם הוא אוהב אותו״ לין התגרתה
״הוא צחק כשהוא שאל את זה. ותפסיקי להגיד אוהב, זאת מילה חזקה מידי״ קאי גילגל עיניים
״אז מאוהב״ לין המשיכה להתגרות בו
״טוב אתם יכולים להמשיך לדבר על העניין הזה ביניכם, ואני אלך הביתה.״ קמתי מבלי רצון להמשיך להקשיב להם
״חכה ליאם! אנחנו צריכים גם את הדעות שלך!״ לין לקחה לי את היד
״אני עייף מדי כדי להביע את דעתי״ עזבתי את ידה והתרחקתי מהם
YOU ARE READING
אתגר קטן
Roman d'amourכמעט כולם בבית ספר לא מכירים אותי אבל אלה שכן לא יודעים שיש לי בעיה. אני מפחד לספר להם כי אני מפחד שהם יצחקו ויעזבו אותי. טוב, גם אני במקומם הייתי חושב לעשות את זה. מי היה חושב שלחבר טוב שלו לא תהיה בעיה לשים איפור או שמלות. ליאם, לין וקאי עשו אתגר...
