10/06/2022
יום שישי
אני מרגישה את המאמצים של אמא בכל פעילות משפחתית משותפת שלנו. אני מרגישה את הצורך העז שלה שהפעילות הרגילה שאנחנו משתתפים בה תתקן את הכל, או שאולי תוכיח לה שיש תקווה לעתיד שבו הכל יתוקן, אם היא רק תיזום עוד פעילויות כאלו.
לכן אני מרגישה מרוחקת יותר, ונדחקת למקום פחות כנה ואמיתי כשמדובר בנושא הזה. כי כשאתה הופך סירת דיג לטיטאניק, ההתקלויות הקטנות בדרך הופכות לקרחונים שלך. אמא בונה מבנים כל כך שבריריים, דחוסים מדי במשמעות, כמו בלון עם יותר מדי אוויר בתוכו. והיא שולחת את הבלון לקפץ על שולחן השבת שלנו, בעיניים מתחננות. בבקשה, בבקשה, בבקשה, אל תפוצצו אותו.
הוא בדרך כלל מתפוצץ בסוף.
YOU ARE READING
להיות אני: יתרונות, חסרונות והשאר
Non-Fictionמבין הכותרות ששקלתי להשתמש בהן: -תשובות לשאלות שאף אחד לא שאל (שמעלות עוד שאלות) - דברים שאתם יכולים להתחבר אליהם, ודברים שלא - המסמך עם השם (השם האמיתי של המסמך שממנו אני מביאה את הקטעים לכאן) - חיי כיצור מתבגר - כל מה שלא רציתם לדעת עליי כן, לא הי...