נקודת מבט לואי:
טיילתי ברחוב השקט, מקשיב למוזיקה באוזניות. הרוח הקרה פגעה בגופי אך הגקט שלבשתי הגן עליי מהקור.
לא רציתי עדיין לחזור הביתה, נהנתי לטייל ככה בשקט שלי. תמיד אהבתי להיות לבד ותמיד כנראה אוהב.
אחרי אתמול הייתי צריך את זה, מתיו ואני נפרדנו לאחר כמעט שנה של זוגיות. בזמן האחרון התחוללו ביננו יותר מדי וויכוחים וריבים חסרי משמעות שמנעו ממני להרגיש שמח ומאושר ככל שיכולתי.
אני עדיין אוהב אותו, פשוט לא כמו פעם ואני חושב שזה הזמן שלי להמשיך הלאה. אני לא מחפש עכשיו אהבה חדשה או סטוץ מזדמן, כרגע כל מה שאני מחפש זה את עצמי.
המשכתי ללכת בשביל הרחוב שסביבו היה מנורות לילה ארוכות ולצידן היה אפשר לראות שיחים מסודרים ומקושטים.
הירח היווה כנוף, הוא זהר באור לבן ובוהק מהפנט אותי במראו. אני יותר טיפוס של לילה ואפשר להבין את זה בקלות אם מכירים אותי לעומק, אני מניח שהאור פשוט לא עושה לי טוב בימים האלה.
צלצול טלפון עצר את המוזיקה שהתנגנה באוזניי, 'אמא' היה כתוב בגדול על המסך. התלבטתי אם לענות או לא ולאחר התלבטות רבה לחצתי על 'ענה' והצמדתי את הטלפון לאוזני, מוצא את עצמי בשיחה איתה.
"לו? איפה אתה? כבר מאוחר" ישר התחילה לשאול בדאגה כשעניתי, הרגשתי חמימות בפנים עקב הדאגה שלה כלפיי. "אני בדרך הביתה אמא, הכל בסדר נתראה" השבתי לה מתכוון לנתק אך עצרה אותי.
"אתה צריך טרמפ? אני יכולה לצאת עכשי-" התחילה אך הרגשתי מישהו נתקל בגופי, עפתי אחורה ממקומי נופל על ישבני ברצפה הקרה של תחילת דצמבר.
הטלפון שלי נסדק כולו על האדמה, המסך נשבר וכנראה שהשיחה התנתקה לאמא בפנים. "שיט" מלמלתי וזרקתי את המכשיר השבור חזרה לרצפה נאנח ביאוש.
מאיפה האיש הזה בכלל הגיע? השביל היה ריק עד לפני שניה.
הבטתי מעלה אל האדם שנתקל בי, מבחין דבר ראשון בעיניו הירוקות והיפהפיות שהסתכלו לתוך נשמתי.
הוא הושיט אליי את ידו הלבנה כסיד, עוזר לי להתרומם מן הרצפה הקפואה אך אני מוכן להישבע שעורו היה קר ממש כמוה.
עיניו בחנו את כולי והבעת פרצופו הייתה מבולבלת אך מעט אושר ותקווה בצבצו החוצה מהמבט שלו.
בחנתי גם אני את כולו, מבגדיו השחורים והגקט עור שעטף את זרועתיו החזקות, עורו החיוור ועצמות לחייו הבולטות. שפתיו הוורודות שנראו זוהרות מכאן, היחידות בעלות הצבע המעט שמח בגופו.
הוא התנסה מעליי והיה גבוה ממני ביותר מכמה סנטימטרים פשוטים, שיערו היה מתולתל ונח על כתפיו בצורה מסודרת ומהפנטת.
YOU ARE READING
little freak- Larry stylinson
Fanfictionלפני 150 שנה הוא התאהב עד המקרה הטראגי שהשאיר אותו לבד. אך הכל השתנה ברגע שפגש בו. הוא נראה בדיוק כמו האהבה הראשונה שלו, ממש כפיל שלו. מכיל- קטעי 18+ אזכורים של מוות מכות קנאה יחסים בין בן×בן קפיצה בזמנים על טבעי ערפדים אנשי זאב
