פרק 1

897 19 3
                                    

*היייייי מהממותתת טוב האמת שזה הספר הראשון שאני כותבת אז אני מצטערת מראש שהכתיבה לא ברמה גבוהה, ממש אשמח אם תתנו לי טיפים לשיפור, תהנו!!🫶🏼*

״רובי, קדימה תתעוררי! את תאחרי לעבודה״ קולה של דודתי נשמע מהדהד במסדרון.
קמתי ממיטתי ונכנסתי ישירות לחדר האמבטיה.
ציחצתי שיניים, שטפתי פנים וירדתי במדרגות לאכול את ארוחת הבוקר.
דודה שלי הכינה וופלים, המאכל האהוב עלי.

אני גרה עם דודה שלי, רוז.
היא גם האפוטרופוס שלי מאז שאבי עזב ואמי מתה.
היא אמורה לטוס מחר לברלין, לחודש שלם! אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדייה, אני אתגעגע.

גמרתי את ארוחת הבוקר, נתתי נשיקה לרוז ויצאתי לכיוון העבודה.
אני עובדת עם החברה הכי טובה שלי, אמילי.
שהיא במקרה גם השכנה שלי אז אנחנו הולכות כל בוקר יחד לעבודה.
המצב הכלכלי בבית שלי לא בשמיים.
דודה שלי מחליפה עבודות כל כמה ימים, כך שאני המפרנסת העיקרית של הבית.
אני ואמילי עובדות באולם אירועים, זאת לא העבודה הכי טובה שיש אבל אנחנו מקבלות שכר מצויין ורוב האירועים מתחרשים בערב כך שרוב היום אנחנו לא עושות כלום ורק יושבות ומדברות.

שנכנסו לאולם הרגשנו את הלחץ האוויר, השפים כל שנייה שינו מתכונים, מלצרים התרוצצו עם מגשים והמנקים לא הפסיקו לקרצף.
אני ואמילי ניגשנו לרועי, הוא גם מלצר כמונו והאמת שהוא היחיד שאנחנו אוהבות פה.
״מה זה כל הלחץ הזה, קרה משהו?״ שאלה אמילי בתמימות.
״אתן לא יודעות מי מגיע לפה הערב?״ אמר בפרצוף מבוהל.
״לא...״ ענינו בפרצוף מבולבל.
״מי מגיע?״ שאלתי.

אהבה סותרתWhere stories live. Discover now