פרק 19

334 10 3
                                    

הנחתי את האוכל על השולחן וחזרתי למקומי, עמדת המלצרים.
אני אוהבת את עמדת המלצרים.
היא ממוקמת בול מול במת האולם כך שאפשר להנות ולראות את האמנים מנגנים על הבמה.
דיברתי עם אמילי וסיפרתי לה מה קרה הערב בשולחן שמילצרתי.
אבל פתאום קול חריקה של מיקרופון נשמע באולם והמשיך להדהד.
כל העיניים נישאו אל במת האולם וכך גם עיניי.
באופן מפתיע אני רואה שם את זאק. הייתי בהלם. הוא האחרון שתיכננתי לראות שם.
הסתכלתי על אמילי בפרצוף מסוקרן והמשכתי להסתכל.
לפתע זאק אמר בקולי קולות למיקרופון ״אז לפני שלושה שבועות הכרתי כאן, באולם הזה, ילדה נפלאה עם שיער גלי, עיניים כחולות וריח של מלאך. היא שיגעה לי את השכל, הטריפה לי את הלב וטימטמה לי את הגוף. רק איתה הבנתי את הביטוי ׳משתגע מהאהבה׳. מרוב שאהבתי אותה, לא שמתי לב שפגעתי בה. ואני ככ מצטער על זה. אני נטרף מהעובדה שאני גרמתי לחיוך היפה שלה לרדת מהפנים המלאכיות שלה.
ואני כאן בשביל לתקן את זה.״
כל האורחים באולם התחילו לחפש בעיניהם ילדה עם שיער גלי ועיניים כחולות אבל אף אחד לא תיאר לעצמו שזאת מלצרית ענייה ופשוטה.
״רובי, בואי בבקשה״ אמר בגאווה.
ניגשתי לשם, העניין אותי לדעת מה יש לו להגיד.
״רובי, אני מצטער שפגעתי בך, אני מצטער שבכית בגללי, אני מצטער על הכל. רק בבקשה תסלחי לי.
רובי מילר, אני אוהב אותך!
את סולחת לי?״

*ממש סליחה על הפרק הקצר*

אהבה סותרתWhere stories live. Discover now