*נקודת מבט- זאק*
דניאל התקשר, לא היה לי כוח אליו.
דניאל הוא החבר הכי טוב שלי וגם יד ימיני בעסקי המאפיה.
הייתי עוד עצבני על הבני זונות שהציקו לרובי בשער בית הספר.
אבל הייתי חייב לענות, הוא לא ישחרר. כזה הוא, נודניק.
״מה קורה אחי? שמעתי שאחת המלצריות באולם שלך ישנה אצלך. זה נכון?״ שאל דניאל.
״כן אחי אל תשאל, הבטחתי לדודה שלה שאני אשמור עליה.״ עניתי לו. ״וואלה. ומתפתח שם איזה משהו?״
האמת שרציתי את רובי. היא הטריפה אותי, השיער הארוך והגלי שלה, התחת העגול והיפה שלה, העיניים הכחולות שלה, האופי הלוחמני שלה בכלל שיגע אותי. כל בחורה שהייתי איתה עד עכשיו הייתה סתם בובה. אמרה כן על כל מה שאמרתי וסתמה תפה רוב הזמן.
אבל איתה... איתה זה שונה.
לא יכולתי להגיד לו שאני רוצה אותה, בחיים לא היה מצב שאני מתאהב במישהי. אני, המאפיונר הכי גדול מראה רגשות? לא בא בחשבון.
״הייתה מתה שיהיה משהו.״ עניתי, למרות שאני זה שמת שיהיה משהו.
״שווה לפחות זיון?״ אמר דניאל וכל גופי בער מעצבים.
״כן אחי אתה לא מבין איזה שווה היא, והתחת שלה אתה נטרף.
אני מחכה לרגע הנכון לזיין אותה ולהעיף אותה מפה״ עניתי.
כאב לי להגיד את המילים הזה. זה ההפך הגמור ממה שאני חושב עליה.
״מה אומר נלך מחר לאיזה מועדון נמצא זיון טוב?״ אמר דניאל.
לא רציתי ללכת אבל לא יכולתי להגיד לו לא כי הוא יתחיל לשאול שאלות
שמעתי לפתע את רובי רצה במדרגות בוכה.
יכול להיות שהיא שמעה אותי?
שיט! אני מאוד מקווה שלא.
*סורי שיצא ממש קצרר,
תגיבו לי אם אתם נהנים מהסיפור עד עכשיו*
YOU ARE READING
אהבה סותרת
Romanceמה שקורה כאשר... רובי, נערה מתבגרת שלא דופקת חשבון לאף אחד. פוגשת בזאק, מאפיונר קשוח שלא מראה רגשות. מה קורה כאשר השניים... מתאהבים. זה יהיה סיפור אהבה מהאגדות או נשמות תאומות שנפרדו בגלל אגו?
