הציפורים מצייצות והשמש זרחה העצים זזים לפי מצב הרוח
פתחתי את עיניי נזכרתי מה היה אתמול , איך היה לי כלכך כיף לדבר עם ליאה בארוחת ערב.
הוזזתי את השמיכה וקמתי הלכתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים, אחת מהמשרתות דפקה בדלת והביאה לי חליפה של הבית ספר והלכתי להתלבש, סידרתי את החולצה וסירקתי את השיער מיד לאחר מכן הלכתי לסדר לי את המיטה כמובן להתחיל את היום ברגל ימין , שסיימתי לסדר את המיטה נשמעה דפיקה בדלת הלכתי לפתוח את הדלת וראיתי את ליאה , ליאה אמרה " בוקר טוב סופיה את מוכנה? את באה לארוחת הבוקר?"
אם לא הבנתם אני נמצאת במעונות של הבית הספר הוא חלק מהטירה ושם כל הבני נוער לומדים.
אמרתי "כן אני מוכנה בואי נלך לארוחת בוקר"
אני וליאה הלכנו לחדר אוכל ומדברות על דברים שבכלל לא קשורים לכלום אבל זה פשוט משהו שכל כך כיף כי לא היה לי את זה הרבה זמן
שהגענו לחדר אוכל נכנסנו ולקחנו מגש, ליאה אמרה "וואייי יש מלא אוכל טעים, אני מקווה שאת תאהבי סופיה" וחייכה וחייכתי אליה בחזרה
לקחנו אוכל והלכנו לתפוס לנו שולחן שנוכל לשבת לאכול מצאנו שולחן קטן בפינה והתיישבנו
התחלנו לדבר ולאכול ואז ראיתי את רפאל וחברים שלו יושבים כמה שולחנות מאיתנו יחסית קרוב אלינו
ואז ראיתי את השלושת הבנות שדיברו איתי במלתחות ניגשות לרפאל ולחברים שלו ליאה ישר קלטה אותי
ליאה - "סופיה את מסתכלת על רפאל וחברים שלו נכון?" חייכתי
סופיה- "כן, אבל מי אלה החבורת בנות שניגשו אליהם?"
ליאה- "אהה הבנות האלה הן אמילי אלין ואוולין, אוולין היא הבת של המנהל כדאי להתרחק ממנה כי היא תכניס אותך לצרות אם תסתבכי איתה השתי בנות האחרות הולכות איתה לכל מקום כמו חיות מחמד
(אל תגידי להן שאמרתי את זה)"
סופיה - "אההה עכשיו הבנתי למה היא התנהגה ככה טוב בואי נאכל לפני שיתחיל השיעור " אני וליאה אכלנו וסיימנו קמנו לשים את המגשים במקום
ליאה- "סופיה בואי תכף מתחיל השיעור"
סופיה - " כן אני באה "
הלכנו לכיתה והתיישבנו וכולם התיישבו ורפאל התיישב לידי ואדון רזטל נכנס לכיתה וכולם נעמדו כי הוא נכנס לכיתה
פתאום היה צפירה ממש חזקה וכולם רצו לכיוון של חדר הציוד ובגלל שאני חדשה אני לא ידעתי מה קורה ואז הרגשתי מישהו מחזיק את היד שלי והסתכלתי
רפאל - "סופיה בואי איתי חייבים למהר" ורצנו מהר אחרי כולם , כולם לבשו חליפות לקחו חרבות לקחו הכל ואני לא הבנתי כלום ממה שקורה.- רפאל " קחי תלבשי שלא יקרה לך כלום וקחי חרב להגנה , אני יודע שאת לא יודעת להלחם אבל אין מה לעשות"
- עניתי " אוקיי אבל מה קורה פה?" בנתיים לבשתי ולקחתי חרב שנראתה לי טובה
-רפאל "אוקיי תקשיבי הצפירה הזאת אומרת שפרצו אלינו וזה לא יכול לקרות אבל לפי איך שזה זה גם לא תרגיל אז כולם חייבים להיות בזה"
הננתי בראשי ויצאנו לכיוון הדלת ואז ראיתי את אלכס ועוד מה שומרים רצים לכיווני אלכס החזיקה לי את היד והמאמן ארסנל בא לכיוון שלנו גם , רפאל הלך לכיוון של חברים שלו לעזור להם לסדר הכל.
-אלכס " סופיה הם באו והם באו בשבילך חייב להגן עלייך , ארסנל מי הקבוצה הטובה הכיי טובה שלך?".
-ארסנל " הקבוצה הכי טובה שלי זה האריות - רפאל , לירוי, סאם , מייקל , ליונל" (אלה הם רפאל והחברים הכי טובים שלו)
- אלכס "אוקיי אני צריכה שהם ישמרו על סופיה ויקחו אותה לחדר יחכו להם שם אבל יהיה הרבה הפרעות בדרך אני צריכה שהם יהיו איתה"
-ארסנל "אריות - רפאלל ,סאםם , לירויי, מייקלל, ליונלל לכאן" רפאל וחברים שלו באו במהירות
-האריות "כן המפקד" כולם עמדו דום והצדיעו
-ארסנל "תקשיבו אתם אחראיים לביטחונה של סופיה תקחו אותה עד לחדר, אני יודע שזה בצד השני של הטירה אבל אני בוטח רק בכם , תשמרו עליה הכי טוב שאתם יכולים! "
-- האריות "לפקודתך המפקד"
- אלכס "סופי תסתכלי עליי תקשיבי אני יודעת שכל זה קשה לך אבל אנחנו הולכים לעזור לכולם תקשיבי לי לכי איתם ותשמרי על עצמך טוב ואל תשכחי את האימונים שלנו" מי שלא הבין מזה אומר האימונים שלנו אני אסביר מאז שאני קטנה אלכס לימדה אותי אמנויות לחימה לזה הכוונה האימונים
- עניתי " טוב אלכס אין בעיה " והלכתי לכיוון של האריות , לרפאל וחברים שלו
ועכשיו כל האקשן של הפרק הזה מתחיל
YOU ARE READING
הנסיכה האבודה
Science Fictionסופיה בת 16 ההורים שלה נטשו אותה בבית יתומים כשהיא הייתה תינוקת. והיא חיה חיים רגילים בבית היתומים . וביום אחד הכל משתנה, מתחילים לקרות דברים שאף אחד לא ציפה להם. מקווה שתאהבו זה הספר הראשון שלי. ובבקשה תצביעו לי שהספר יתפרסם יותר.