הסתובבתי וראיתי ברזרקר אבל שדומה לבן אדם מאשר למפלצת , הוא התקרב לכיווני ואני ניסיתי לכוון את החרב אליו אבל לא הצלחתי גם לא הצלחתי להסתכל לעיניים שלו מרוב הפחד , רפאל הסתכל לכיוון שלי ורץ אליי כדי להציל אותי וכל מה שיכולתי לעשות זה להסתובב לדלת ולהוריד את הידית במהירות, בשניה שפתחתי את הדלת הם נעלמו כלא היו.
רפאל ולירוי הסתכלו אחד על השני והורידו את החרבות שלהם ובאו לדלת.
רפאל - בואו נכנס , סופיה את צריכה להיות במקום בטוח .
*הם נכנסים לחדר*
נקודת מבט סופיה:
מה קורה פה אני כבר לא מבינה למה הם רודפים אותי אם זה בשביל להוציא מידע אני הבת אדם הכי לא נכונה לדבר הזה אני לא יודעת שום דבר שקורה פה
והנה עכשיו אנחנו נכנסים לחדר
וואי הכל פה חשוך מה קרה פה אני חייבת לשאול אותם.
סופיה - למה הכל חשוך פה? מה זה המקום הזה? מישהו מוכן להסביר לי?.
אני מקווה שיש להם תשובה שהפעם אני אבין והם לא יסבכו אותי יותר ממה שאני כרגע.
לירוי - חכי את תכף תיראי , רפאל תסגור את הדלת ותנעל .
המבטים בין רפאל ללירוי מחשידים כאילו הם מסתירים משהו חשוב מאוד כאילו משהו הולך לקרות והם הולכים לעשות משהו
רפאל - אני יודע שזה קשה וזה בא אלייך משום מקום אבל תנסי להבין..
יופי אני שמחה שהם מבינים את זה אבל איך אני אמורה להבין שיצורים כאלה רודפים אחריי ורוצים להרוג אותי או משהו
*לירוי הולך ומדליק לפיד*
לפיד? מה חזרנו 100 שנים אחורה? מה זה המקום הזה למה הכל פה חשוך ולמה זה מרגיש כאילו זה האבדון זה מרגיש מקום חסר רגש וקר מעניין מה זה המקום פה.
סופיה - מה למה לפיד? מה אין פה אורות?
נקודת מבט רפאל
מעניין מה הם רוצים ממנה היא לא יודעת שום דבר על העולם שלנו, מידע הם לא יכולים להשיג ממנה
הוא שלח אותם לקחת אותה אני בטוח בזה
מעניין מה עם שאר החבר'ה אם הם בסדר .
רפאל - אחי אני חושב שצריך לספר לה הכל
לירוי - רפאל תזהר מאחורייך
*רפאל מסתובב ונלחם*
לירוי - זה להפיל עליה הרבה מידע בכמה שניות אני לא יודע אם היא תתמודד עם זה
רפאל- אני מאמין שכן , חייב לנסות .
רפאל מסתובב אחורה*
שיט הוא הולך לכיוון שלה אסור שהיא תפגע
רפאל - סופיההה הידית מהר
יופי אני בהקלה שהיא הצליחה והוא נעלם לפני שפגע בה
עכשיו רק נשאר לספר לה
אני לא יודע איך היא תקח את זה ולאן היא תיקח את זה אבל מה שאני בטוח בזה , זה שאנחנו לא האנשים הנכונים שצריכים לספר לה את זה או יותר נכון להראות לה את זה
רפאל - אה יופי הדלקת את הלפיד , תקשיבי סופיה לא משנה מה יקרה עכשיו רק תצמדי אלינו ותיהי בשקט אני מבטיח לך שאת תביני הכל בהמשך .
יקח לך זמן לעקל אבל את תביני
סופיה - אני לא מצליחה לעקל שום דבר אני בקושי מעקלת שאני הנסיכה אתה רוצה להוסיף לי עוד דברים?
לירוי - סופיה אנחנו מצטערים אבל זה באמת לא תלוי בנו זה רק פקודות שאנחנו קיבלנו ולפי זה אנחנו הולכים .
סופיה - אני יודעת שאתם לא קשורים לזה אבל עדיין למה הכל צריך ליפול עליי ככה
לירוי - אני יודע שזה קשה וזה בא לך הכל בהפתעה ואם זה היה תלוי בנו את עדיין לא היית יודעת הכל , אבל מסתבר שיש כמה יצורים שחולקים עלינו והם רוצים למהר הכל ויש הרבה דברים שאת צריכה לדעת אז זה יפול עלייך ככה.
אני מצטער בבקשה רק תיהי צמודה אלינו ותיהי בשקט אני מבטיח לך שאנחנו ננסה להסביר הכל
סופיה - בסדר אני אהיה בשקט ואצמד אליכם.
* הפעם הפרק קצר יחסית אבל כנראה שהפרק הבא יהיה יותר ארוך .
אני מקווה שאהבתם את הסיפור שלי למרות שזו פעם ראשונה שאני כותבת אני מקווה שתתחברו לספר שלי ותאהבו אותו
בבקשה תצביעו לי כדי שהספר יוכל להתקדם ולהתפרסם.
אני אוהבת כל אחד ואחת מכם ואני פה להכל לא משנה מה קרה בין אם זה יום רע או בין אם קרה משהו .
תדעו שאתם לעולם לא לבד, יש תקופות וגם אותם עוברים לפעמים תקופות קצרות ולפעמים ארוכות אבל אני מאמינה בכולם שאתם תצליחו לעבור ולהתקדם בחיים בלי מעצורים.
אוהבת ומעריכה אותכם המון *
YOU ARE READING
הנסיכה האבודה
Science Fictionסופיה בת 16 ההורים שלה נטשו אותה בבית יתומים כשהיא הייתה תינוקת. והיא חיה חיים רגילים בבית היתומים . וביום אחד הכל משתנה, מתחילים לקרות דברים שאף אחד לא ציפה להם. מקווה שתאהבו זה הספר הראשון שלי. ובבקשה תצביעו לי שהספר יתפרסם יותר.
