העננים כיסו את השמיים , העצים זזו מצד לצד , הציפורים התעופפו
- רפאל " סופיה תיצמדי אלינו תשמרי על החרב צמוד אליך ותקשיבי לנו ותשמרי על שקט"
- סופיה " אין בעיה "
אני לא מבינה כלום , אני לא מבינה מה קרה ,לאן הולכים בכלל?
התחלנו ללכת סאם ולירוי מקדימה , מייקל וליונל מאחורה ורפאל שומר לידי, ירדנו במדרגות והתחלנו ללכת למסדרון, פתאום סאם סימן לכולם לעצור( זה הסימן שעשה - ✊ )
וסימן להיות בשקט (אני חושבת שהוא שמע משהו אני לא יודעת) התחלנו לשמוע צעדים רבים מתקרבים , מייקל וליונל באו אלינו וסאם ולירוי באו גם , כולם עמדו במעגל מסביבי והתחלנו לשמוע צעדים מתקרבים מהר
ואז פתאום הופיעו שתי דמויות שנראות כמו רוח בצורת בני אדם:
אני לא יודעת מה הם , מה זה הדברים האלה, או מאיפה הם באו .
סאם וליונל התחילו להתקיף אותם ,ליונל הוציא את החרב שלו והתחיל להלחם באחד מהם וסאם הוציא חץ וקשת והתחיל להלחם.
סאם צעק " תתקדמו אנחנו נגיע אליכם",
רפאל השיב להם " סומכים עליכם אחים שלי "
סופיה בואי אחרי מהר, מייקל לירוי תשמרו מקדימה.
המשכנו במסדרון שמענו עוד קולות מוזרים.
רפאל ומייקל היו בטוחים שבאים עוד מלא יצורים או מה שזה לא יהיה הדבר הזה.
אני לא מצליחה לחשוב על כלום כרגע גופי התמלא פחד מעצם העובדה שאני לא יודעת מה קורה כאן עכשיו.עברנו הרבה מסדרונות ומדרגות , שמעתי את היצורים באים לכיווננו ופעם אחר פעם הקול מתעצם וגדל.
מייקל: " רפאל אנחנו קרובים לחדר, אבל יש לי הרגשה שמחכה לנו שם משהו נורא לפני שנגיע ."
רפאל: " בוא נקווה לטוב אני מאמין שליונל וסאם הלכו לעזור לשאר , נשארנו כרגע רק אנחנו. "
-נקודת מבט סופיה -
המשכנו במסדרון , הרגשתי צורך לשאול את מייקל ורפאל מה אלה הדברים האלה ומה קורה פה , ולאן אנחנו הולכים .
אני חושבת לשאול אותם טוב נו תשאליואמרתי "אממ אני יכולה לשאול כמה שאלות?"
*אנחנו מתקדמים וממשיכים במסדרונות הרגשנו קרובים למקום שאנחנו בדרך אליו.*
- נקודת מבט רפאל -
אני מניח שהם מחפשים אותה , לפי מה שהבנתי מהמורים הם אמרו שהיא ממש חשובה.
היא גם מאוד חמודה בלי קשר.
היא עכשיו שאלה אם היא יכולה לשאול כמה שאלות מעניין מה היא רוצה לשאול "כן תשאלי" עניתי לה , הסתקרנתי לדעת מה השאלות שהיא תשאל
" אוקיי , מה הדברים האלה שהיו ? , למה הם תוקפים אותנו ? ומה הם רוצים? "
אני לא יודע אם להגיד לה אני יודע שהיא תפחד מהידיעה שהם באים בשבילה אני אענה לה על שאר השאלות על זה אני לא אענה לה
"היצורים האלה נקראים בזרקרים יצורים רבי עוצמה , הם תוקפים אותנו כי הם מחפשים משהו"
האמת שהם יצורים רבי עוצמה שקשה קצת להלחם בהם.- נקודת מבט סופיה -
התקדמנו למסדרון שבסופו היה הדלת שכל הדרך הייתה רק בשביל להכנס לשם , הקולות ששמענו לפני כמה דקות התעצמו יותר ויותר , יכולנו לדעת שהם קרובים אלינו .- נקודת מבט רפאל -
הקולות התעצמו ואני יודע שכנראה אנחנו לא נספיק להגיע לסוף המסדרון מבלי שיתקפו אותנו.
" מייקל עמדת הגנה , אנחנו לא נספיק להגיע לסוף המסדרון מבלי שיתקיפו אותנו , סופיה תעמדי מאחורינו" ואני ומייקל הסתובבנו לאחור והתקדמנו לאט לאט לכיוון הדלת שהפנים שלנו בכיוון אחר הולכים הליכה אחור עם הפנים קדימה .
הברזרקים הגיעו היו שלושה מהם אני ומייקל ישר הסתערנו עליהם "סופיה רוצי לדלת תצמדי לדלת מהר"- נקודת מבט סופיה -
אני רצה לכיוון הדלת שומעת את מייקל ורפאל נלחמים ביצורים האלה
אני ממשיכה לרוץ ויש לי הרגשה שיש משהו מאחוריי אני מחזיקה חזק את החרב וממשיכה להתקדם אני מרגישה שמה שיש מאחוריי מתקרב יותר מהר ממה שהיה לפני .
אני מסתובבת למה שיש מאחוריי ומרימה את החרב.
הסתובבתי ואני בהלם*אוקיי אז אני שמחה להגיד שהפרק היה חייב להגמר במתח ולצפות לדעת מה קרה לסופיה שהיא הסתובבה .
אני מקווה שאהבתם את הסיפור ואני אשמח שתצביעו לי בכדי שהסיפור יתקדם הלאה.
אגב סיפור ראשון שלי אני מודעת לזה שזה לא הכי טוב ושיש לי כמה טעויות , תודה מראש אוהבת אותכם.*
YOU ARE READING
הנסיכה האבודה
Science Fictionסופיה בת 16 ההורים שלה נטשו אותה בבית יתומים כשהיא הייתה תינוקת. והיא חיה חיים רגילים בבית היתומים . וביום אחד הכל משתנה, מתחילים לקרות דברים שאף אחד לא ציפה להם. מקווה שתאהבו זה הספר הראשון שלי. ובבקשה תצביעו לי שהספר יתפרסם יותר.