הנסיכה האבודה

החלום

נקודת מבט סופיה;
אמאלה אני לא רוצה להיות פה , למה הוא מתקרב אליי מה הוא עושה אני לא מבינה כלום

- סופיה תרגעי הכל בסדר את תכף תביני הכל
רגע מה אני שומעת אותו בתוך הראש שלי איך זה הגיוני? תצא לי מהראש
- אני עכשיו אשים לך יד על המצח ואת תביני הכל

*האח מתקרב לסופיה ומניח את ידו על המצח שלה*
- אהובי זה מסוכן אי אפשר להשאיר אותה לבד , אין מי שישמור עליה היא רק בת כמה ימים
- אהובתי אין לנו דרך אחרת הם פורצים לטירה אם אנחנו לא נשרוד לפחות שהיא תשרוד היא הדרך האחרונה שלנו להציל את הממלכה שלנו.
- מה עושים? איזה דרך יש? הם ימצאו אותה הם יריחו את הדם שלה
- אני יודע אנחנו צריכים למצוא את סבסטיאן הוא הפתרון היחידי שלנו כרגע
- אהובי אתה יודע שאני לא סומכת עליו הוא משתמש בכישופים לא אנושיים אנחנו צריכים למצוא פתרון אחר היא תסבול מהכישוף שלו אני לא מוכנה לזה
- את יודעת שאין לנו פתרון אחר הפתרון היחידי זה סבסטיאן הם מתקרבים לטירה חייב להסתיר אותה הכוח שיש לה יותר מדי עוצמתי אם הם ישיגו אותה הלך על כל העולמות , לא רק שלנו ואת יודעת את זה
- אני יודעת טוב אז בוא נלך אליו

* הם רצים במדרגות לקומה מתחת לקרקע *
הם פותחים את הדלת בעוצמה חזקה
- סבסטיאן אתה חייב לעזור לנו אנחנו מתחתננים אלייך אנחנו חייבים להציל אותה ואתה יודע את זה אנחנו מוכנים לכל בקשה שתבקש
סבסטיאן - לא סתם שמתם אותי בכלא תמיד ידעתי שאני אעזור לכם יום אחד לא חשבתי פשוט שזה יגיע כל כך מהר
- סבסטיאן בבקשה אין לנו דרך אחרת אנחנו חייבים את העזרה שלך
סבסטיאן - במה אתה חייבים את עזרתי?
הם מראים לו את התינוקת
- בבקשה אנחנו מתחננים אתה יודע בדיוק כמונו שאם הם ישיגו אותה הלך על כולנו
סבסטיאן - אני אעזור אבל בתנאי אחד
- כל דבר שתבקש בבקשה
סבסטיאן -  הכוחות שלה .. הם יהיו חבויים עד הגיל שהיא תהיה מוכנה זה עדיף בשביל כולנו , היא תחיה בדיוק כמו בני אדם תפצע תחלה בדיוק כמוהם עד שהיא תהיה מוכנה
* הם מסתכלים אחד על השני *
- אהובתי אין לנו ברירה
- היא יכולה לחלות , היא יכולה למות אני לא מוכנה להשאיר אותה בלי הכוחות שלה
- אין לנו דרך אחרת את יודעת את זה
סבסטיאן - אז מה הוחלט?
- אנחנו מסכימים
סבסטיאן - יופי תפתחו את התא ותשחררו את האזיקים
* הם משחררים אותו*
סבסטיאן - abriendo una puerta ( פתיחת שער)
אור נפתח באמצע התא ושער הופיע
- יפה שלנו אנחנו אוהבים אותך , אנחנו תמיד לצידך גם אם אנחנו לא לידך , את לא לבד מתישהו את תביני הכל אנחנו מאחלים לך את כל הטוב שבעולם אמא ואבא אוהבים אותך יקירתי

סבסטיאן - אתם צריכים להניח אותה אני צריך לסגור את השער הם מתקרבים לטירה .

* הם מניחים את התינוקת בתיבה עם מכתב לידה ושמים אותה בפתח הדלת והשער נסגר *

וככה האח מתרחק מסופיה וסופיה מתעוררת מהחלום ומתחילה לבכות

רפאל - סופיה את בסדר ???
לירוי - סופיה?

סופיה נופלת לריצפה ומתחילה לבכות

סופיה - ראיתי את ההורים שלי אני לא מאמינה לזה אני לא רוצה לעזוב אותם למה זה נגמר ככה ?
רפאל - סופיה זה היה כדי לספר לך חלק מהסיפור שלך אנחנו חייבים לחזור לשאר
לירוי - אנחנו חייבים לצאת מהצינוק לבדוק אם כולם בסדר
סופיה - איפה הטירה עכשיו? אני רוצה לראות אותה

*לירוי ורפאל מסתכלים אחד על השני*
רפאל - סופיה אף אחד לא יודע איפה הטירה של המלך והמלכה מאז מה שקרה הסתירו אותה וככל שעבר השנים אנשים התחילו לשכוח איפה היא
לירוי - גם זה וגם בגלל שרוב האנשים שזכרו איפה זה מחקו את הזיכרון

לירוי - קדימה צריך לבדוק מה עם השאר
רפאל - בואי סופיה אני אעזור לך לקום
* הם מתחילים לעלות למעלה *

סופיה - אני מקווה שכולם בסדר ולא קרה כלום לאף אחד בגללי
רפאל - סופיה זה לא בגללך זה בגלל הבן בליעל הזה זה ממש לא אשמתך מה שהלך שם

הם יוצאים מהצינוק ומתקדמים לעבר האולם המרכזי

אלכס - סופיהההה אני לא מאמינה שאת בסדר אמאלה כמה דאגתי לך את לא מבינה רפאל לירוי אתם בסדר?
רפאל - כן אנחנו בסדר תודה גברתי
אלכס - בואו תנוחו תאכלו במזל כל מי שנפגע היה פצועים קל לא היו פצועים קשה.
לירוי - אוי תודה לאל

סופיה - אלכס אני רוצה ללכת לישון אני עייפה אני יכולה?
אלכס - כן את יכולה בואי
סופיה - תודה

אלכס מלווה את סופיה לחדרה
אלכס - סופיה את בסדר ?
סופיה - כן אני פשוט עייפה מכל מה שהלך היום
אלכס - שמעתי שהלכתם לאחים ברייד איך היה שם?
סופיה - היה בסדר ... הוא הראה לי את ההורים שלי שניה לפני שהם שלחו אותי לבית היתומים
אלכס - אני מבינה שזה היה קשה לראות את זה
סופיה - כן קשה מאוד
אלכס - טוב תכנסי לנוח לילה טוב סופיה
סופיה - לילה טוב תודה אלכס

סגרתי את הדלת ופשוט התפרקתי אז כל מה שהלך בכל המלחמה הזאת היה בגלל מה שיש בדם שלי ?
כל כך הרבה אנשים נרצחו באשמתי? למה נולדתי לזה מה עשיתי רע?
אני לא יכולה לסבול שגם המנהלת נרצחה באשמתי וגם כל מי שהיה באותו תקופה

*דפיקה בדלת*
אני מנגבת את הדמעות שלי
- מי זה?
והדמעות תקועות לי בגרון
- זה אני רפאל את יכולה לפתוח לי ?
אני קמה לפתוח את הדלת ומנסה לנגב את הדמעות מעיניי שלא יראה שבכיתי , והדלת נפתחה ורפאל נכנס

רפאל - סופיה
סופיה - מה?
רפאל - בואי אליי קטנה הכל בסדר
רפאל מתקרב וחיבק אותי חזק
רפאל - אני יודע שקשה לך קטנה שום דבר לא באשמתך אני יודע כמה שאת מאשימה את עצמך את יכולה לבכות עליי הכל בסדר

נפלתי לריצפה מרוב כאב ובכי ורפאל התיישב לידי וחיבק אותי ואני? אני פשוט התרסקתי לו בבכי בידיים

הוא הראשון שלא שפט אותי שידע איך אני מרגישה שנתן לי פשוט לבכות בלי להסביר כלום בלי להגיד כלום רק נתן לי את התמיכה שהייתי צריכה

וככה הפרק נגמר סופיה מגלה אמת על הוריה , מבינה שהיה להם קשה להפרד ממנה , אבל גם מרגישה אשמה בכל מה שקרה מהרגע שנולדה

אני מעריכה אותכם בטירוף שאתם קוראים את הספר שלי זה ממש לא מובן מאליו , ספר ראשון שלי בפרקים קצרים אנסה לעשות פרקים יותר ארוכים אוהבת אותכם ומעריכה אותכם
פה לצידכם בכל עת , העם שלנו חזק אל תשברו אוהבת❤️