ירד גשם והים היה סוער.
- נקודת מבט סופיה -
קראתי רייזל כמה פעמים אבל היא לא ענתה אחרי הפעם השביעית בערל היא יצאה מהמחשבות שלה והסתכלה עליי "מצטערת שלא הקשבת לך, מה אמרת?"
"מי האנשים הרעים שמחפשים אותי? ולמה?"
רייזל באה לענות אבל לפתע שמענו מישהו מנסה לפתוח את הידית של דלת הבית,
התקדמנו לכיוון של הדלת והתחלנו לשמוע דיבורים בחלון שנמצא ליד הדלת אבל המזל הגדול זה שיש וילון שמסתיר אותנו, לא הבנו מי זה שמנסה לפתוח את השלת הרי כולם ישנים הילדים והצוות.
רק רייזל ואני היחידות שערות בבית.
רייזל ישר לחשה לי "רוצי למשרד שלי" רצנו לפתח הדלת של המשרד שלה ואני פחדתי ולחשתי " מה קורה פה? מי האנשים האלה??"
רייזל הסתכלה עליי "תקשיבי אני יסביר אחר כך תיכנסי לפה מהר ותיהי בשקט לא משנה מה קורה אל תיצאי לא משנה מה תישמעי או תיראי" הפרצוף שלי ישר השתנה לפרצוף לחוץ ומבוהל בו זמנית "למה מי אלה? מה הם עושים פה? "
- נקודת מבט רייזל -
אין שום סיכוי שאני אתן להם לקחת את סופיה מפה.
ניגשתי לספרייה שנמצאת במשרד וסופיה שואלת שאלות כי היא לא מבינה מה קורה פה .
לקחתי ספר והוצאתי אותו מהמדף ישר נפתח חדר מאחוריי הספרייה
הסתובבתי לסופיה והפרצוף שלה השתנה להלם
"למה יש לך חדר מאחורי הספרייה?" אין לי זמן לענות לה " תקשיבי אין זמן, קחי זה המפתח שלי לכספת תקחי את המכתב שרשום עליו סופיה אבל תפתחי אותו רק מחר , אני חייבת ללכת לשם תיכנסי ותיהי בשקט אל תנסי להוציא קול אפילו" סגרתי את הדלת של הספרייה ושמתי את הספר במקום שלו.
- נקודת מבט סופיה -
שמעתי את רייזל הולכת לכיוון של הארון שיש לה במשרד ושמעתי שהיא לקחה משהו מהארון והלכה לדלת. יכולתי לשמוע הכל , כל מה שקורה , שמעתי אותה צועקת על האנשים האלה
"מי אתם? ,מה אתם רוצים מאיתנו? לכו מפה , זה לא השטח שלכם אין לכם רשות להיות פה"
לפתע הדלת נפתחה בבום חזק אני מניחה שהם פתחו בבעיטה את הדלת, היה בום חזק מאוד שנשמע כמו ירייה.
אני לא ידעתי אם זה ירייה או משהו אחר כי אחרי הכל לא כל יום אני שומעת יריות
לא עבר כמה דקות והתחיל להשמע צרחות מהחדרים.
ניסיתי לחפש פתח קטן או משהו כדי שאני יראה מה קורה בבית ומצאתי חור שאני יכולה לראות קצת.
ניסיתי לבדוק מה זה היה בום החזק הזה שהיה, זה היה בום חזק שגם השכנים בטח שמעו.
הסתכלתי לכיוון ששמעתי את הבום
ורגע מה, מה זה שם? זה...זה... אוי לאא
*הפרק השלישי הגיע לסיומו ונגמר במתח , אני מקווה שאהבתם.
ואם אהבתם בבקשה תצביעו כדי שהסיפור יפרסם עוד*
YOU ARE READING
הנסיכה האבודה
Fiksi Ilmiahסופיה בת 16 ההורים שלה נטשו אותה בבית יתומים כשהיא הייתה תינוקת. והיא חיה חיים רגילים בבית היתומים . וביום אחד הכל משתנה, מתחילים לקרות דברים שאף אחד לא ציפה להם. מקווה שתאהבו זה הספר הראשון שלי. ובבקשה תצביעו לי שהספר יתפרסם יותר.
