נ.מ אשטון (ה.כ פרק אחרון שיש בו נקודת מבט עד הפעם הבאה אז החלטתי לשים לכן נ״מ אשטון כי אני אוהבת אתכן)
~
סיימנו לנגן את "Greenlight" ועכשיו זה תורי לדבר עם הקהל, החלטתי שאני אדבר קצת על ההופעה ועל זה שירעישו וגם קצת על יולי...
״לונדון איך אתם מרגישים ?״ צעקתי אל המקרופון והורדתי את האוזניים שבאוזני כדי להקשיב לתשובותו של הקהל, צעקות מחרישות אוזניים נשמעו וכל אדם אחר היה מתחרט על הורדת האוזנייה אך לא אני. כל ההופעה אני מאחורה על התופים, לא יוצא לי לראות ולשמוע אותם הרבה.
״כמה כיף לנו להיות פה״ המשכתי ושמעתי את קריאות העידוד. ״אפשר לסובב את התאורה אליהם התגעגעתי אליכם יותר מידי״ (ה.כ גונבת מקאלום) אמרתי וראיתי את הפרצופים של הבנות הנרגשות ואת כל הטלפונים שבאוויר. ״אני מודה לכם על כך שאתם פה, מעבירים את הלילה שלכם איתנו ונותנים לנו לנגן אל הפרצופים היפים שלכם״ אמרתי אל המקרופון והסתכלתי על כמה פרצופים של בנות אשר בוכות.
אני לא יודע איך להגיב למעריצה שבוכה, את בוכה כי אנחנו על הבמה ואת לא אוהבת את זה ? או שאת בוכה מהתרגשות ? אני לא יודע, וזה מעמיד אותי במצב לא נעים. ״היום זה יום מאוד מיוחד מכמה סיבות, לפני בערך שנתיים כשרק התחלנו, אז את אחת ההופעות הראשונות שלנו עשינו כאן בלונדון, מי היה שם ? אולי עשרה אנשים״ אמרתי וצחקקתי, אף אחד לא הכיר אותנו אז, אני לא מאמין שהיו שם הרבה אנשים אבל עדיין שמעתי צעקות של כמה בנות מהקהל.
״עוד סיבה למה הערב הזה מיוחד, היא שלאחת הנערות החשובות פה באולם יש יום הולדת. יולי בואי לבמה״ קראתי ושלושת הבנים עודדו אותה לעלות, לוק הסתכל עליי וחייך. הוא התקרב אליי ולחש לי באוזן כדי שלא ישמעו את זה במיקרופון ״תנשק אותה כבר לאזעזל, המתח בינכם הורג אותנו״ אני צחקתי ואמרתי באוזנו ״שתוק לוקאס״ הוא צחק גם כן והתקדם לכיוון קדמת הבמה לראות איך יולי מסתדרת.
יצאתי מאיזור התופים ושמעתי את צעקותיהם של הקהל, נופפתי אליהם לשלום ושלחתי נשיקות, הם צעקו ועודדו אותי בזמן שאני חייכתי והסתכלתי על יולי. היא חיבקה את כל הבנים, לחייה אדומות כמו שתי עגבניות קטנטנות והיא ניגשת אליי.
״אשטון, משוגע ! מה אתה עושה ? אלוהים אדירים זה כל כך מביך״ היא לחשה וחיבקה אותי ״איך אתה בכלל יודע על יום ההולדת שלי ? לא סיפרתי לך״ היא אמרה בתוך החיבוק ואני נשבעת שהרגשתי את הדם אוזל מגופי. מה אגיד לה ?
אם אני אשקר לה והיא תגלה, אז אני אצא שקרן והיא לא תרצה אותי בכלל, אבל אם אני לא אשקר לה ואספר לה את האמת, היא תשנא אותי כי אני מדבר איתה כבר חודש ולא מגלה לה שזה אני.
״מקודם כשישבנו על הספסל אז הנחת את הטלפון שלך וראיתי שאמא שלך רשמה לך מזל טוב״ אמרתי, הדופק שלי עולה ואני מאוד מקווה שאמא שלה באמת שלחה לה הודעת מזל טוב. אלוהים אדירים, אני כזה שקרן.
