חזרתי לדרום העיר והתחלתי להסתובב בשוק, מחשבותיי נודדות אל דניאל.
הבן אדם הזה מסוכן מידי בשבילי, הדרך בה הוא משפיע על הגוף שלי, המחשבות שלי ודרך ההתנהגות שלי מסוכנת בשבילי, אם לא אהיה זהירה מספיק אני עלולה להיכנס איתו לצרות צרורות, אני צריכה להתרחק ממנו ומהר. אני אפילו לא יודעת למה או איך הוא מצליח להשפיע עלי בכזאת צורה, הוא חתיך נכון, אבל זו לא הסיבה שאני מושפעת ממנו ככה, זה איזה משהו בעיניים האלה שלו, העיניים הכחולות והעמוקות האלה שלו שפשוט שואבות אותי פנימה. בכל פעם שהסתכלתי לו בעיניים עברה בי מן צמרמורת מוזרה, זה יותר מסתם משיכה מינית, יש משהו כל כך מוכר ובטוח בעיניים האלה ובו-זמנית גם כל כך אפל מסוכן.
לפתע צלצול הפלאפון שלי קטע את מחשבותיי "כן" עניתי
"קימברלי" קולו של דניאל נשמע מהצד השני
"מצטערת אין כאן שום קימברלי" עניתי בשלווה
"קים" קולו היה מזהיר
"דניאל" קולי עדיין היה רגוע
"איפה את?" שאל
"על המדרכה" עניתי
"קים" הוא חזר על שמי באזהרה
"בשביל מה אתה צריך לדעת איפה אני? ויותר חשוב, למה אתה חושב שאני אספר לך?"
"אנחנו צריכים לדבר" אמר
"לא אנחנו לא" אמרתי
"קים אל תעשי מזה עניין כזה גדול" אמר "אני רק רוצה לדבר"
"רצון זה דבר טוב" המשכתי באותה גישה
"את יודעת שאני גם ככה אמצא אותך באיזשהו שלב אז בשביל מה את עושה את זה קשה כל כך?"
"אם אתה כל כך בטוח שתמצא אותי אז בשביל מה אתה צריך שאני יספר לך איפה אני נמצאת עכשיו?"
"לחסוך זמן" ענה
"כי אחרי הכל זמן זה כסף, וכסף זה זמן" עניתי בקול עוקצני
"אולי די כבר עם זה?" הוא שאל בחוסר סבלנות
"תגיד איך השגת את המספר שלי?" יריתי עליו את השאלה
"יש לי דרכים משלי" אמר
"אז אני בטוחה שתדע להשתמש בהם בתבונה כשתנסה למצוא אותי" אמרתי בסמכותיות "אה ו.. אל תתקשר אלי יותר, בחיים" ניתקתי את השיחה.
דניאל ניסה להתקשר אלי עוד כמה פעמים אבל לא עניתי.
המשכתי להסתובב בשוק ולאחר מכן הלכתי אל הפארק, משם הלכתי לעבודה בחנות הפרחים ומבלי ששמתי לב הייתי צריכה כבר ללכת לבר "סיקס טופ" בשביל לעבוד.
***
המשמרת התחילה על הצד הטוב ביותר, עוד לא הגיעה השעה 23:00 והמקום כבר היה מלא יחסית, מה שאומר שהולכים להיות הרבה טיפים הערב.
YOU ARE READING
רואה לך בעיניים
Romanceספר ראשון בסדרת ״החלון לנשמה״ "יש בעולם הזה שני סוגים של אנשים. הסוג האחד הוא הסוג חסר הדאגות, הנינוח, זה שלא חסר לו שום דבר בחיים. כל עוד אתה לא מהסוג הזה אתה נחשב לסוג השני. טוב, אז אני שייכת לסוג השני." מאז ילדותה חיה קים ברחובות, מסתדרת אך ורק ב...
