"שני צ'ייסרים של גריגוס" התיישבתי על הבר וסטיב הביט בי המום לחלוטין
"תראו מי בחיים" הוא אמר בעיניים פעורות
"אל תתחיל איתי" סיננתי לעברו
"לכבוד מה אנחנו חוגגים?" שאל והושיט לי את שני הצ'ייסרים שהזמנתי, מוזג עוד אחד לעצמו
"לכבוד החופש" השקתי את המשקה שלי בשלו והיטיתי את ראשי לאחור, נותנת לנוזל השקוף לנזול במורד גרוני
"אני מבין שהשגת את החופש לנפש שלך כמו שרצית" אמר ושתה גם הוא
"בקרוב" אמרתי "ישנם עוד כמה דברים קטנים שאני צריכה להיפטר מהם כדי להיות באמת חופשיה" מלמלתי והעברתי את ידי על בטני מתחת לבר
"אני לא באמת מבין על מה את מדברת, אבל כל עוד את באמת יושבת כאן ומדברת איתי אז הכל טוב" אמר בטון שיפוטי
"אל תתחיל להתבכיין לי עכשיו" אמרתי "אתה יודע טוב מאוד שלא יכולתי לבוא הנה יותר"
"יכולת לפחות להישאר בקשר, לדבר איתי מידי פעם ולעדכן מה איתך"
"ולספר לך מה? איך החיים הישנים-חדשים שלי מתנהלים?" אמרתי בטון תקיף "לספר לך עד כמה אני אוהבת את העבודה שלי ועד כמה אני שמחה שחזרתי אליה, לספר לך מה בדיוק אני עושה בה ואיך אני מטפלת שם בעניינים?"
"אני רק דואג לך קים" הוא אמר בשקט, לא לוקח ללב את הגישה והדיבור שלי
"לא ביקשתי מאף אחד שידאג לי" לקחתי את השוט השני ושתיתי "אולי פשוט תפסיקו להגיד את זה כל הזמן?!"
"מי זה תפסיקו?" שאל
"אתה, אבי" מניתי באצבעותיי "כולם!" זרקתי את ידיי באוויר ונאנחתי בכבדות
"עוד?" הוא סימן עם ראשה על הצ'ייסרים הריקים ואני הנהנתי בשקט
"תודה" מלמלתי ולקחתי שוט נוסף "מצטערת שצעקתי עליך"
"זה בסדר" הוא חייך "אז? בא לך לספר לי למה בדיוק נכנסת לבר שלי עם כזה פרצוף תחת?"
"שום פרצוף תחת" משכתי בכתפיי
"בסדר" הוא גלגל את עיניו
"ברצינות, לא יודעת על מה אתה מדבר" היתממתי
"קים אני מכירה אותך לא מאתמול, תעשי לי טובה" אמר וזרק עלי את המגבת שהייתה על כתפו
"תיזהר" הושטתי את ידי ותפסתי אותה בלי בעיות, שניה לפני שפגעה בפרצופי
"אחלה אינסטינקטים" צחק
"זה הכל בגנים" מלמלתי "זה יכל גם לעבור אליך קטנצ'יק, אתה יודע את זה?" ליטפתי את בטני בחשאי וסטיב הרים לעומתי גבה
"מה?" שאל
"סתם אני מדברת לעצמי עזוב" נאנחתי ושתיתי עוד צ'ייסרים. אני לא יודעת למה אבל משום מה הם התחילו להשפיע עלי מהר. אני מניחה שזה היה כי לא אכלתי כל היום ושתיתי אותם די מהר אחד אחרי השני, אבל בכל מקרה הם בהחלט עשו את העבודה שלהם.
YOU ARE READING
רואה לך בעיניים
Romanceספר ראשון בסדרת ״החלון לנשמה״ "יש בעולם הזה שני סוגים של אנשים. הסוג האחד הוא הסוג חסר הדאגות, הנינוח, זה שלא חסר לו שום דבר בחיים. כל עוד אתה לא מהסוג הזה אתה נחשב לסוג השני. טוב, אז אני שייכת לסוג השני." מאז ילדותה חיה קים ברחובות, מסתדרת אך ורק ב...
