just an escort girl

~4~

---כעבור שבועיים---

קמתי בבוקר, אני כל כך עייפה אבל לפחות השיעורים שלי מתחילים מאוחר אז יש לי זמן חופשי, שמתי ג׳ינס קצר לבן עם גופייה שחורה ונעלי אצבע לבנות ויצאתי מהבית לכיוון הסטארבקס.

״קוראסון וניל ושוקו בבקשה״ ״על שם מי״ ״מלודי״ הלכתי להתיישב בשולחן וחיכיתי שיקראו לי.

״ג׳ייק״ מה, נו באמת מלודי למה שהוא יהיה פה ״מלודי״ קמתי לכיוון הדלפק ״שיט״ כמו שהוא אמר, שיט ״ג׳ייק מה את עושה פה״ ״קונה קפה״ ״הכוונה בבוסטון״ ״הרכישה שעשיתי פעם אחרונה הייתה ממש טובה, אני פה לענייני עסקים״ ״אה אוקי, אממ אתה רוצה...״ ״אני חייב ללכת, ביי״ הוא הלך משם, מה הוא עושה פה.
ישבתי בשולחן שלי אוכלת את הקרואסון, הוא לא כזה מיוחד, אוקי הוא כן היו לי חמש פגישות מאז הוא, אחת מהן בקבוצה ואחת עם ההוא ש׳הציל׳ אותי לפני שבועיים אבל הכל נחשב ושום פגישה לא הייתה טובה כמו הפגישה איתו, מה יש בו.
הוא חתיך ומושלם, מנומס ורגיש, אוקי יש בו הרבה אבל עדיין, חוץ מזה למה שהוא ירצה להיות איתי, הוא יכול להשיג כל מי שהוא רוצה
וחוץ מזה הוא אמר שהוא לא אוהב זוגיות.

הלכתי בשדרת הקניות, החנויות יוקרתית ויפות, אני רואה אנשים עם סבלים מאחוריהם ושמפניה ביד ״לא יפה להבות במה שאת לא יכולה לקבל״ אחרי שקפצתי מבהלה הסתובבתי וראיתי את ג׳ייק ״מה הבעיה שלך״ ״אין לי שום בעייה באתי לפה לקנות מתנה לידידה וראיתי אותך בואה, זה לא מנומס״ ״זה לא משנה בכל מקרה התכוונתי ללכת״ ״את רוצה לעזור לי לבחור מתנה לידידה שלי״ ״ולמה שאני ירצה לבחור מתנה ל׳ידידה׳ שלך״ אמרתי את המילה ידידה בזלזול ״כי היא באמת רק ידידה שלי, היא עובדת אצלי כבר כמה שנים ויש לה יומולדת שבוע הבא״ יופי, יצאתי סתומה ״לא נראה לי אני באמת צריכה ללכת, להתראות״ לא הייתה דרך טובה יותר לצאת מהתסבוכת הזו כי אין שום סיכוי שאני יגיד למר שחצני ׳אולי אני כן יכולה לעזור׳ שזה בעצם אומר כל עוד היא לא הבת זוג שלך למה לא.

״מלו״ אין לי כוח לאנשים, שיתאדו מצידי ״היי מאדי״ היא יכולה להתאדות בשמחה ״היי תקשיבי היום יש מסיבה בבית אחווה שלנו״ מה ? ״ואני רואה לפני הפנים שלך שלא ידעת״ נכון ״טוב אז את אחריית על המוזיקה״ ״אוקי מאדי, עוד משהו״ ״אממ אה כן קירה וסטפני הבטיחו שיהיו כמה בנים בוגרים וקירה אמרה שאת חלקם את מכירה כי ניפגשת איתם אז תדעי, ביי״ הבנתי למה קירה התכוונה ובתוכי במקום ממש קטן קיוויתי שג׳ייק יבואו.

ישבתי על המחשב והכנתי רשימת שירים להיום בערב, מעניין אם קירה יודעת שג׳ייק פה והיא תזמין אותו, לא אני לא רוצה לראות אותו, מה עובר עלי.
סיימתי להכין את הדיסק עם כל השירים והתקדמתי לכיוון החדר של קירה לתת לה אותו ״קירה״ ״היי מלו קרה משהו״ ״לא רק באתי להביא לך את הדיסק״ ״אה אוקי, אממ זו הרשימה של הבנים שבאים היום קחי״ ״למה?״ ״כי אני רוצה להכין אותך מראש שלא תופתעו הרי את מכירה כמה מהם״ לקחתי את הרשימה ועברתי על השמות, ג׳ייק לא נמצא שם ״קרה משהו?״ ״אלה כל השמות״ שאלתי ״כן למה, יש מישהו שאת רוצה שאני יזמין״ ״לא רק שאלתי״ ״אוקי״ החזרתי לה את הרשימה ויצאתי מהחדר, טיפה מאוחזבת שג׳ייק לא נמצא ברשימה, למה אני רוצה לראות אותו, מה יש בו שגורם לי להרגיש ככה.

לבשתי ג׳ינס לבן ארוך עם קרעים לכל אורכו וגופייה שחורה צמודה עם נעלי עקב גבוהות ושרשראות כסף רבות ושיער פזור.
״היי״ ״היי לקסי״ גם היא הוזמנה למסיבה כי היא חברה טובה שלנו ״זו בת דודה שלי איימי״ ״היי איימי״ אמרתי לה בנימוס ״היי״ ״טוב אנחנו הולכות״ לקסי אמרה והתקדמה לכיון הסלון איפה שכולם היו.

המסיבה עברה בסדר, אני הייתי בבר ועזרתי עם המשקאות, אני לא אוהבת ממש מסיבות כאלה אבל זה בבית שלי לכן אני בבעיה עם להתחמק ״מלודי״ ״היי איימי קרה משהו״ ״את יכולה אולי לקחת אותי למלון טאוור יש לי חדר שם ולקסי נעלמה ואני אשמח ללכת כי אני לא ממש מרגישה טוב״ ״בטח״ אני חושבת ששמחתי כי אני יכולה לצאת מהמסיבה ולא כי אני עוזרת לאיימי אבל זה לא באמת משנה ״תודה״ איימי אמרה והתקדמנו לכיוון היציאה כי היא כבר לקחה את הדברים שלה.

״סליחה שהוצאתי אותך מהמסיבה״ ״זה בסדר אני גם ככה חיפשתי תירוץ אני לא ממש אוהבת מסיבות כאלה״ ״באמת דווקא חשבתי שכן״ ״אני יכולה להטעות לפעמים״ יצאנו מהמכונית והיינו לכיון הכניסה למלון ואז למעליות ״איזה קומה את?״ ״שמונה״ לחצתי על הקומה ועלינו.
״שוב תודה״ ״זה בסדר״ חיבקתי את איימי והלכתי לכיוון המעלית.

״נו״ אמרתי טיפה רוטנת על זה שהמעלית לא הגיעה ואז היא נפתחה ״מה יש לך למה אתה רודף אותי״ ״זה לא אשמתי שאני מתארח במלון הזה ומה את עושה פה בכלל״ ״החזרתי חברה למלון כי יש מסיבה בבית האחווה שלי״ ״אני יודע קירה התקשרה כי אחד העמיתים שלי אמר לה שאני פה״ ״אה ולא נאה למר חשוב מאוד לבוא למסיבה שלנו״ ״הייתי עסוק מלודי הייתה לי פגישה״ ״איפה הרישמיות שלך מר הייל״ ״הלכה מלודי״ ״מאוד מצחיק, קורע״ ״לא התכוונתי להצחיק אותך מלודי!״ וואו מה עשיתי ״סליחה״ אמרתי טיפה עצובה מכך שגרמתי לו להתעצבן למרות שלהגנתי הוא נראה עצבני כבר קודם ״מה קרה נפלה איזו עסקה חשובה״ ״דווקא לא בעסקים הולך נהדר ולגבי מה שקרה זה ממש לא עיניינך מלודי״ הוא אמר ובדיוק המעלית נפתחה והוא פשוט יצא מישם.

נמאס לי מזה, כל פעם שאני רואה אותו זה סערת רגשות אחת גדולה, או שהוא רישמי ומנומס או שהוא צועק ועצבני או שהוא שובב וחמוד, וגם למה הוא התעצבן מה כבר יכול לקראות לאדם עם חיים מושלמים כמו שלו. החנתי את המכונית וחזרתי לבית האחווה, המסיבה נרגע טיפה ״מלודי את יודעת במקרה איפה איימי״ ״כן לקסי, היא הייתה עייפה אז לקחתי אותה בחזרה למלון שלה, היא בסדר אל תדאגי״ ״יופי, נראה לי גם אני ילך לא נשארו פה עוד הרבה אנשים ואני כבר עייפה״ היא צודקת רוב האנשים בתוך חדרים ישנים שזה אומר שיש מצב שאני צריכה לפנות מישהו מהחדר שלי.

לצערי הרב היו זוג על המיטה שלי אבל אלה היו קירה וגסטין אז לפשוט הלכתי לחדר של קירה שהיה ריק אבל מבולגן, למה במסיבות האלה אנשים חושבים שהם יכולים להיכנס לחדרים שלנו כאילו זה בית מלון ולעשות מה שהם רוצים ואפילו לא לסדר, פעם הבאה אני נועלת את הדלת שלי.
שכבתי על המיטה רק עם החזירה והתחתונים ומרוב עייפות פשוט נרדמתי והמחשבה האחרונה שהייתה לי הייתה על ג׳ייק ועל מה שהוא עושה לי כשאני בקירבתו.

מקווה שנהנתם
אוהבת אליסון
מטרה לפרק הבא: 10 הצבעות