just an escort girl

~27~

לרגע הייתי בשוק, ג׳ייק לא אמר אף פעם שהוא אוהב אותי ״אתה אוהב אותי?״ שאלתי בקול של ילדה ״כן״ הוא אמר, אני צועקת יאיי מבפנים ומנסה להישאר רגוע מבחוץ, לא הצליח, יש לי חיוך מטופש על הפנים ״אני שמח שזה מצחיק אותך״ הוא אמר והתהפך ככה שהוא היה מעלי ״זה לא מצחוק זה מאושר״ הוא חייך ״יופי״ הוא אמר, חייך ונישק אותי ״אני חייב ללכת לסדר את הבעייה שנקראת המשפחה שלך״ הוא אמר בציניות וקם ״אני יכולה לעזור״ שאלתי למרות שידעתי את התשובה ״מצטער אבל לא״ כמובן ״זה בסדר״ עניתי והוא קם והלך.

ג׳ייק הלך לביניין משרדים שלו ואני בשיא טימטומי אחרי הרבה וויכוחים ביני לבין עצמי ניצלתי את הזמן להיכנס למשרד בביתו ולחפש שם את התיקייה של סאם, סגרתי בזהירות את הדלת והתחלתי לחפש בשולחן, הפכתי כל נייר ולא מצאתי כלום, התחלתי לחפש במגירות ולהפוך דברים, בסוף מצאתי את התיקייה, היא הייתה בתוך מגירה נעולה שהמפתח שלה היה באיזה מגירה, לא רעיון חכם כל כך אבל מועיל בשבילי.

יצאתי החוצה והלכתי בשקט לחדרי, החבאתי את התיקייה מתחת לחולצה כדי שלא יראו אותה, ג׳ייק מוציא מימני דברים שלא ידעתי על עצמי, פתחתי את התיקייה והיה שם כל מיני גרפים של מספרים שלא ממש הבנתי, היה שם חוזה חתום על ידי סאם ואז היה הערה, כמו שג׳ייק אמר סאם ביקש עוד, אבל באמת לא רשום תוספת כסף, המשכתי לחפש ואז נדהמתי ממה שראיתי עוד מסמך שמראה שסאם הוריד את הכמות, ג׳ייק שיקר לי, סאם עשה מה שצריך ובאמת לא הזמין הרבה, אין לי ממש ידע בזה אבל רשום פה במפורש מה שאני צריכה לדעת ״מלודי״ שמעתי את ג׳ייק ומהר החבאתי את התיקייה מתחת לכרית ״כן״ אמרתי ושמעו שאני לחוצה ״הכל בסדר״ הוא שאל והיה לו מבט של מה עובר על הבחורה הזו ״כן״ עניתי במהירות ועשיתי פרצוף של לך מפה כי זה לא חקירה משטרתית מה שאומר שאין לי כוח ״אני הולך שנייה למשרד ואני בא, אני רוצה לישון איתך גם הפעם״ חייכתי אבל בתוך ליבי רק רציתי שהוא יצא ״ביי״ אמרתי עם חיוך טיפה מזויף ונופפתי ״ביי״ היה לו קול של אני ממש לא מבין מה הולך פה והוא יצא ״פיו״ אמרתי ואנחת רווחה יצאה פי, האמת אני צריכה לשקול להיות שחקנית, יש לי את זה.

״מלודי״ ג׳ייק אמר בכעס בזמן שהייתי במטבח, הוא לא חזר והייתי רעבה ורציתי להכין לנו שקשוקה כי חשבתי שאולי הוא רעב יותר מעייף ״מה עובר עליך״ אמרתי ומיד הצטערתי על זה כיוון שהוא רק ניהיה כועס יותר ״אני מבין שאני לא יכול להשאיר אותך לבד אפילו לשנייה״ הוא אמר, מדבר אלי כמו ילדה קטנה ששברה איזה כוס אידיוטית או נגעה בתנור חם ״אני לא מבינה למה את מתכוון״ אמרתי, קיוויתי שזה לא מה שאני חושבת שזה ״יודעת מה פרצת למשרד שלי, בסדר, חיטטת שם בהכל, כועס אבל מקבל אבל פתחת מגירה נעולה שזה אומר שאסור לפצוח אותה ולקחת את התיקייה של סאם ואני מניח שקראת זה כי לא סמכת עלי, האמת אפילו לא הייתי צריך אותה אבל היה קצת בלגן במשרד אז הנחתי שזה את ושהתיקייה לא הייתה שם טוב, לא צריך להיות בלש כדי להבין את זה״ בפעמים אחרות הייתי מתנצלת וצוחקת מההסבר הארוך שלו אבל לא הפעם, הוא שיקר לי וזה בלתי נסלח מבחינתי ״אתה שקרן, סאם ביקש להוריד את הכמות ואתה לא רשמתה שום דבר לגבי כסף, כל ההסבר שלך שיקרי״ הקול שלי היה חזק וראיתי את ג׳ייק נושם עמוק, מנסה להרגיע את עצמו ״לא שיקרתי, סאם עשה עיסקה מסויימת ולא עמד בהבטחה, מלודי היה חסר שם כסף שסוכם איתנו וחוץ מזה זה ברור, עוד כמות עוד כסף וגם הוא יודע את זה לכן הוא הסכים לשלם את הכסף אם אני יבטל את התביעה ובגלל שהוא משפחה שלך הסכמתי״ עכשיו אני לושבת על כמה מוזר זה שאנחנו מקברים ככה, כמו שני זרים, אבל כנראה שג׳ייק צדק ועשה את זה בשבילי אז אולי אנחנו לא זרים ״כן אני מבין שאין לך מה להגיד״ הוא אמר וצדק, לא הצלחתי לדבר, אני הייתי מגיעילה וכעסתי עליו, פקפקתי בו וזו גם הייתה הסיבה שנכנסתי למשרד שלו, מי אני שידבר על אמון אם לא האמנתי בו ״מלודי״ גייק אמר בנימה רגוע ודואגת, ניסיתי לחבק אותו אבל הוא הלך אחורה ״לא עכשיו, למה עשית את זה, למה נכנסת למשדר שלי״ הוא שאל בקול עצוב, התחנן לתשובה ״לא סמכתי עליך שתגיד את האמת, פחדתי שאולי תחשוב שאני ילך או יכעס אז שיקרתה לי, לא האמנתי בך ואני מצטערת״ אמרתי והשפלתי את ראשי ״אוקי״הוא אמר, מה ״זהו, זה מה שיש לך להגיד״ שאלתי, לא מאמינה ״זהו, אני לא כועס, עצוב לי שאת לא סומכת עלי״ הוא אמר בקול עצוב ואני רק רציתי לחבק אותו, אבל לא נראה לי שהוא יואהב את זה ״אני כן סומכת עליך, זה רק פרט קטן שלא משנה כלום״ אמרתי, מחייכת חיוך קטן ומתנצל ״לי זה משנה״ הוא אמר בקול כל כך עצוב שחשבתי שהוא יבכה והלך עכשיו במקום שני זרים אנחנו שני אנשים מתבודדים.

״לאן זה״ אחרי שג׳ייק הלך הוא הסתגר במשרד שלו איזה שעתיים, כמובן לפני זה הוא לקח בחזרה את התיקייה של סאם ״אתה זוכר שאני סטודנטית למשפטים כן״ שאלתי בצחוק אבל פעם ראשונה, הוא לא גיכח בכלל ״כן״ הוא אמר בקול מזלזל, אני די הרסתי את האמון שניבנה בנינו ״אני צריכה לחזור ללמוד, המרצה שלי כועס עלי״ האמת זו לא הסיבה היחידה שהוא כועס עלי, אני צריכה לשלם לקורס ואני לא ממש עבדתי כמה זמן ואני לא רוצה לבקש מאמא שלי או מג׳ייק כסף, לפחות אני יופיע לשיעורים ואראה שאני רצינית ואז אולי יהיה לי זמן למצוא פיטרון ״אז את הולכת״ היה לו קול שבור, למה הוא תמיד ככה כשאני עוזבת ״רק לכמה ימים, עדיף שניקח חופש טיפה, אתה כועס עלי ואני רואה את זה״ אמרתי מאוכזבת מהמצב שניקלענו אליו ״אני לא כועס אני פשוט עצוב, זה חדש לי מלודי, תמיד שכעסתי על מישהי אז הענשתי אותה וזה לא הפריע לי ואיתך, אני לא רוצה שתלכי, אני מפחד כי פעם שעברה כל כך כעסת, אני פשוט עצוב בגללך, איבדתי את האמון בך ו...״ הוא כמעט בכה, הוא לא אמר דבר ״וזה מוזר בשבילי״ הוא הוסיף ואני חיבקתי אותו, הוא נרתע מעט אבל נשאר לחבק אותי ״ג׳ייק אני מצטערת על מה שהיה, שלא האמנתי בך שתגיד לי את האמת, אני רוצה שתתגבר על זה, אני מעדיפה את ג׳ייק השטלתן והמתחמק, זה שנותן לי תשובות סקסיות ומצחיקות, אתה עצוב עכשיו וזה לא מתאים לך, אתה סמכת עלי ואני הפרתי את זה. אני מצטערת על כך בכל ליבי ואני אוהבת אותך, אני הולכת עכשיו, לא לתמיד אוקי, אני חוזרת, להתראות ג׳ייק״ אמרתי וניכנסתי למעלית ״להתראות מלודי״ הוא אמר והמעלית נסגרה.

אוקי אז ככה, שוב ראיתי תגובה של זה דומה לחמישים גוונים, נכון, מבלי ששמתי לב זה היה ממש דומה, במיוחד פרק אחת עשרה שהיא במטוס שלו והולכת פעם ראשונה לבית שלו, אני מנסה שזה יהיה שונה עכשיו, אני כבר כתבתי את הפרקים ההם ואין לי מה לעשות עם זה, אני באמת אוהבת אותם ואני לא ישנה את זה כי כמה ילדים חושבים שזה דומה לחמישים גוונים, מה שנכון, אז אני משתדלת שזה לא יהיה דומה יותר, אני יודעת שזה כמה ילדים מתוך המון אבל זה הפריע לי.

ולגבי זה שאולי הם דומים, ג׳ייק למשל לא אוהב מגע כי גם אני ככה, לא מתה על זה שמחברים אותי הרבה, שטלתן כי גם אני ככה ואותו דבר לגבי עצבני, התכונות שלהם זה התכונות שלי לכן כל כך חשוב לי שזה יהיה אז אולי זה יצא טיפה דומה לחמישים גוונים אבל זה כבר לא קשור.

תודה שהצבעתם הרבה לפרק האחרון זה ממש שימח אותי וסליחה על הפרק הקצר והטיפה משעמם אבל בסוף תבינו לאן זה הולך וסליחה שלא העליתי פשוט אמרתי לכם שעובר עלי משהו וגם זה שאמרו זה דומה לחמישים גוונים אז רציתי לעשות משהו שנה וגם התלבטתי לגבי המשך הסיפור.

סורי על החפירה, אליסון.