I'm Gay? (boy×boy)

I'm gay? -39-

כמו שהבטחתי קיימתי הינה עוד חלק וזהו להיום.❤️

Agam27986024
InbarTal8

דין

לא לא זה לא קורה, זה לא אמיתי.
אני חולם את זה, אני אתעורר והכל יהיה בסדר, רפאל בסדר.
אני.. אני מרגיש כאילו הוציאו לי את הלב שלי וריסקו אותו לחתיכות קטנות.
"רפאל תישאר איתי" ביקשתי ממנו
"אדוני הכל יהיה בסדר" הפרמדריק דיבר איתי, אנחנו באמבולנס, יתקשרתי לאימו והיא אמרה שהיא תבוא מיד לבית חולים.
"איך, איך יהיה בסדר!" אני צורח אליו. "תירגע בבקשה" "אני לא הרגע שהחבר שלי שוכב פה!".
"הכל יהיה בסדר יפה שלי, אתה תהיה בסדר" אני אומר מנסה להרגיע את עצמי, "תגיד לפאקינג נהג המזדיין הזה לנסוע מהר יותר!"
אני צועק אליו!, "הנער בן 15-" "16" אני קוטע אותו, "שש עשרה, ללא הכרה" הפרמדריק אומר לקשר,
"כמה דק' מגיעים" הוא אומר.
"לעזעזל!" אני ממלמל, "זה לא יכול להיות, בבקשה רפאל תישאר איתי"
יש לו מכשיר על האף והפה, הוא שכוב כל הדבר הזה ולא זז.
אני מלטף את פניו היפות בעדינות,
"אני אוהב אותך" אני לוחש לו אבל אין תגובה.
הגענו לבית חולים, הוא פותח את הדלת לוקח את רפאל למתחם,
אני רץ אחריו לא יכול לעזוב אותו,
הוא ניכנס לחדר הניתוחים ואני אחריו אבל דוקטור עוצר אותי,
"היי היי דין, דין הכל יהיה בסדר" הוא מנסה להרגיע אותי, "איך יהיה בסדר(?)" , "תבטיח לי!" אני מבקש
"אני מבטיח שאני אעשה את כל כדי שהוא יחיה" הוא אומר לי ומרחיק אותי והוא נכנס לחדר.
"פאק!, פאק זה לא קורה לי" אני צועק בועט בכיסא שלידי, "דין!" אני שומע מישהי צועקת
"לילי" אני רץ אליה והיא מחבקת אותי שאני בוכה וגם היא,
"ה-הם לקחו אותו לחדר ניתוחים" אני מגמגם מעט, "הוא יחיה דין אני מאמינה בזה" היא אומרת לי ומלטפת את ראשי, אני מנתק את החיבוק, "אני- אני.. פאק לילי אני לא יכול להיות כאן" אני לוחש "לך דין
אני אתקשר אליך" היא אומרת לי ואני מודה לה ויוצא מהבית חולים בסערה. הגשם לא הפסיק וירד רק יותר ויותר.
אני לא יכול לחשוב שרפאל לא יהיה איתי כאן בעולם החרא הזה.
אני אוהב אותו כלכך, הוא האהבה הראשונה שלי שבאמת התאהבתי,
שלא רק זיינתי ושתיתי, הוא גרם לי להבין מה זו אהבה, שכמה היא יפה וטהורה.
אני לא יכול להחיל את הכאב הזה שהוא לא יהיה איתי כל החיים.
( מה שמודגש זה העבר מי שלא יבין)

'איך קוראים לך?' שאלתי 'ר-רפאל'.
פאק הפעם הראשונה שפגשתי אותו חשבתי שהוא סתם ילד מוזר, אבל לא הפסקתי לחשוב עליו, על העיניים המיוחדות שלו שגורמות לי להתאהב בו יותר.
'רפאל אתה לא יודע מה אתה עושה לי, אתה משגע אותי וזה כבר הרבה זמן ככה" "אתה חמוד" אמרתי "טוב דין אתה שיכור תלך לישון טוב?" אמר "רפאל" שאלתי "כן?" שאל " באמת התכוונתי לי כל מילה שאמרתי'.
אני זוכר שניסינו להיות ידידים אבל לבסוף זה לא הלך.
אני ניכנס לחנות של המשקאות,
לקחתי שני בקבוקי יין אדום, שילמתי ויצאתי מהחנות.
ישבתי על המדרגות ואיזו סימתה חשוכה המדרגות היו קרות והרטובות. אבל לא איכפת לי. הוצאתי סיגריה מהכיס שלי והדלקתי אותה, הייתי חייב את זה להירגע מעט.
אולי תגידו אני אגואיסטי אבל אני לא יכולתי פשוט להיות שם,
לא רציתי להפנים שרפאל שלי שם והוא נורה , לא יכולתי פשוט לא.
לא שטפתי את הדם של רפאל מהידיים שלי וגם החולצה שלי היו בה כתמים של דם, אני נישבע שעם יקרה משהו לרפאל אני נשבע בחיי שאני אף פעם לא התאהב יותר.
אולי אני מניאק על זה שהשארתי את לילי אימו של רפאל לבד, שהיא צריכה להתמודד עם זה לבד, אבל אני לא רוצה לחשוב על זה על רפאל ששם, שמנסים להציל החיים שלו.
אני בן זונה שלא רוצה להיות שם כשהחבר שלו שוכב שם ללא הכרה.
האני מחדיר את העשן אל תוך גופי ומתפזר שם מוציא אותו לאוויר הקר והפתוח. אני פותח את הבקבוק ולוגם ממנו כמה שיותר, אני רוצה להיות מחוק, לא רוצה אפילו ליזכור את השם שלי.
'הוא מלאך, המלאך שלי!'
אני זוכר איך שהוא היה ממש אבל ממש ביישן אליי עד כדי כך שכל פעם הרכין את ראשו מטה ולא הביט בי, זה היה מחפן אותי.
'אני הסתכלתי עליו הוא היה מושלם העיניים היפיפיות שלו השיער הבלונדיני שזוהר בשמש'.
שתיתי עוד לגימה, אני חייב להפסיק לעלות דברים שלי ושלו מפעם, זה רק יכאיב לי יותר, פאק אני כזה דרמה קווין, אני עדיין לא יודע אם הוא חי או מת. פאק!.
'דין זה בסדר ליבכות וזה בסדר להראות שגם אתה בוכה וזה לא בושה, זה רק מראה שאתה אנושי'
הינה רפאל אני פאקינג בוכה כמו ילדה מזדיינת.
'אני אוהב אותך ואני אהיה איתך בכל מצב ואף פעם לא אעזוב אותך'.
רפאל אם אתה באמת אוהב אותי והבטחת שלא תעזוב אותי אז בבקשה, "תילחם בישבילי רפאל, בישבילך" אני אומר בקול ודימעה ירדה לי על הלחי.
אני זורק את הסיגריה ושותה עוד,
אני זוכר את היום הראשון שיתנגשנו ואני קיללתי אותך, שאני הבטתי בעינייך זו הייתה הפעם הראשונה שאי פעם התאהב בך, אתה נותן לי רגשות שאני לא יכול להסביר במילים. כל פעם שהייתי מדוכא אתה הייתה גורם לי להרגיש טוב יותר. שמח. איתך.
הטלפון שלי צילצל ומיד הוצאתי אותו מהכיס, זה היה מספר אבל לא היה לי איכפת ועניתי ישר מבלי להסס, "הלו?" שאני שואל "דין!"
אמא של רפאל עונה "לילי?"
"כן כן, אתה חייב לבוא לבית חולים"
היא אומרת לי "אתה יכולה להגיד את זה גם לטלפון" "לא דין זה לא לטלפון" היא אומרת ומנתקת את השיחה.
"פאק רפאל אני מקווה שאתה בסדר" אני ממלמל לעצמי בשקט.
אני עוזב את הבקבוק וגם על רגליי ורץ במהירות לבית חולים,
למזלי הגשם כבר פסק אבל למרות הכל אני עדיין רטוב. זין.
אני פותח את הדלת של הבית חולים במהירות ורואה את אימו יושבת שם ומדברת עם הרופא,
"היי" אני מתנשף והיא מביטה בי מזכירה לי את המבט של רפאל.
"דין!" היא אמרה, אני רואה גם את אלכס שם ניראה עצוב.
לא פאק..- "דין רפאל הוא..-" אני קוטע אותה "פאק לילי אל תגידי לי הוא מת?!" "חס וחלילה דין, בידיוק דיברתי עם הרופא, הוא הסביר לי ואמר שהוא בסדר אפילו יותר מבסדר, הוא חי" היא אומרת בשימחה ואני מרוב שימחה אני מחבק אותה, "פאק לילי" אני אומר
"אלכס חמוד אתה שומע, רפאל בסדר" היא אומרת לאלכס והוא מביט בנו ולפתע חיוך מעלה על שפתיו, הוא קם על רגליו.
"מה באמת, הוא חי?" הוא שואל ואני מהנהן אליו, "לעזעזל איתך רפאל" הוא אמר ואנחנו צחקנו.
מחקתי את הדמעות שלי.
למרות הכל רפאל אתה לא מפר הבטחות.
תודה בייבי שלי אל זה שאתה חי ונושם, תודה ריף.
"רק-רק מתי אני אוכל ליראות אותו?" אני שואל "רק מחר" היא אומרת ואני מהנהן,
"איפה התאומות?" "לא רציתי להביא אותן לכן" היא עונה ואני מביט בה בשאלה "כי בית חולים זה לא המקום הכי נקי בעולם, אני לא רוצה שיחלו אבל אני אביא אותן מחר כדי שיראו את רפאל" היא מסבירה "בסדר" אני אומר.

פאק רפאל אתה כלכך הדאגת אותי אבל אני אוהב אותך כלכך בייבי שלי.
אתה אהבת חיי.

____________

xoxo ❤️🏳️‍🌈