I'm Gay? (boy×boy)

I'm gay?-27-

דין

קמתי רק עכשיו השעה הייתה תשע
בבוקר ואני יודע שאני מאחר אבל אני לא מיחס לזה יותר מידיי.
התמתחתי וקמתי מהמיטה שהייתה כלכך נוחה שלא היה בא לי לקום ממנה אבל הייתי חייב. הלכתי לשירותים, ציחצחתי את שיניי ושטפתי את פניי עם המים הקרים,
ירדתי לקומה הראשית והלכתי למטבח לקחת כוס חלב, אף אחד לא היה בבית וככה עדיף, "דין" לפתע מישהו אומר ואני הסתובבתי כדי ליראות מי זה, וראיתי שזה אבא שלי, לא הבנתי למה הוא כאן, "למה אתה פה" שאלתי "זה הבית שלי" אמר ואני גילגלתי את עיניי, "אתה יודע למה יתכוונתי" אמרתי והוא נאנח ואמר "נכון שאני בדרך כלל לא בבית בשעות כאלה-" "בדרך כלל? אתה תמיד לא בבית " אמרתי וקטעתי את דבריו, "בחור צעיר אל תתפרץ לדברי, זה מובן " אבא אמר הקשיחות "אבא אני חושב שיתבלבלת " עצרתי ואז המשכתי
"אני לא עוד העובדים שלך, אם לא זכור לך" אמרתי, "אוקיי אני מצטער"
אמר"כן בטח" מילמלתי בלחש "מה אמרת" שאל
"כלום" אמרתי,
"אוקיי, אז בכל אופן אני פה כי יש לי יום חופש" אמר ואני צחקתי בזילזול
"אתה? , חופש?" שאלתי כחוסר אמון
"כן למה אתה מופתע בני" שאל ויסתכל אל תוך עיני במבט חודר של עיניו הירוקות.
"לא פשוט אף פעם לא היה לך יום חופש" אמרתי והוא יודע שאני צודק.
הוא אף לא היה כאן שהייתי צריך אותו, הוא תמיד היה בעבודה לא שאל מה שלומי ואל איך אני מסתדר אפילו שהתחלתי בית ספר, אני זוכר שהיה פעם אחת, היה פעילות כזו  בבית ספר אז המורה אמרה להביא את האבות שלנו, אז ביקשתי מאבי שיבוא והוא הסכים, אבל שהיה צריך לבוא הוא פשוט הבריז לי ולא בא. הייתי לבד ולאבא שלי לא היה לו אכפת, לא לי ולא לאחותי, שהיא לפחות רגילה לזה ולא לוקחת ללב והתרגלה לזה.
אבל אני, אני מאוד רציתי שאבא שלי היה איתי, עד כדי כך שיתחננתי שאוכל לבוא איתו לעבודה, סתם כדי ליראות אותו, תמיד רציתי לרצות את אבא שלי, אבל עכשיו, עכשיו כבר לא איכפת לי, הוא יכול ללכת להזדיין.
הוא כבר לא מעניין אותי ואני חושב שגם אני לא מעניין אותו.
"דין אתה בסדר " שאל אבא ומיד חזרתי למציאות, שבה אני מדבר עם אבא. "מה?, כן תעזוב אותי" אמרתי
בקול קר, "דין זה לא חייב להיות ככה" אמר, דמי רתח מרוב כעס.
"איך ככה? אה?!" שאלתי בכעס
"די-" אבי אמר אך אני קטעתי אותו "שלא תעז להוציא את שמי מהפה שלך" אמרתי "תישקול את המילים שאתה מוציא מהפה, כי שזכור לי אני האבא ואתה הבן!" אמר  בכעס טיפה, ואני רק כעסתי יותר,  אין לו זכות להגיד לי את זה.
כאילו מה שעשה נישכח מזכרונו, "תעזוב אותי, אני הולך" אמרתי והסתובבתי ללכת לחדר שלי כדי להתלבש אך הוא עצר אותי כששאל משהו "דין מה עם בת זוג?" כל גופי נעצר קפאתי במקום"אני לא רוצה שום בת זוג" אמרתי באדישות, "רק תבטיח לי שאתה לא גיי, תזכור שזה דבר מגעיל ונוראי, ושלאנשים כאלה לא מגיע לחיות!" אמר באזהרה ואני רק פחדתי שאני אספר לו שאני גיי באמת, שהבן שלו היחיד (זאת אומרת שיש בת אחת ובן אחד ה.כ) גיי אמרתי לו מבלי להביט בוא "מה שתגיד" והלכתי לחדרי .
*
לבשתי ג׳ינס כחול רחב וחולצה סגולה פשוטה, נעליים שחורות.
לקחתי את התיק שלי והטלפון שלי ויצאתי מהחדר שלי ירדתי במדרגות למטה לקומה הראשית, ואבא שלי עדיין היה שם, התעלמתי ממנו וגילגלתי את עייני "אתה רוצה שאני יאסוף אותך " שאל בנחמדות..ממש
"לא" אמרתי ופתחתי את הדלת הבית "בהצלחה בבית הספר" אמר בקול נחמד, ואני לא השבתי לו ויצאתי מהבית הגדול והלכתי למכונית שלי,
פתחתי את הטלפון שלי וראיתי כמה הודעות מרפאל:
'בוקר טוב דין'
"אתה בא היום?'
"הכל בסדר?'
'למה אתה לא עונה?'
'תענה לי דיני!'
'סליחה, אולי אתה יושן'
'אני אוהב אותך, וסליחה'
"רק..רק תבוא לבית ספר,בבקשה"
קראתי את כל ההודעות שלו וליבי יתחמם מרוב אהבה שלי אליו, אני נירגעתי ממה שהיה אם אבא... גם כן
אבא.
אני אוהב אותו כלכך ורק הוא יכל להרגיע אותי, אני חושב  שאני יעשה משהו שיפתיע אותו מאוד!. רשמתי לו: 'סליחה אהוב שלא עניתי, וגם אני אוהב אותך ואל תידאג אני בא עוד כמה   
דקות' שלחתי לו וסגרתי את הטלפון שלי והכנסתי אותו לכיס האחורי של המכנס, הנעתי את האוטו ונהגתי לכיוון בית ספר.
אתמול היה פשוט מדהים הוא היה מדהים, כלכך נהנתי איתו ואני חושב שגם הוא נהנה, איך שנישק אותי הרגשתי אני והוא בעולם משלנו שאף אחד לא יוכל להיכנס אליו.
אני חושב על מה שהיה ליפני כמה דקות ואולי הייתי צריך להיות יותר עדיין אם אבא שלי... לא ממש לא, זה הגיע לו היחס הזה, בול כמו שהוא עשה לי שהייתי יותר קטן וכמה ניפגעתי ממנו
ואני חושב שאני אף פעם לא יסלח לו.
לפתע ירדה לי דימעה וזלגה על כל הלחי שלי אני לא מבין מה קורה לי. אני מיד מחקתי אותה אך לפתע התחילו לרדת לי דמעות משתיי עייני. אני לא מבין,
ממתי אני בוכה?.
הגעתי לבית ספר וחניתי את המכונית שלי ויצאתי מאוטו ונעלתי אותו עייני עדין היו רטובות ואדומות ופשוט לא הפסקתי לבכות, השעה הייתה אחת עשרה בבוקר שלחתי לרפאל הודעה יבוא אליי, אני פשוט הייתי חייב לדבר עם מישהו לא יכולתי להתמודד אם כל זה לבד. ישבתי על הדשא הירוק חיבקתי את רגליי וראשי היה מונח על הברכיים שלי. שמעתי קול קורא לי
"דין!" והרמתי את ראשי והבטתי ברפאל הוא שם לב שאני דומע ורץ אליי ומיד חיבק אותי, הוא ישב על שני הירכיים שלי וחיבק אותי ראשי היה טמון בצוואר החמים שלו והדמעות רק המשיכו לרדת, הוא ליטף את שערי כנחמה , הייתי צריך את החיבוק הזה כאילו היה אוויר לנשימה שלי , "שש דין זה בסדר אני איתך" אמר בניחום, היה לו ריח משגע הוא משגע אותי, עדיין חיבקתי אותו אך הבטנו אחד בשני בלי מילים
עיניו הכחולות והחצי עין ירוקה שיסתכלו עליי במבט חודר וממיס שרק משתיק אותי, יתמסרתי למגע הנעים שלו שאני אוהב, "אתה מוכן להגיד לי למה אתה ככה" שאל בדאגה "היה איזה ריב אם אבא שלי היום בבוקר..." התחלתי להגיד הוא היה קשוב, אך עצרתי, "דיני אם אתה לא רוצה אתה לא חייב להגיד לי הכל בסדר"
"לא, לא אני רוצה להגיד לך" אמרתי והוא הינהן לי ולא אמר דבר, רק שאני  אתחיל לספר לו, "טוב אני אספר לך מהתחלה" אמרתי והוא הינהן "אני ואבא שלי לא ביחסים הכי טובים, כאילו הוא אף פעם לא היה בישבילי שבאמת הייתי צריך אותו או פשוט רק סתם זמן איכות איתו" אמרתי וקולי נישבר ושוב זלגה לי דימעה, הרכנתי את ראשי לצד שלא יסתכל עליי, אך הוא לקח את ראשי והזיז אותו כדי שאני יסתכל עליי, "פאק רפאל אני לא יודע למה אני בוכה ככה, זה אף פעם לא קרה לי" אמרתי כילד חסר אונים, "דין זה בסדר ליבכות וזה בסדר להראות שגם אתה בוכה וזה לא בושה, זה רק מראה שאתה אנושי" אמר בחיוך עדין ואני המשכתי לדבר "טוב אז בכל אופן רבנו והוא היה כלכך אדיש ושכח ממה שהיה כל השנים האלו,
אבל מה שאני הכי פוחד זה לספר לו אני זה שאני...." "גיי" רפאל המשיך אותי "כן" אמרתי "דין אני יכול לישאול אותך משהו", אמר ונישק את המצח שלי, "כן" אמרתי "טוב.. אז למה אתה מפחד כלכך להגיד לאביך על כך שאתה גיי?"
"כי אבא שלי הומופוב מזויין" אמרתי בכעס ומשכתי טיפה דשא שהיה על ידי.
הוא היה בהלם טיפה, "אתה מבין?
אני פוחד מהפאקינג תגובה שלו"
אמרתי בכנות ידיי היו על פניו, אני לא רגיל לספר על הרגשות שלי ואני יותר סגור עם עצמי אך רפאל.... רפאל שבר את כל החומות שבניתי כל השנים האלו.
"אתה קולט? אני לא סובל אותו ודווקא התגובה שלו מרתיע אותי" אמרתי לרפאל "דין אתה יודע שמתשהו אתה תצטרך לספר לו" אמר והחזיר אותי למציאות "כן.. אני יודע" אמרתי "ואתה יודע עוד משהו" שאל והנדתי בראשי כתשובה לא,
"אני אוהב אותך ואני אהיה איתך בכל מצב ואף פעם לא אעזוב אותך" אמר בחיוך ואני יתנפלתי עליו בנשיקה כלכך ניזקקת. הוא נשם נשימה מופתעת אך עדיין נישק אותי
ידע שהייתי צריך אותו, הכנסתי את לשוני לפיו, ולשוננו יסתבכו אחת בשנייה.
ירדתי עם ידיי לתחת היפה שלו והוא עצר את הנשיקה "דין זה-זה מספיק" אמר וכיבדתי את בקשתו,
"אני אוהב אותך כלכך, אתה כל עולמי, כל מה שאני צריך" אמרתי לו והוא חייך אליי וחיבק אותי, לחש לי באוזן "אתה הכי חשוב לי בעולם ותיזכור כל מה שתעשה אני אהיה לצידך"  ואז לחש לי שוב,
"כי אני אוהב אותך" ונשך את תנוך האוזן שלי ונישק את הצוואר שלי והביט בי עם עיניו הכל כך יפיפיות שגורמות לליבי להחסיר פעימה. אני חושב שהיום אצא מפניי בית הספר שלי ואנשק את רפאל מפניי כולם, זאת אומרת.
זה גם יתקדמות לא?

_________
xoxo ❤️🏳️‍🌈