ננסי התעוררה, ציחצחה שיניים, התלבשה והלכה להעיר את מייק.
״מייק!״ צעקה ננסי מחוץ לדלתו של מייק
״אני בא״ אמר מייק במהירות, ננסי הייתה מרוצה, עבר זמן מאז לא הייתה צריכה להעיר את מייק.
״אני מוכן״ אמר מייק שיצא מחדרו
״יש לך זמן לקחת אוכל, התעוררת בזמן היום״ אמרה ננסי, מייק חייך חיוך ניצחון וירד למטה לקחת אוכל.
ננסי הלכה בחזרה אל חדרה והרימה את הטלפון
״היי, מי זה?״ שאלה רובין מהצד השני של הטלפון
״ננסי״ אמרה ננסי וחייכה לעצמה
״היי.. בוקר טוב קטנה״ אמרה רובין
״בוקר טוב״ אמרה ננסי היא שמחה רק למשמע קולה של רובין
״הכל בסדר, למה התקשרת?״ שאלה רובין
״הכל בסדר, רק רציתי לדעת מתי אני אוכל לראות אותך שוב״ אמרה ננסי וחייכה, היא אהבה את זה שרובין תמיד דואגת לה
״מתי את יכולה?״ שאלה רובין שתמיד שמחה שננסי רצתה לראות אותה.
״אני עובדת בבוקר, אבל אפשר בערך באחת עשרה״ אמרה ננסי
״אני יכולה לאסוף אותך״ אמרה רובין
״אני נוסעת עם האוטו רובין..״ אמרה ננסי וצחקה
״או.. אז.. אני אחכה לך כשתחזרי״ אמרה רובין
״אוקיי״ אמרה ננסי
״ביי קטנה״ אמרה רובין
״ביי רובי״ אמרה ננסי שלא הייתה צריכה לראות את רובין כדי לדעת איך נראתה
״איכ., ככה נראות מערכות יחסים?״ אמר מייק פתאום
״מייק!״ אמרה ננסי שהאדימה לגמרי ומיהרה לנתק את השיחה
״אה- למה, אתה בחדר שלי.. אתה-״ התחילה ננסי
״צריך לצאת״ אמר מייק
״כן..., חשבתי שאתה יוצא עם אל״ אמרה ננסי שניסתה להדחיק את השיחה שלה עם רובין
״כן, אבל אנחנו לא נראים ככה״ אמר מייק ועיוות את פניו להבעת גועל
״אם אתה חושב שזה מגעיל, אני חושבת שעדיף שלא תיהיה לך בת זוג״ אמרה ננסי בהפגנתיות
״הבת זוג שלי לא כמוכן, ״אוי רובי הלוואי שהייתי יכולה לנשק אותך כרגע, רובין אוי-״ אמר מייק בנסיון לחכות את ננסי
״מייק!״ צעקה ננסי וקטעה את דבריו
״סליחה..״ אמר מייק וגיחך לעצמי
״ביי״ אמרה ננסי אל מייק שהתרחק במסדרון אל עבר חבריו
״ביי״ צעק מייק בפיזור דעת.
ננסי החלה ללכת לכיוון חדר העיתון, היא נכנסה פנימה, המקום היה שקט וחסר אנשים, היא יצאה החוצה וראתה מורה.
״סליחה, את יודעת מה קרה לכל מי שעובד בעיתון?״ שאלה ננסי
״הם לא עובדים היום, שובטים עד שמקבלים ציוד חדש״ אמרה המורה בחוסר עניין
״תודה״ אמרה ננסי והלכה בחזרה למכונית, היא התחילה לנסוע.
״רובין..?״ שאלה ננסי
״כן?״ ענתה רובין
״אני לא עובדת היום.. את רוצה לבוא?״ שאלה ננסי
״אני אהיה אצלך עוד מעט״ אמרה רובין
״ביי״ אמרה ננסי וחייכה
״ביי״ אמרה רובין וניתקה את השיחה
נשמעו דפיקות בדלת, ננסי ירדה במהירות לפתוח אותה וראתה את רובין מחייכת אליה.
״היי״ אמרה ננסי וחייכה
״היי, מישהו בבית״ שאלה רובין
״לא, למ-״ התחילה ננסי אך נקטעה על ידי רובין שנישקה אותה
״נעלה למעלה..״ אמרה ננסי צחקה ולקחה את רובין לחדרה
