פרסי

334 22 13
                                    


הייתי  באגם כששמעתי מה קרה, הייתי באמצע שיחה מרתקת עם בוריס, הדיונון הענק, הוא בדיוק סיפר לי שהוא מאוהב באיזה רוח בשם מירטל המייללת, 

כשלפתע החוש הימי שלי אותת לי שאנבת נכנסה למים בערך 3 מטר מעלי. אמרתי לבוריס שאני חייב ללכת ושחיתי במהירות כלפי מעלה, הוצאתי את הראש מהמים,

מבהיל את אנבת שכנראה עמדה לצלול. "הי חכמולוגית, מה את עושה פה? יש ארוחת צוהריים?!" שאלתי, והבטן שלי קרקרה, 

אנבת נראתה מודאגת "לא פרסי, אבל ג'ייסון ופיפר הותקפו" הרצנתי "מתי זה קרה?!" שאלתי בדאגה, 

"אני אגיד לך כשנצא מהמים, " אמרה אנבת והתחילה לשחות לגדה, רציתי כבר שתספר לי אז במקום לבזבז זמן יצרתי גל שיקח אותנו מהר יותר לגדה, 

אבל אנבת, שלא היתה מוכנה לכך כי הגב שלה היה מופנה אלי, שוגרה אל הגדה מהתנופה של הגל, היא התעשתה ברגע האחרון ומיהרה להתכדרר ולהתגלגל על הקרקע כמו שלמדנו במחנה יופיטר לאחרונה,

 היא הזדקפה לעמידה והביטה אלי בכעס "מוח אצה אני כל כך הולכת להרוג אותך כרגע!" היא צעקה אלי , בעודי גולש על הגל שזימנתי אל הגדה,

 היא החטיפה לי אגרוף לבטן , זה כאב , נסוגתי לאחור "בסדר אנבת הנקודה הובהרה" אמרתי בחשש, 

היא הביטה בי באיום ומיהרתי לשנות את הנושא, "טוב אז מה קרה?" שאלתי, אנבת הרצינה "ג'ייסון ופיפר יצאו לדייט באיזה קרחת יער ביער האסור, והם הותקפו על ידי 4 אוכלי מוות"  גחכתי "אוכלי מוות? איזה איש שפוי ירצה לאכול את טנטוס?"  אמרתי מצחקק, 

פגשתי את טנטוס, הוא לא נראה לי אכיל במיוחד, אנבת גיחכה "אוכלי מוות אלה המשרתים של של וולדמורט מוח אצה" אמרה "וולשימולט? הסבא המרושע שלי?" שאלתי

 "זה וולדמורט , וכן הוא, דמבלדור חושב שוולדמורט רוצה לתפוס את החברים שלך כדי לשכנע אותך להצטרף אליו, ודרך אגב, הוא קורא לך, הוא אמר שהססמה זה 'צפרדעי שוקולד'" אמרה אנבת ,

 "איפה המשרד של דמבלדור?" שאלתי אותה "בוא" היא אמרה והלכה לכיוון הטירה, הלכתי אחרייה והגעתי למסדרון הקומה השביעית  אנבת עצרה אותי אל מול מפלץ אבן, "צפרדעי שוקולד" אמרה

 המפלץ אבן קיפץ הצידה הקיר מאחוריו נבקע וחשף גרם לוליני של מדרגות "מגניב!" אמרתי בהתלהבות , עליתי על המדרגות שנעו בעצמם והגעתי למשרד של דמבלדור, 

נכנסתי למשרד וראיתי את דמבלדור יושב על יד שולחנו ומחכה לי "שב" אמר והחווה בשרביטו על כיסא שהופיע משום "העלמה צ'ייס כבר סיפרה לך מה קרה?" אמר לי

 "כן, וולנרלורט הסבא שלי תקף את פיפר ואת ג'ייסון" דמבלדור חייך בשעשוע למשמע דברי "אכן, וולדמורט תקף את העלמה מקלין ואת מר גרייס, ולכן החלטתי שאתה וחברייך תעברו להשתכן בבתים מאובטחים של המסדר, ואתה תשתכן במפקדת המסדר עצמו, עליכם להבין שיהיה אסור לכם לצאת מהבתים המאובטחים של המסדר בשום אופן, בעיקר אתה מר ג'קסון," עשיתי חישוב מהיר בראשי, 

להישאר בבתים מאובטחים כל הזמן בלי אף אחד=אי נגישות לאגם ולאימונים בחרבות ו-אוי-לאנבת "לא" אמרתי מייד , דמבלדור נראה מופתע, אולי הוא לא רגיל שמתנגדים לדבריו 

"מה לא?" שאל "לא, אני לא יכול להיות תקוע באיזה בית מאובטח, אני אשתגע לגמרי, אני היפראקטיבי, וחוץ מזה אני לא יכול להיות בלי אנבת ," דמבלדור נראה חמור סבר "אני מצטער מר ג'קסון, זוהי לא שאלה" אמר ויצא מהמשרד לפני שיכולתי להגיב.

 יצאתי מהמשרד וירדתי לאנבת "את לא תאמיני" אמרתי בקול חלול "הם רוצים שנתפלג לבתים מאובטחים, בלי לצאת מהם ובלי להיפגש אחד עם השני" ראיתי את ההבנה בעינייה "גם יהיה לנו אסור להיפגש נכון?" שאלה בקול רועד, הנהנתי בעצב 

נכד וולדמורט (עדיין בעריכה)Where stories live. Discover now