נכד וולדמורט (עדיין בעריכה)

הארי

כשנכנסנו להוגוורטס לקחו את פרסי ואת החבורה שלו לדמבלדור, 

נופפתי להם והתקדמנו לעבר האולם הגדול, "מעניין לאן לוקחים אותם", אמרתי תוהה, 

"כן" גיחך רון "הם הסתבכו ביום הראשון שלהם?" הרמיוני נעצה בו מבט נוזף "אמרת שתתן להם צ'אנס!" אמר "בסדר בסדר! אבל ראיתם בעצמכם איך הם התנהגו כל הזמן!" הרמיוני נשפה 

"אוי נו באמת אם הם ירימו משהו שנפל להם אתה תתחיל להאשים אותם,"

 היא אומרת בזלזול אבל רואים שהיא מודאגת מההתנהלות המוזרה של החדשים

 "חוץ מזה, אני בטוחה שרק רצו לשייך אותם לבתים בלי למשוך תשומת לב,"

 נכנסנו והתיישבנו בשולחן גריפינדור, אחרי כמה דקות פרסי והחבורה שלו התקרבו אלינו והתיישבו לידנו "אנחנו בגריפינדור! כולם" לחש לנו פרסי,

 הרמיוני נעצה ברון מבט שאמר 'אמרתי לך' ואני שאלתי בפליאה "באמת? כולכם?" 

"כן למה?" השיב פרסי "זה פשוט מוזר, תשעה תלמידים חדשים שכולם בגריפינדור, בדרך כלל יש פחות" המיון של הילדים החדשים התחיל,

 אחריו התחלנו לאכול כשסיימנו, דמבלדור נעמד "טוב עכשיו, כשכולנו מעכלים עוד סעודה מרהיבה, אני מבקש עוד כמה דקות של תשומת לב-"

 ראיתי שפרסי נרדם , נו באמת 

"כדי שאוכל למסור לכם את ההודעות הרגילות של תחילת שנה, החדשים החדשים צריכים לדעת שהכניסה ליער בשטח בית הספר אסור לתלמידים -

 וגם כמה מהתלמידים הוותיקים צריכים לדעת את זה כבר-" החלפת מבטים נבוכים עם הרמיוני ורון 

"אדון פילץ ביקש ממני להגיד- בפעם ה462 לטענתו-שעסקי כשפים במסדרונות אסורה בהחלט, 

בנוסף יהיה שינוי בצוות ההוראה, אנו מקבלים את לשורותינו את פרופסור אמברידג' שתלמד התגוננות מפני כוחות האופל-"

 האישה שהזכירה הרבה יותר מידי קרפדה ורודה קמה וכחכחה בגרונה בצורה לא משכנעת "אהם אהם" דמבלדור נראה מופתע והתיישב,

 כמה תלמידים גיחכו לעצמם, פרסי מיצמץ, שלח מבט לאמברידג' וחזר לישון, גיחכתי לעצמי, 

אמברידג' התחילה להרצות נאום ארוך ומשעמם שלא הקשבתי לאף מילה בו, כשזה נגמר סוף סוף

 שיחררו אותנו למיטות, רון פיהק "זה היה נאום מרתק, מרתק כל כך שנרדמתי" הוא אמר , 

פרסי נראה במצב בדיוק, ניסיתי שלא לצחקק, "בואו למועדון" אמרתי והלכנו למועדון, מסתבר שאני בחדר עם רון, פרסי, פרנק, ליאו וגייסון, הלכנו לישון מנומנמים, 

ה'כ.

אני יודעת שזה פרק קצר אבל אני הולכת לפצות עליו בפרק שאני כותבת עכשיו, שיהיה ארוך במיוחד,