מדם ליבו

פרק 2 - מי אמר שאין מלאכים

< נקודת המבט של סאן >

כשסגרנו את בית הקפה השעה הייתה כבר שש אחר הצהריים .
הגענו הביתה מותשות וחושקות במנוחה וזה מה שעשינו אך לפני הלכנו להתקלח , הלכתי אחריי אמילי אל חדר האמבט ואחריי שסיימתי להתקלח הלכתי אל חדרה של אמילי ואמרתי לה " אני הולכת לישון אז ... לילה טוב " היא הרימה את מבטה מהמחשב ואמרה בהנהון
" טוב אני אסיים גם כמה דברים ואז אלך לישון , לילה טוב שיהיה לך " חייכתי אליה וחזרתי אל חדרי נשכבתי על המיטה ונפלתי לשינה עמוקה .
" תצאי עכשיו יחתיכת זונה " אבי דפק על הדלת בחוזקה עד שפרץ דלת השירותים וראה אותי בתנוחה שבה אני מחבקת את ברכי צמוד אל חזי ובוכה על הרצפה אך המראה שלי רק עצבן אותו יותר " מי אישר לך לבכות יחתיכת מטומטמת הכל קרה בגללך הכל !!! " אמר בארס ומשך בשערי עד שהוביל להיכן שרצה הסלון המקום שבו אימי התמוטטה ונלקחה משם אל בית החולים ,
" למה ? " שאלתי בקול רועד ושבור כאשר עזב את שערי והיה נראה כאילו חשב מה לעשות לי , העזתי להביט לכיוונו אל תוך עיניו מלאות הארס והתיעוב שיש לו כלפי " למה ? למה אימצתם אותי בכלל " שאלתי חוזרת על עצמי ונואשת לתשובה אך הוא רק גיחך בתגובה ומשך בקולר חולצתי על מנת להביא אותי למצב עמידה
" אימצנו אותך אך ורק בשביל נלה שלא יכלה להביא ילדים אבל עכשיו .. בגללך נלה לא כאן יותר ואת חסרת תועלת " אמר זאת ואז סטר לי בחוזקה מה שגרם לי ליפול על הרצפה בשוק ולא לא מהסטירה אלה מדבריו " או שאולי נצליח להרוויח עלייך קצת כסף מה דעתך על זנות " שאל אותי והעיר אותי מההלהם שהכה בי והוחלף לפחד
" לא בבקשה לא אם יש לך עוד טיפה קצת כבוד אליי " הוא גיחך וחייך אליי החיוך המעוות שלו
" סאן !!! " " סאן קומיי " התעוררתי מזיעה זיעה קרה ומתנשמת , מנסה להסדיר את נשימתי ולהזכיר לעצמי שזה זיכרון מתקופה אחרת שאני לא נמצאת בה יותר ואז מקבלת פוקוס ברור יותר למי נמצא מולי , אמילי , " קחי שתי כוס מים " אמרה לי ונתנה לי את כוס המים שהיו בידה . אני חולמת את החלום הזה מאז אותו היום שהאירוע הזה קרה וגם היה זה היום שהחלטתי שסבלתי די והותר ובגיל שש עשרה עזבתי את ביתי ביחד עם אמילי ועברנו אל איטליה ובנינו שם חיים חדשים .