פרק 7 - זה בגללי

1.8K 47 11
                                    

< נקודת המבט של סאן >

אפולו תוך כדי נסיעה לחץ על ירכי
ובאותו רגע ממש רציתי לדעת מה חשב .
לא הסטתי את ידו כי לא הרגשתי צורך ,
אפשר לומר שגם אהבתי את מגע ידו על ירכי .

הוא החנה את רכבו
ויצא מהרכב ופתח את דלתי .
כמה ג'טלמני מצדו .
הסתכלתי מסביבי ולמולי היה המלון
" גרוטה פלאזה " לא ראיתי בו משהו יוצא דופן .
נכנסנו פנימה כאשר הוא
אוחז בידי , זה היה מוזר לי .
התעלמתי מהתחושה המצמררת שעברה בגופי ,
משום מה רציתי יותר מתחושת מגע ידו.
נכנסו אל תוך המסעדה של המלון וכל המבטים של הסועדים הופנו אלינו . מביך .
המסעדה הייתה כה יפה ומגונדרת , היא הייתה נראית רומנטית כל כך ,
מה שלא היה נראה שמאפיין את אפולו .

אחד המלצרים הוביל אותנו אל שולחננו שהיה מבודד מהשאר וכשהרמתי את עיניי אל הנוף
הרגשתי כמו שלולית .
המסעדה השקיפה לים האדריאטי וזה אכן היה ואווו .

אפולו משך את כסאי על מנת שאשב והודיתי לו
ואז הוא התיישב אל מולי .
לא ידעתי מה יותר יפה הים האדריאטי או הוא .
הרגשתי שהוא מביט בי אך בכל זאת המשכתי להסתכל על הנוף .

< נקודת המבט של אפולו >

התיישבנו בשולחן הרחק משאר הסועדים .
ביקשתי במיוחד מהבעלים שאותו אני
מכיר אישית .
היא הביטה אל הנוף ומבחינתי היא הייתה הנוף שלי , הנוף היפה ביותר שקיים .
המלצר הגיע והביא לנו תפריטים .
לא הייתי צריך להסתכל בתפריט כי הכרתי כבר את כל המנות , אך למולי הייתה קרן האור שלי כל כך מבולבלת כי היא לא ידעה מה רשום בתפריט , הוא היה באיטלקית .
אך אמרה והחליטה בכל זאת להזמין בצירוף מקרים שדי התאים לאזור שבו אנחנו נמצאים
" נראה לי שאזמין פסטה " וגיכחתי
" איזו פסטה ? " שאלתי ,
רציתי לאתגר אותה קצת .
היא קצת נלחצה ועיניה ריצדו אך נכנעה ואמרה
" אוקיי נכנעת אני אפילו לא יודעת מה רשום בתפריט , אוקיי ? פשוט זרקתי ניחוש פרוע "
מה שגרם לי לצחוק , צחוק רם .
נרגעתי ואז הסתכלתי אליה
פניה נבוכות ופיה התעקל לחיוך .

" אל תהיי נבוכה , למרות שאת חמודה ככה "
ולחייה נהיו סמוקות עוד יותר .
" אני פשוט אזמין כמוך " היא אמרה
" בטוחה ? "
היא היססה ואז הנהנה ואמרה " כן " .
המלצר הגיע והבאתי לו את התפריטים וסימנתי
לו להתקרב אליי ואז אמרתי לו
" תביא את המיוחדים אני לא רוצה שהשף שיש כאן יבשל לנו אלא רוברטו ,
ואל תגיד לי שזה לא אפשרי , תגיד לבעלים שלך
שאפולו ביקש . מובן ? "
דרשתי בקול אדיש וצרוד .
" כן אדוני , המשך ערב נעים שיהיה לכם "
הוא אמר והלך הליכה מהירה .
כנראה הלחצתי אותו , פחדן .

" אז בתכלס מה אתה מוצא בי ? "
היא שאלה והשאלה שלה קצת הפתיע אותי לא ידעתי איך להגיב אני פשוט יותר דוגל במשפט
' פחות דיבורים יותר מעשים ' .
" אני לא חושב שאני צריך לומר ,
אם תסתכלי במראה תקבלי את התשובה לשאלה שלך ושלא תטעי זה לא שיופייך זה הדבר היחיד שסינוור אותי "
" אבל אתה לא מכיר אותי "
" מי אמר שאני לא מכיר אותך ? . "
" אני חושב שאני יודע עלייך יותר ממה שאת בעצמך יודעת עלייך . "
" אוקיי . אני אתעלם . "
היא אמרה וגיחכתי
" אבל זה לא אומר שאתה יודע מה האופי שלי !
או מה אני אוהבת ! "
" אה כן ? , תשאלי שאלות ואני אומר לך מה אני חושב שמתאים לך ואם אני טועה נקודת זכות לך , איך ? "
" אוקיי " אמרה נחושה
" איזה צבע אני אוהבת ? "
היא שאלה וחשבתי לרגע ואמרתי
" הכל , את לא נראת אחת שמעדיפה צבע ספציפי "
" אה וואלה ? "
"אכן "
" אוקיי אוקיי " אמרתי מרימה ידיים בכניעה
" צדקתי ? " שאלתי מחכה לתשובה
שכבר ידעתי מראש מה היא
" כן צדקת " חייכתי מרוצה והיא גלגלה עיניים בחיוך " יש לך חיוך יפיפיה תחייכי לידי יותר "
היא גיחכה והסמיקה .

מדם ליבוWhere stories live. Discover now