כשרוז נכנסה למשרד המלך, היא ראתה את פול עצבני כמו שמעולם לא ראתה. כול טעות קטנה שקרתה סביב פול הייתה מספיקה בשביל להוציא אותו מכליו, אך מה שהכי עצבן אותו הייתה העובדה שאנדריי כלל לא הקשיב לו.
"אתה מצפה שאשן בנחת בחדר שלנו בזמן שבחוץ שוררת מלחמה?" ניסה אנדריי להבין את דבריו של אהובו, בזמן שגם ניסה בכול כוחו להישאר יציב ולא להתמוטט מרוב חולשה מול כולם. "תשכח מזה, זה לא יקרה."
"אן, בבקשה תחזור לחדר." התחנן בפניו פול, וניסה להרגיע את עצמו לפני שהתפוצץ לגמרי. "אתה לא במצב טוב בשביל לעזור לי. אתה בקושי מצליח לעמוד כמו שצריך "
"זה לא מעניי –" ניסה אנדריי להגיב, אך כאב ראשו וחולשת גופו הצליחו להביס אותו, ובכך מצא את עצמו קורס לרגע אחד כמעט לרצפה.
"רואה?" נאנח פול בעייפות, ומיהר לתפוס אותו – חיבק אותו, ונתן לו להישען עליו. "פשוט תחזור לחדר."
"לא חוזר." התעקש אנדריי, והרחיק ממנו מעט את האל, ואז עיסה את רקותיו במטרה להקל על הכאב. "שום דבר לא משנה לי. אני עדיין רוצה לעזור לך."
"אן!" גער בו פול בכעס.
"מה הבעיה שאעזור לך?!" שאל אנדריי בכעס משלו – התעלם מהעובדה שזה שהחליט פתאום להרים את קולו רק החמיר את כאב ראשו. "אתה באמת חושב שאני פשוט אשאר כאן בשקט, בזמן שאתה נלחם נגד אל אחר שכמעט הצליח לחסל אותך? אתה לא מבין שאני דואג לך?!"
"גם אני דואג לך!" טען פול, עדיין בכעס נורא. "בגלל זה אני רוצה שתישאר כאן. אתה חושב שזה שאתה תהייה לידי בזמן שאלחם נגדו יעזור לי? לא, ממש לא, הרי הוא מסוכן עבורך פי אלף יותר מעבורי, אז תפסיק לדבר שטויות ותחזור לחדר, מובן לך?!"
"לא, לא מובן!" השיב לו אנדריי, עדיין בכעס משלו.
"החוצה." אמר לפתע פול בקול קריר ומפחיד במיוחד לכול האנשים שהיו סביבם – ושהביטו בהם בלי לדעת מה לעשות עם עצמם. "כולם החוצה!" צעק בכול הכוח כשראה שאף אחד לא הבין את דבריו, ומיד כול מי שהיה במשרד מיהר לברוח ממנו בפחד החוצה.
רוז שעמדה ליד הדלת בכול הזמן הזה, ניסתה לנצל את העניין ולברוח בשקט בשקט החוצה יחד עם כולם, אבל...
"לאן את חושבת שאת הולכת?" עצר אותה פול, בקול קריר במיוחד. רוז יכלה באמת להרגיש את הקור עובר בצמרמורת נוראית בעמוד השדרה שלה.
"ביקשת שכולם יצאו החוצה, לא?" טענה בפניו רוז, בחיוך מפוחד מאוד.
"לא התכוונתי אלייך." טען נגדה פול, ונעץ בה את עיניו החיוורות. "תחזרי לכאן עכשיו."
"טוב..." הסכימה רוז בלית ברירה, ובאומללות חזרה לעמוד ליד הדלת בתוך תחום המשרד.
"התכוונתי שתבואי אליי." העיר לה פול, עדיין בקול קריר מעט.
