אדון אכזר

פרק 7

נ.מ מאלודי
"אוקיי! תקשיב!" התיישבתי בחבטה על הספה.
הוא הרים גבה, שיערו הבהיר צונח על מצחו במושלמיות.
"הולכים לים!" צעקתי.
עיניו בחנו אותי לרגע.
"אמרתי לך שאתה יכול ללכת לבד" הוא רק נאנח.
הזעפתי את פניי.
"אז אני הולך עם ליאן!" הכרזתי, נעמד, קופץ לידיו של ליאן שמיהר לתפוס אותי.
כל גופו של לוסיאן כעת היה מכוון אליי.
חייכתי בתמימות, מלטף את חזהו המפותח של ליאן.
לוסיאן נעמד בכעס.
"מאלודי, רד ממנו, אם אתה רוצה לראות שוב את הידיים שלו" לוסיאן איים בכעס.
פערתי את עיניי, ממהר לרדת מידיו של ליאן שרק קורבן למריבה.
"שלא תעז להוציא את עצביך על הידיים המסכנות של ליאן" גוננתי על ידיו בכעס.
הוא הרים גבה.
"תנסה אותי" הוא חייך, מכופף קלות את גבו לגובהי.
גלגלתי את עיניי, נושך את שפתי.
הוא חייך, מזדקף.
"אז תבוא איתי לים" רק אמרתי.
"מאלודי, דיברנו על זה כבר, אני לא יכול" הוא חזר להתיישב על הספה.
"למה לא?" התיישבתי על ברכיו.
"בגלל שאני עובד" הוא ענה בכעס.
נשמתי עמוק.
"לוסיאן!" צעקתי.
הוא גלגל את עיניו הכהות.
"מה?" הוא שאל באנחה.
"אתה בא איתי לים." אמרתי וחייכתי, נעמד והולך למטבח הגדול.
"למה ג'ייס לא בא איתך?" הוא שאל באנחה, "כי אתה בא איתי" הטתי את ראשי קלות.
"תזכיר לי למה אתה רוצה ללכת לים?" הוא התיישב על כיסא בר לידי.
"בגלל שקיבלתי במבחן 100" נשכתי את שפתי.
הוא פער את עיניו, נעמד.
"אתה לא סיפרת לי את זה!" הוא צעק, רץ למעלה.
"מה?" הרמתי גבה.
הוא ירד בריצה, לגופו חליפה כחולה, עניבתו רופפת, כפתורי חולצתו פתוחים.
"מה קרה?" עצרתי אותו, מסדר את כפתורי חולצתו ואת עניבתו.
"בשבת בבוקר אנחנו נוסעים לים" הוא רק אמר, פותח את הטלפון שלו, מתכתב במהירות עם אנשים, מתקשר לכמה.
"אני לא אהיה הלילה" הוא רק אמר כשגמרתי לסדר את חליפתו, סוגר כפתור אחד בג'קט הכחול.
הוא נשק במהירות לשפתיי ויצא, ליאן, ג'ייסון ועוד כמה שומרים בחליפות אחריו.
צחקקתי, מדליק את הטלויזיה ומתיישב על הספה, מאק מתכרבל איתי, עוצם את עיניו.

-

"תלבש את זה!" אמרתי בכעס.
"מאלודי, אני לא לובש את זה" לוסיאן אמר בכעס.

"מאלודי, זה לא נוח" לוסיאן התלונן.
"זה הכי נוח, שתוק" אמרתי בכעס, קושר את שרוכיי נעליי האולסטאר הלבנות גבוהות.
"אני לא מבין איך אנשים לובשים את זה ביום יום, זה קשה מדי" הוא משך את תחתית מכנסיי הג'ינס שנצמד לאיבר מינו.
צחקקתי.
"והקרעים האלה" הוא המשיך.
"שתוק כבר" התמתחתי, מניח את ידי על פיו.
הוא צחק.
מאק נבח במושב האחורי של המכונית היקרה.
"נוח לך?" הוא ליטף את יריכי החשופה.
הנהנתי, חוגר.
הוא התניע, חוגר תוך כדאי.
"אתה אוהב את הים?" שאלתי בהיסוס.
"כמו כולם" הוא משך בכתפיו, מחייך קלות.
"יש אנשים שאוהבים יותר. אתה אוהב חול?" המשכתי לשאול.
הוא הרים גבה, מהנהן קלות.
חייכתי.
"אנחנו נגיע לשם ב13:27" הוא הקריא את הוויז.
הנהנתי קלות, עוצם את עיניי.
"אני שם שירים" פקחתי אותן, מדליק את הטלפון שלו.
הוא הנהן קלות.
הפעלתי את
'merry your daughter'
"אתה רוצה להתחתן עם הילדה שלי?" הוא שאל בחיוך, מגכח קלות.
צחקקתי, "אני מקווה שאין לך ילדה" אמרתי בכעס.
הוא ליטף את שיערי, לא מגיב.
אחריו נשמע השיר 'u gut it' שרתי לקולם היפה שר.
הוא צחק.
הטלפון השתתק ומסך מתקשר נראה, 'שיחה נכנסת מג'סיקה'.
הוא מיהר לענות, מקשיב בשקט.
"אני נוסע לים" הוא רק אמר בכעס.
נשענתי על החלון בעייפות, מניח את ראשי על החלון השקוף.
נשמע קולו במעומם מדבר עם האישה.