נ.מ מאלודי
ישבנו על הבר, ג'סיקה מולנו.
"למה את בת זונה, תזכירי לי?" לוסיאן שאל בכעס, מניח את ראשו בעייפות על הבר, צחקקתי, מלטף את שיערו.
"אתה מבין, אני רוצה, אני רוצה ללטף לך ככה את השיער כשכואב לך הראש משיכרות, לא הוא, אתה בכלל חטפת אותו" היא אמרה בכעס.
"הדלת פתוחה, הוא נשאר פה" הוא רק סינן בכעס.
"לוק, יש לנו ילד, אני רוצה שהוא יגדל עם אבא!" היא צעקה בכעס.
בלעתי את רוקי, "למה אתם לא מתגרשים, ואת מתחתנת עם מישהו שאת אוהבת?" שאלתי באנחה.
הם צחקו ביחד, הזעפתי את פניי, חובט באחוריי ראשו, הוא ילל בכאב אז ליטפתי את ראשו ואז חובט שוב קלות.
הוא חייך, אוחז בידי.
"בכל מקרה, אבות שלנו גרמו לחתונה, הם לא יאשרו לגירושין" הוא הסביר.
"אבל... אה, זה כאילו לחבר את המשפחות?" הרמתי גבה, הם הנהנו.
"אממ, ואת לא יכולה... כמוהו? להביא פשוט עוד בחור? או בחורה?" הרמתי גבה, היא נענעתה בראשה, "אם יתפסו אותי בוגדת, זה יהיה אחרת אם יתפסו אותו בוגד" היא נאנחה.
"אבל את לא בוגדת, הוא יודע על זה, ומאשר" חייכתי, היא הרימה גבה.
"אפשר לקרוא לזה מערכת יחסים פתוחה, או פוליאמור, רק בלי המערכת יחסים ביניכם" הוספתי.
"ומה עם הילד?" היא שאלה, יותר רגועה.
"הוא יכול להיות כמו אבא שני..." ניסיתי.
לוק חייך, מלטף את שיערי.
"מה השם שלו?" נשענתי על הבר.
"הירו" לוקאס חייך.
"אתה לא נפגש איתו הרבה?" הרמתי גבה, הוא נענע בראשו, "אני כל הזמן בעבודה, אין לי זמן" הוא נאנח.
"אומייגאד, איכ, אני מתנהג כמו אבא שלי, זה מזעזע" הוא חיפר את ראשו בין ידיו על הבר.
ליטפתי את שיערו בתמיכה.
"אני אבוא איתך עכשיו, אני אנהג" הוא נעמד, רץ לחדר להתלבש.
הסמקתי, שתקנו.
"הוא... בעיקרון בן אדם טוב" היא התחילה לאמר, הנהנתי קלות.
"אל תספר לו, אבל אני שמחה שהוא מצא מישהו שהוא אוהב" היא חייכה.
חייכתי, "את בסדר, אחרי הכל" צחקקתי, "האמת... יש לי קראש עליו, מאז שאנחנו קטנים, נפגשנו באירועים, ובנשפים, הוא תמיד היה קר, ולא נתן לאף אחד להתקרב אליו, אבל ניסיתי בכל זאת, הוקסמתי ממראו, ובגרותו" היא צחקקה, "קיוויתי שהוא יסתכל עליי, ואז כשהתחתנו בשידוך, כל כך שמחתי, אבל הוא היה אדיש, אז השתדלתי למחוק את הרגשות שלי, הבנתי שאין מקום להן, החלטתי שאני אהיה האשת סוד שלו, זאת שהוא יפתח אליה בסוף יום עמוס.
זה גם לא עבד, הוא לא תיקשר, רק... עשה איתי סקס, כשסיפרתי לו שאני בהריון הוא חייך מעט, חיוך קטן, אז חשבתי שהוא נפתח ושמחתי שיש לנו ילד ביחד, ואז הוא פשוט נעלם, לכמה שבועות, בלי הסבר, בלי תירוץ, וכשהוא חזר, הוא התעלם ממני, לא דיברנו" היא מחתה דמעה שברחה.
"אחר כך, שילדתי, הוא הגיע, אחז בידי, אבל בלי רגשות, ואז החזיק את הירו, והרגשתי שקוראים לו הירו, כי הוא גיבור, שניהם" היא הסבירה, "אני פגעתי בלוקאס, ביקשתי ממנו דברים שהוא לא יכל לתת לי, ביקשתי ממנו שיהיה איתי, אז הוא היה איתי, לא כי הוא רצה, כי הוא היה חייב" היא פרצה בבכי, נעמדתי מחבק אותה.
היא צחקקה, "אני מצטערת שאני מפילה עליך את כל זה" היא ליטפה את גבי, "הכל בסדר, אני חושב שהוא גם לא היה בסדר" חייכתי, היא חייכה אליי, מזדקפת.
לוקאס ירד במדרגות, "אני יכול לבוא איתכם?" נשכתי את שפתי.
הוא הרים גבה, מסתכל על ג'סיקה, היא הנהנה קלות והוא הנהן.
"למה בכית?" היא חיבקה את זרועו, כנראה מתוך הרגל.
"קצת פרקתי למאלודי" היא חייכה, הוא הרים גבה, בוחן אותה.
"הכל בסדר, תרגע" טפחתי על זרועו השנייה והוא חבק את מותניי.
"אני צריך להתלבש, מה ללבוש?" סידרתי את כפתוריי חולצתו השחורה, ואז את הג'קט השחור גם כן, "מה שאתה רוצה" הוא רק אמר, מלטף את מאק.
"מה השם שלו?" ג'סיקה התכופפה על ברכיה, מלטפת את ראשו של מאק.
"מאק" לוק ענה בחיוך, היא פערה את עיניה קלות, הוא הרים גבה, "לא ראיתי אותך מחייך, מאז... שאמרתי לך שאני בהריון, וגם אז זה לא היה כזה" דמעות הופיעו בעיניה.
הוא נבהל, "אל תבכי, אני לא טוב בזה" הוא התכופף על ברכיו גם כן, מלטף את לחייה.
עליתי לחדר, מאק מטופף על רצפת המדרגות מאחוריי.
"אתה חושב שהם יהיו זוג?" שאלתי בהיסוס, נכנס לחדר ארונות, מרסס את עצמי בדורדוראנט שלו ולובש לגופי חולצה מכופתרת כהה, לרגליי מכנסיים צמודות שחורות וג'קט לבן מעל החולצה, סידרתי את שיערי על מצחי ונעלתי נעליי סניקרס לבנות, כמו שלו.
ירדתי בריצה קלה במדרגות, צופה בשקט בג'סיקה מצרפתת ללוקאס את שפתיו, עיניו פעורות, מתרחק באחת, "מה את חושבת לעצמך?!" הוא צעק, מנגב את שפתיו עם ג'קטו.
"אתה כל כך יפה, אני לא יכולה" דמעות זרמו על לחייה.
עצם לסתו נחשקה בכעס.
"שלא תעזי לעשות את זה שוב" הוא סינן, חייכתי, יורד במדרגות, משלב את זרועי בזרועו.
הוא פרע את שיערי, מתכופף לאוזני, "אני שלך, אבל היא נישקה אותי, מיהרתי להזיז אותה" הוא ליקק את שפתיו.
הנהנתי קלות, "אוקיי, אדאג להיות רכושני כלפיך" חייכתי, הוא צחק, מלטף את שיערי.
"שמת את הדורדוראנט שלי?" הוא הסניף את בגדיי, הנהנתי קלות.
"לקנות לך אחד?" הוא הרים גבה, נענעתי בראשי, "ככה הם ידעו שאתה שלי" הסמקתי.
"ושאתה שלי" הוא נשק קלות לשפתיי, למול פניה של ג'סיקה שבלעה את רוקה בקול.
YOU ARE READING
אדון אכזר
Aksiגמור קוראים לי מאלודי (מאל) בן 22, לומד באוניברסיטה למשפטים, רוצה להיות עורך דין מצליח וכבר בגיל 30, להיות שופט. אני משתכר מעט עם חבריי אחריי הלימודים הקשים ומוצא את עצמי מתעורר בביתו של בחור בעל קעקועים על כל זרועותיו ומחצית מצווארו. נאמונתי כלפיי...