אדון אכזר

פרק 11

נ.מ לוקאס
"אם אתה כל כך רציני כלפיו, תביא אותו לבית" אבי רק אמר וניתק בכעס.
נאנחתי, מניח את ראשי בעייפות על השולחן.
"שמעתי שמלאך קטן תקע סכין בגבך" פייקן נכנס למשרד, מתיישב בראש השולחן, הרמתי את ראשי.
"זאת לא הבעיה, ג'סיקה מעצבנת אותי" הסברתי באנחה.
"תזכיר לי למה אתה עדיין בקשר איתה?" פייקן שאל.
"היא רוצה שהילד שלה יגדל בבית אוהב" הסברתי בהיסוס, הוא צחק בקול.
"וכשאבא לא נמצא זה בית אוהב?" הוא צחק.
נאנחתי, "היא רוצה שאני אעבור אליה, אבל אני לא יכול, יש לי את מאלודי, ועבודה פה, ואני בכלל לא אוהב אותה" הסברתי, מניח את ראשי על השולחן בעייפות.
הוא צחק, נעמד, מלטף את שיערי הבהיר.
"אתה כמו ילד קטן שבנות רבות עליו בגן" צחק פייקן.
גלגלתי את עיניי, "יופי שזה מצחיק אותך, זקן" סיננתי.
הוא חייך, "תדבר איתו, ותסביר לו, שלא יפגע, עד שהוא שלך" פייקן התיישב לידי, מחייך קלות.
"מה אם הוא יעזוב אותי?" שאלתי בחשש.
הוא חייך, "אז תדע שאתם לא צריכים לקרות" הוא הסביר.
הרמתי את ראשי באחת.
"מה אמרת?" שאלתי בכעס, נעמד.
הוא חייך, "תרגע, ילד, אתה מאוהב, זה יעבור" הוא חייך.
"אומייגאד, פייקן, לך פאקינג להזדיין, יעבור?! אני לא רוצה שזה יעבור! אני אוהב אותו!" צעקתי, יוצא בכעס מהמשרד, יורד לחנייה ונכנס למכונית היקרה, נוסע במהירות הביתה, לחיבוק שלו.

"מה קרה?" הוא שאל בדאגה כשזינקתי עליו, ראשי מתחפר במותנו.
"אבא שלי עצבן אותי, ואז הוצאתי את זה על פייקן" הסברתי, נאנח.
"אבא שלך? אני לא חושב שפגשתי אותו" הוא אמר, מלטף את שיערי.
"הוא נראה כמוך?" הוא שאל בהתרגשות, הנהנתי בראשי קלות.
"וואו, יש לו גם עיניים יפות כמו שלך?" הוא שאל בהתרגשות, הרמתי את ראשי.
הוא הסמיק, "זאת אומ-" צחקתי, מצמיד את שפתינו.
"לוסיאן" הוא ילל.
נשכתי את שפתו, "אני יותר יפה ממנו" נשקתי למצחו.
הוא הנהן בהבנה.
"אתה קורא לו דאדי?" הוא שאל בחיוך, גלגלתי את עיניי.
"כשאתה תקרא לי דאדי, אני אחשוב על זה" נשכתי את אוזנו.
הוא שתק.
הרמתי גבה, הוא נשך את שפתו.
"דאדי~" הוא גנח בקול.
פערתי את עיניי, איבר מיני מזדקף.
"אוי ואבוי, מאלודי" סיננתי, מחפר את ראשי בכתפו.
הוא צחקק, "זה עושה לך כל כך טוב?" הוא שאל בהפתעה, "עומד לך לגמרי" הוא צחק, מלטף את גבי.
גלגלתי את עיניי, "שתוק" סיננתי, עוצם את עיניי.
"גם לדבר מלוכלך עושה לך את זה?" הוא שאל בחיוך, רוכן לאוזני ומלקק אותה קלות, "דאדי~" הוא גנח בשנית, "תזיין אותי הכי חזק שאתה יכול~" הוא גנח לאוזני, נושך אותה קלות.
"מאלודי" לחשתי, עוצם את עיניי בחוזקה.
"אל תפסיק לעולם~" הוא המשיך.
גלגלתי את עיניי, "להמשיך?" הוא שאל בצחקוק.
"אם אתה רוצה לא לדבר איתי במשך חודש, תמשיך" רק אמרתי.
"לוקאס, אם אני גורם לך לזיין אותי, אני חושב שזה לא פייר בשבילך, אז אני אדבר איתך, אבל רק אם אישור שלי" הוא הוסיף.
הרמתי את מבטי על פניו.
"יש לי אישור?" שאלתי בהיסוס, מלקק את שפתי.
הוא בחן את שפתיי ואז את עיניי.
"יש לך" הוא חייך, עיניו דומעות.
"מאלודי, אל תבכה, אני לא אפגע בך" מיהרתי לאמר, מלטף את שיערו.
הוא הנהן, נושק לשפתיי קלות.
חייכתי, "אני אוהב אותך" רק לחשתי, "גם... אני, אני אוהב אותך" הוא אמר בחיוך, מצמיד את שפתינו.