אדון אכזר

פרק 10

נ.מ מאלודי
"אוקיי, מה דעתך על ילדים?" התיישבתי על ברכיו, הוא הרים גבה, פורע את שיערי הצבוע, "ילדים, אני יכול לזיין אותם?" הוא שאל באדישות.
"לזיין אותם?!" נעמדתי בכעס, "ילד בן שלוש?!" שאלתי בכעס.
"בן שלוש? לא, בן 22" הוא צחק, פורע את שיערי, הסמקתי, מגלגל את עיניי.
"אדיוט, אני התכוונתי לבן שלך" חזרתי להתיישב עליו, "בן שלי?" הוא ליטף את שיערי, מחייך קלות, הנהנתי, "מישהו שתאהב, הכי בעולם!" אמרתי בצהלה, "סתום ת'פה, אני אוהב אותך הכי בעולם.
זה לעולם לא ישתנה" הוא סינן בכעס, מצמיד את שפתינו, צחקקתי, מניח את אצבעותיי קלות על לחיו, "לוס, אני רציני, רגע" דחפתי אותו, "גם אני רציני" הוא אמר בחיוך, חייכתי, נושך את שפתי, "רגע, אבל באמת, מה אתה חושב על ילדים?" שאלתי בשנית בכעס, "ובכן, זה מוזר" הוא משך קלות בכתפיו, הרמתי גבה משועשעת.
"לוקאס הגדול!" צעקתי, הוא הרים גבה, "הוד מעלתך, הוד רוממתך וחוכמתך, האם אתה פוחד מילדים קטנים?" שאלתי בצרחה.
הוא צחק, מנשק את פניי, שוב ושוב, את מצחי, את סנטרי, את אפי, את לחיי ואז את שפתיי.
"אני לא פוחד מילדים, אני פשוט לא אוהב אותם" הוא ליקק את שפתיי, "ואם אני אתנהג כמו ילד?" צחקקתי, "זה לא אם, אתה עדיין תינוק" הוא חייך, נושק קלות לשפתיי, גלגלתי את עיניי, "לא מדבר איתך יותר!" הכרזתי, נעמד.
הוא צחק בקול, "תינוק" הוא רק אמר, חייכתי, "אתה יודע, ליאן אמר לי שאתה לא צוחק הרבה" ליטפתי את לחיו, חוזר לשבת עליו, הוא הרים גבה, "כשאני בעבודה אני לא צוחק, מדי פעם חיוכים מנומסים" הוא הסביר, "זה לא עצוב?" הנחתי את ראשי על חזהו, נשען.
הוא נענע בראשו, "אני אוהב את זה" הוא נשק לראשי, "אבל לוס, איתי אתה מחייך הרבה, מה זה אומר?" הרמתי גבה בכעס, בודק אותו.
הוא חייך, "שאותך אני אוהב יותר" הוא נשק לעורפי, גלגלתי את עיניי, "אבל-" התחלתי לאמר, "בלי אבל. אני אוהב אותך הכי בעולם" הוא נשך את צווארי, "איי, ערפד!" אמרתי בבהלה, מסתובב, בטנו לבטני, הוא צחק, עיניו נעצמות בשמחה, "אדיוט" רק אמרתי, "אתה יודע, פעם רק חשבתי שאתה אדיוט, זאת אומרת בלי לאמר, בגלל שפחדתי ממך" הנחתי את ראשי על כתפו, "ועכשיו אני יודע שאתה סתם כלב בודד שמחפש אחרי אהבה" נשקתי קלות לעורפו, "אה, אני כלב בודד שמחפש אחרי אהבה?" הוא נעמד, מרים אותי על ידיו.
צחקקתי, מהנהן, "כן? אני אראה לך מה זה מחפש אחרי אהבה" הוא אמר בכעס, זורק אותי על הספה בסלון הגדול, מזנק עליי, נוגס בכתפיי, בצווארי ובסנטרי, משאיר את סימניו על גופי.
מאק עלה על הספה, נושך בחוזקה את רגלו, "מאק, לך להזדיין" הוא סינן, יורד לשטיח, מנסה להוריד ממנו את מאק, צחקקתי, "הוא מתגעגע אליך, אני כבר משעמם אותו" הנחתי יד אחת מתחת לראשי, נשען עליה, הוא הרים גבה.
"לא, אני חושב שהוא פשוט מקנא בי" הוא אמר, מלטף את בטנו של מאק, "למה שהוא יקנא בך?" הרמתי גבה, "בגלל שאתה שלי, כמובן" הוא חייך, קורץ לי.
גלגלתי את עיניי, "אדיוט" סיננתי, הוא צחק, "אתה מסמיק" הוא צחק, צובט את לחיי, בלעתי חיוך, מגלגל את עיניי, "שתוק" אמרתי בכעס, "רד לפשוטי העם, מלאך קטן" הוא משך אותי לברכיו, "כי אתה מפשוטי העם? אתה אולי האלוהים שלהם" גלגלתי את עיניי, הוא צחק, "אז אני האלוהים שלך?" הוא השכיב אותי מתחתיו, מרים את חולצתי לחזהי, פערתי את עיניי, מסמיק, "ממש לא!" צעקתי, מסתיר את פניי עם זרועותיי.
הוא צחק, נושק לבטני החלקה, "אתה בטוח?" הוא ליקק את אזור הטבור.
"ש- שתוק~" הוא ליקק את פטמתי, ועליתי באוקטובה, הוא צחק, משחרר אותי, "אתה לא הולך לעבוד?" שאלתי בכעס, מניח את ראשי על השטיח, הוא חייך, מלטף את שיערי, "יש לשומרים שלי מבחן אז אסור לי לצאת מהבית" הוא נשק למצחי, נשכב לידי.
"מבחן? של מה?" הרמתי גבה, "לבדוק אם הם נאמנים, וכמה הם חזקים, וגם יש חדשים, אז הם הולכים לחנך אותם" הוא הסביר, עוצם את עיניו בעייפות, "אתה לא משתתף בזה?" הרמתי גבה, הוא הרים גבה, פוקח את עיניו, "ג'ייס אחראי" הוא רק אמר, חייכתי, "כנראה גם יותר ממך" לחשתי, עיניו אדישות, ריקות מרגש, בוהות בעיניי, נשכתי את שפתי, מחייך בתמימות, "בתור האלוהים שלך" הוא התחיל לאמר, "וואה!" צעקתי, מניח את ידיי על פיו, הוא צחק, פורע את שיערי, "גם בודקים להם את הסיבולת?" הנחתי את ראשי על חזהו, הוא הנהן, עוצם את עיניו בשנית.
"מה הסיבולת שלך?" ליטפתי את סנטרו, עיניו סגורות, הוא הרים גבה משועשעת, "גבוהה" הוא רק אמר, הרמתי גבה, מחייך, התקרבתי מעט לפניו, נושך בחוזקה את סנטרו.
הוא צחק, פוקח את עיניו, הסמקתי, "אתה חמוד" הוא אחז בסנטרי, מצמיד את שפתינו.
נשכתי את שפתו קלות, ידיי נתמחות בחזהו, רגליי בין רגליו, והוא לחץ אליהם קלות.
"חמוד בתחת שלי" רק סיננתי, הוא צחק, "התחת שלך לא צריך לקנא, הוא גם חמוד" הוא החדיר את לשונו לפי, מרים את ראשו קלות, מעמיק את לשונו, טורף את שפתיי, יד אחת שלו על מותני, מלטפת את ישבני וחוזרת למותני, ידו השנייה על גבי, עולה לכתפי ויורדת חזרה לגבי.
הנחתי את ידיי בקיפול מתחת לראשו, והוא הניח את ראשו אליהן, מביא אותי איתו נמוך יותר.
אחזתי בחוזקה בשיערו, מקרב את פניו לפניי.
הוא ליקק את שפתיי, נושך אותן קלות, "מלאך קטן" הוא התנתק משפתיי, מחייך.
הרגשתי את שפתי נפוחה, הסמקתי.
"כולם צריכים מדי פעם נשיקה טובה" רק אמרתי, מרים מעט את ראשו, משחרר את ידיי מתחתיו, מתיישב על השטיח.
"אתה מחמיא לי שאני מנשק טוב?" הוא שאל, מרים גבה.
פערתי את עיניי קלות, ממהר לנענע בראשי, "ממש לא, אני ר-" התחלתי לחפש תירוצים.
"שקרן קטן, גם אתה מנשק מצוין" הוא חייך, נושק קלות לשפתיי ונעמד.
הסמקתי, מגלגל את עיניי, "אפשר ללכת למבחן שלהם?" נעמדתי, הוא הרים גבה, "אני רוצה לראות" הסברתי, הוא חייך, "אפשר, רק תלבש משהו" הוא העביר את מבטו על רגליי החשופות, "שתוק" רק אמרתי בכעס, עולה לקומה למעלה, מאק לצידי.
"מה ללבוש?" שאלתי כשהוא נכנס, פושט את מכנסי הספורט שלו והגופיה הרופפת, נכנס למקלחת ואני לידו, חופף את שיערי ושוטף את גופי, כך גם הוא.
"כל כך יפה לך" הוא לחש לעצמו.
הרמתי גבה, "מה יפה?" הטתי קלות את ראשי, "הסימנים שלי על הגוף היפה שלך" הוא חייך, נושק לצווארי, גלגלתי את עיניי.
"אתה אדיוט" רק אמרתי, יוצא מהמקלחת אחריי ששוטף את שיערי, שם לרגליי נעלי בית ורודות, מגבת גדולה לגופי.
הוא יצא אחריי, "אתה לא צריך להסתיר את הגוף היפה שלך" הוא נצמד לגבי עם חזהו, גופו חשוף, רק לרגליו נעלי בית שחורות, יודע שאנזוף בוא.
"אני לא מסתיר, אני פשוט לא רוצה להתקרר, כמו איזה אידיוט אחד שאני מכיר" התקדמתי לחדר ארונות.
הוא צחק, הולך מאחוריי, לוקח ממני את המגבת כשאני שם בוקסר ירוק עם כוכבים גדולים בטורקיז, הוא ניגב את גופו התחתון, לובש בוקסר אדום כהה מייבש את שיערו עם מגבת גדולה שלקח מהארון, הוא חייך, מייבש את שיערי, פיהקתי בעייפות, "תלבש משהו מכובד" הוא רק אמר, לובש לגופו חולצה שחורה מכופתרת, משאיר שלוש כפתורים פתוחים בצווארו, ולובש מעל ג'קט שחור חם, לא סוגר את כפתוריו, מכנסיים שחורות חלקות לרגליו ונעלי סניקרס לבנות, תואמות לשלי.
לבשתי גם כן חולצה מכופתרת שחורה, מעל ג'קט חם לבן, ומכנסיי ג'ינס שחורות מעט משופשפות ונעליי סניקרס לבנות לרגליי.
מבלגן את שיערי הצבוע בכחול על מצחי, הוא חייך, מסרק את שיערו הבלונדיני לאחור, משאיר קווצת שיער על מצחו, מסתירה מחצית מעינו.
"יאללה יצאנו" אמרתי בחיוך, הוא לבש לגופו מעיל גדול שחור, "אתה לא שם מעיל?" הוא הרים גבה, "כל הקטע זה לקחת לך" קרצתי לו, יורה בוא עם אצבעי, הוא צחק, מלטף את ראשו של מאק ויוצאים.
"תכנס ילד יפה" הוא פתח לי את דלת המכונית היקרה, ואני מחליק לבפנים, "למה לא אמרת לי שכל כך קר?" שאלתי בכעס, מפשיט אותו בכוח מהמעיל, הוא צחק, מדליק את המזגן על חום.
לבשתי את המעיל השחור שלו.
"וואה, עוד מעט ירד שלג בקור הזה" אמרתי, נושף על ידיי.
הוא הרים גבה, "לא כזה קר" הוא ליטף את שיערי.
שלחתי לו מבט רצח.
הוא קרץ לי, מתחיל לנהוג, מסתכל על הכביש.
"זה רחוק?" ניפחתי את לחיי כשעברנו ברחובות העיר, הוא הנהן קלות, "מחוץ לעיר" הוא הסביר.
"עדכנת את ג'ייס שאנחנו מגיעים?" המשכתי לשאול, הוא חייך, מהנהן.
"אני לא חסר אחריות לגמריי" הוא בילגן את שיערי.
צחקקתי, "אני שם שירים" לקחתי את טלפונו והטיק-טוק קורץ לי, נכנסתי אליו.
מיליונים של סרטונים צפים על המסך.
הוא הרים גבה.
מישהי נראתה בסרטון מביאה לחבר שלה את ידה ובודקת מה הוא יעשה בה, חייכתי, מתחיל לצלם, מושיט ללוס את ידי בלי לאמר כלום.
הוא הרים גבה, אוחז בה, מניח אותה על יריכו, מעלה אותה מעט לאיבר מינו, הסמקתי, פוער את עיניי בבהלה, מושך את ידי בחזרה.
הוא צחק, כיביתי את הסרטון מעלה לטיק-טוק עם #אדיוט.
"אוקיי, תשמע" נכנסתי לספוטייפי, מפעיל את השיר Superman של aminem.
"מה זה הדיבור הזה, מלאך קטן?" לוס שאל בכעס, אוחז בלחיי.
צחקקתי, "איי כאן בי יור סופרמן" (i can be your superman) התחלתי לזמר, "באט איי דונט וואנט" (but i don't want) הוספתי בחיוך, הוא הרים גבה משועשעת.
קרצתי לו, מזיז את ראשי בקצב.
"תזכיר לי למה אנחנו שומעים אמינם?" הוא הרים גבה, "בגלל שהוא ראפר מצוין, כמובן" חייכתי, "ראפר? אולי, אבל זמר לא" לוקאס רק אמר, בוגד בכל אמונותיי.
"לוקאס הגדול! איך אתה מעז לדבר ככה למושיע העולם?" שאלתי בכעס, הוא חייך, קורץ לי.
"בוא חמוד, תשמע שירים טובים" הוא לקח ממני את הטלפון, מקליד משהו ואז נשמע גיטרה חשמלית ברמקולים של המכונית, לקחתי ממנו את הטלפון, השיר bohemian rhapsody של queen.
"וטפ- זה? זה שיר מ... לפניי מיליון אלף שנה" הזדעזעתי.
הוא צחק, מלטף את שיערי, "זה ממש טוב, אחרי זה תשים את killer queen" הוא אמר בחיוך, קורץ לי.
פערתי את פי קלות, נענעתי בראשי, "ממש לא! אני משתלט בחזרה!" מיהרתי לאמר.
הוא צחק.
נגמר השיר והפעלתי את daechwita של Agust d.
וקולו של שוגה התחיל להשמע ברמקולים של המכונית היקרה.
הוא חייך, מקשיב לשיר, מנענע את אצבעותיו על ההגה.
הורדתי את נעליי בעייפות והנחתי את רגליי על יריכיו, הוא הרים גבה, מחייך, מניח יד אחת על רגלי.
חייכתי, מחביא רגל אחת מתחת ליריכו.
"אל תגזים" הוא צבט אותה קלות, מעט מעל כף הרגל, צחקקתי, בועט בידו קלות.
"לך לישון" הוא ליטף את שיערי, השענתי את גבי על דלת המכונית, עוצם את עיניי.
ידו מלטפת את רגלי, מהירך ויורדת לברך ואז לכף הרגל, ושוב עולה לירך.