המאפיה של

7

לוקאס ;

למה הרוסיות מתייחסות ככה אשלי ?, מה היא כבר יכולה לעשות להן ?, אני מדחיק את הרצון שלי כדי לא ללכת לדירה שלה ולהרוג את כולן , אבל יכולתי פשוט לקנות לה דירה קרוב למועדון , אבל עם אעשה דבר מין השניים , יחשבו שאכפת לי ממנה

אבל האם היה לי אכפת ?

את זה אין לי אפשרות לבדוק , אבל אני צריך לעסוק בדברים אחרים שהם לא היא והיופי המלאכי שלה , ״ תעזוב אותי , בבקשה ״ אומר אחד מהאנשים שחייבים לנו כסף , בדרך כלל יש לנו אנשים אחרים שעושים זאת , אבל בתוכי יש כעס שאני חייב לפרוק 

״ אמרנו לך שלושה ימים , איפה הכסף ״ בעניים שלו פחד , הם תמיד מפחדים , והוצאתי את הסכין שלי ״ בבקשה אל תהרוג אותי ״ ורצחתי אותו והרגשתי רוגע ולא חשבתי על הריח הממכר שלה

אשלי :

אני בן אדם סקרן , תמיד הייתי ותמיד ההיה , אני תמיד יודעת מה קורה עם זה בין סלבס ,זוגות משכבה שלי בתיכון או בשכונה , אני שומעת הכל מהכל , אני רכלנית אין פרט שאני לא שומעת , ועם לא שמעתי אני אשמע

המשפט הסקרנות הרגה את החתול , זה אני, הסקרנות שלי ‏הובילה אותי לרבים עם חברות ועם סתם אנשים , אני נהנת להזין לשיחות שאני לא צריכה לשמוע , זה גורם לי לסיפוק קל

אז חקרתי על האיש שהחזיר אותי לדירה לפני שלושה ימים , לוקאס רוברטו , לפי מה שקראתי לאינטרנט , הוא גאון מחושב שיודע הכל על האויבים שלו , אומרים שהוא קורא מחשבות של אנשים אבל הוא גם מפלצת שאסור להתקרב

בקרבות שלו הוא תמיד מנצח , קעקועים מחסים את כל גופו , וקור נוטף ממנו , וצמרמורת קלה עלתה בעמוד השידרה שלי , כינו אותו בתור המפלצת של ניו יורק , אומרים שאין בוא רגש אנושי

הוא מסקרן אותי , שמעתי כמה חיילים מדברים אליו שהגשתי להם בירה , לכן הסקרנות שלי גברה והייתי חייבת לבדוק , אני בטוחה שלא אסכל לו שוב בעניים

אני יוצאת לעבודה ומתחיל גשם קל , והאוויר הקר נוגע בפניי , אני מסתכלת על המכונית ״ שלי ״ שעומדת בחנייה לא אסעה בה , היא לא שלי , אז אני הולכת ברגל , הדרך לא ארוכה כל כך אבל אגיעה לעבודה רטובה מי גשם 

התחלתי ללכת מהר שטיפות הגשם התחזקו , כשהגעתי הבגדים שלי סחוטים מגשם , השעה חמש אחר הצהריים כך שבדרך כלל אין הרבה לקוחות במועדון חוץ מהחיילים של מתאו , אבל כשניכנסתי לוקאס עמד ליד הבר ודיבר עם אחיו דיימון

וישר שם לב אליי , איך הוא עושה את זה ?, למזלי הופעל מזגן על חום כך שאני יכולה להתחמם מהר , אני הולכת למאחרי הבר כדי להתחיל המשמרת שלי , חייכתי חיוך קטן ללוקאס ולדיימון והתחלתי בעבודתי קפואה מקור

לוקאס :

היא לא הייתה אמורה להגיעה לפני חמש דקות ? , בדיוק כמו שעון היא הגיעה , הבגדים שלה רטובים מהגשם וניכנסה למאחרי הבר במהירות וחייכה אלי ואל דיימון שחייך כמו מטומטם , ״ לוקאס דיימון , תרצו שהביא לכם משהו ?״ שאלה ,דיימון בא לומר משהו אבל ‏עצרתי אותו

עורה ניראה חיוור והשפה שלה רועדת ״ אשלי לכי תחליפי בגדים יש בחדר של עבודים ״ וקיבלתי מבטים מבולבלים מאשלי ומדיימון , אשלי עברה לידי השפילה את מבטה וריח הוניל שלה ניכנס לאפי ושיכר אותי
והלכה  

״ למה עשית את זה ?״ אשל דיימון , זאת התשובה שאני מחפשת מאז שפגתי אותה , לא ענתי , לא היה לי מה לענות אבל דיימון טיפש וחופר
אשלי חזרה אחרי כמה דקות עם בגדים יבשים , אשלי לא מרימה את מבטה מהריצפה כיאלו יש שם את הדבר הכי מעניין בעולם

ככה אנשים מתנהגים כשהם יודעים ‏עליי דברים , אני לא מסתיר שום דבר , אנשים פוחדים להביט בעניים שלי כיאלו ימצאו שם את הכניסה לגהינום או משהו בסגנון , לאשלי יש משהו מעבר למסכה של הילדה הביישנית והשקטה , ואני אגלה זאת

״ אשלי ויסקי נקי ״ אמרתי ״ כבר מגיע ״ ״ אשלי תעשי לי גם ״ אמר דיימון , ״ הינה לך אדוני ״ הסתכלתי אל אשלי במבט קר והיא הביטה בי ״ לוקאס ״ אמרה , בעניים שלה יש פחד , חשש משהו אחר מפעמים קודמות שהסתכלתי בתוך עיניה

נהנתי לקורא אותה וגם להביט בעיניים הכחולות כים שלה שהפנטו אותי כל פעם מחדש וגרמה לי להרגיש משהו שלא ידעתי שאוכל להרגיש אי פעם בחיים