27

415 34 7
                                    


אשלי :

״אני יכולה לקחת לך חולצה וניכנס?״ שאלתי את לוקאס שנישכב על המיטה , הפציעה ביכלל לא מזיזה לו וזה מה שגורם לי לדאוג לו
״כמובן״ לקחתי חולצה ובוקסר והחלפתי בחדר שירותים

לוקאס ראה כל חלק וחלק בי ועדיין התביישתי להיות עירומה לידו
נישכבתי לידו הזהירות ״זה לא כואב לי ונילה״ אמר שהיסתכל לתוך העיניים שלי

לוקאס תפס את המותניים שלי ומשך אותי ‏אליו וצרחתי ״אתה מושגע יכולתי ליפול עליך וגם ישמעו אותנו״ ״כלום לא כואב לי ונילה״
‏הנחתי את הראש שלי על החזה שלו והידיים שלו שיחקו עם ‏ ‏שערי

בבוקר התעוררתי לבד , לוקאס לא היה במיטה ולא בחדר שלו פחדתי לצאת לחפש אותו אז נישארתי בחדר וניכנסתי למקלחת , אחרי המקלחת הרגשתי נקייה ומשוחררת מהכל

הדלת ניפתחה ולוקאס ניכנס ״התעוררת״ ״כן לפני שעה ניראלי״
״יופי״ והיסתכל בטלפון שלו ״לוקאס״ קראתי ועמדתי על המיטה שלו
״כן ונילה״ והתקדים לכיווני

״אחלטתי שאני יספר למאל עלינו״ הידיים שלו על המותניים שלי
״מה אנחנו ונילה?״ זאת שאלה שאני משחזרת כל הזמן לעצמי בראש ואף פעם אין תשובה

״תוכל להגיד לי אתה״ ״אנחנו נהיה כל מה שמתחשק לך אמרתי לך הוא שלך״ ״אז אספר לה מחר״ התכוננתי ללכת אבל לוקאס לא נתן לי לזוז
״לוקאס״ והוא מנשק את צווארי ״כן ונילה״

״אתה צריך להחיזר אותי לדירה ,אני רוצה לספר למאל היום״
״את בהחלט בן אדם מאוד מיוחד״ ‏חייכתי ״אני יודעת״ ונישקתי אותו
״אחרי שתספרי למאל את עוברת לגור פה״

הרמתי גבה ״לא יודעת זה מוקדם בישבלי״ האצבעות שלו משוטטות על גבי ומעביר בי צמרמורת ״תחשבי על זה בישבלי ?״ ״אחשוב על זה״
והעיניים שלנו לא עוזבות אחת את השנייה

״אני אוהבת להסתכל על העיניים שלך הן יפות״ ללוקאס יש את הצבע הכי מיוחד שראתי אפור של פעמיים הוא בהיר ולפעמיים הוא כהה
״העיניים שלך מהפנטות״ אמר

לוקאס :

שיחקתי משחק מסוכן עם אשלי , נתתי לה משהו שאני לא יכול לתת כי אין לי אותו , יכולתי לשחרר אותה ולתת לה ללכת אבל האגו שלי לא אפשר לי זאת כי אשלי שלי

אחרי חצי שעה לקחתי את אשלי לדירה שלה וחזרתי בחזרה כי מתאו חושד שאמא שלנו בסביבה ותנסה להרוג את אישתו שוב ולצערי גם אני חשדתי בזה

״אני לא מצליח להבין איפה היא עכשיו״ מתאו אומר בעצבנות ״לפי מה שמראה לי במצלמות ההבטחה של האזור של המטוסים הפרטיים היא טסה לפני שלושה ימים״ ״אני אומר לך לוקאס היא קורבה״ ושבר את הכוס על הקיר

לילה שלם אני ומתאו לא הצלחנו למצוא איפה היא אמורה להיות
שלחתי לאשלי הודעה אבל היא לא עונה לי כניראה היא ישנה

״מתאו אני יוצאת לאשלי היא לא מרגישה טוב״ , בגלל זה היא לא עונה לי ? כי היא לא מרגישה טוב, פאק אני חייב ללכת אלייה , מאל יצא אחרי ויכוח ארוך עם מתאו היא הלכה בלי ‏ליווי

אני חושב רק על אשלי ולא מצליח להתרכז ומתאו מבחין בזה
״אתה לא מורכז מה עובר ‏עליך?״ ״אני צריך רגע ללכת אחזור מהר״
״בסדר ‏תלך״ ונסעתי במהירות לדירה של אשלי

אני מגיע לדירה אשלי יושבת ליד השולחן עם הטלפון בידה והיא לחוצה ״ונילה״ אני שואל בקול רך כדי לא להלחיץ אותה ״איך את מרגישה?״ היא לא עונה ומאל לא נימצאת

״איפה מאל?״ אני שואל ״היא לא עונה לי כבר הרבה זמן והיא אמרה לי שהיא״ ולא המשיכה כיאלו היא מסתירה משהו חשוב ״שהיא מה?״ ״אני לא יכולה להגיד לך״ ״ ונילה את חייבת לספר לי אולי היא בצרה״

״היא בהריון אבל אסור לך לספר למתאו היא רוצה לספר לו״ היא לא משקרת , אני מצלצל למתאו שעונה מהר ״מה עכשיו״ ״אתה לא תואהב את מה שיש לי לומר לך״ ״דבר״

״מאל לא אצל אשלי״ ״איך אתה יודע?״ ״כי אני אצלה״ מתאו אסף אותי מאשלי בזמן שאיתרתי את הטבעת שלה

״אני אחר כך רוצה לדעת מה עשית אצלה אבל אישתי נעלמה או ניחטפה אבל אתה תספר לי״ טוב זה היה ברור לי שזה יגיע מתי שהו

המאפיה של Where stories live. Discover now