המאפיה של

26

לוקאס :

אנשים לאט לאט הלכנו הזמן שאני ישבתי ושתיתי עם האחים שלי ויסקי במשרד ״הבן זונה הזה ממש בעט בך חזק ושי לך סימן כחול״ אומר דיימון ״יש לי שבר בצלעות״ ״זה מסביר הכל״

מאל ניכנסה בדלת ״פרפר מה את לובשת?״ מתאו דיבר על החצאית הקצרה של מאל ״חצאית״ ״זה לא ניראה כמו אחד״ ״אז כניראה שאתה עיוור״ והתיישבה על השולחן שלו עם כוס ויסקי

״פרפר איך היה עם אשלי?״ ״הורדתי אותה בשדה תעופה אני כבר מתגעגעת אלייה״ מה לעזעאל ״לאן היא נסעה ?״ ״לישראל״ היא חזרה פאק

״נו איך היה הדבר האלים שלך לוקאס ניצחת ?״ ״כמובן שהוא ניצח היית צריכה לראות את זה מאל״ ״איך פאקניג לא ראתי את זה לעזאזל״
״פרפר אל תקללי״ ״אני עדין לא מדברת איתך״ אני לוקח את החולצה שלי ואת המפתחות של הרכב

״לאן אתה הולך יש לך צלעות שבורות״ ״יש לי עניין לסדר״ ואני נוסע כמו משוגע לשדה התעופה השעה שלוש לפנות בוקר ובבקשה שהיא עידן לא עלתה על המטוס

אשלי שייכת לי ואני לא יכול לתת לה ללכת לא עכשיו ולא אף פעם
לא ידעתי מה אני הולך להגיד לה אבל ידעתי שאני רוצה שהיא תשאיר שלי

לפני שהכרתי אותה לא רציתי אף אחת ואז היא היגע וקור שלי ברח
זה נישמע לא הגיוני שהאישה הקטנה הזאת הצליחה לגרום לי לרדוף אחריה כמו פאקניג כלבלב

הגעתי לשדה התעופה , אני מחפש אותה ומסתכל בלוח זמנים של הטיסות , הטיסה שלה אמורה לצאת בעוד שעה, קנית כרטיס טיסה למיקרה ואצטרך לעלות על המטוס ולטוס לשם כדי לקחת אותה

עברתי את הביקורת , ניפטרתי מאקדח שהיה לי המשטרה והFBI לא יורדים לנו מגב ביגלל שמתאו יריה במישהו במועדון וזה עלה בכול הרשתות , לקח לי יומים שלמים למחוק הכל

ועדין המשטרה מצא את זה אז אנחנו צריכים להיות זהירים , אני לא טיפוס חברתי ולא טיפוס שמסתובב ליד אנשים מרצון , אשלי גרמה לי לעשות דברים אחרים

אני רואה אותה יושבת על ספסל כשהידיים מחסות את הפנים שלה
הרגשתי שאבן ירדה לי מהלב שראתי אותה

אשלי :

ישבתי על הספסלים עם המזוודה והתיק שלי מחכה לטיסה , משהו בתוכי אומר לי שלא לעלות על הטיסה הזאת , הרגשתי שמישהו עומד מעליי

הרמתי את הראש ״לאן את הולכת ונילה ?״ הרגשתי את הדמעות עולות , קמתי וחיבקתי אותו לא האמנתי שמשהו יעשה דבר כזה
יחפש אותי.

״את לא נוסעת״ הוא לא שאל אותי הוא קבע , זזתי ממנו הרגשתי את האי נוחות שלו , אני אוהבת את לוקאס אבל הוא לא אותי וזאת אחת מהסיבות שאני הולכת כדי להתקדם אלה

אבל איך אפשר להתקדם אלה מי גבר כמו לוקאס ?

״אבל מה עם החלום שלי ?״ ״ אני אגשים לך את על החלומות״ חוץ מי כמה שאתה כלול בהם ולא תוכל לתת לי אותם ״לא תוכל להגשים את כולם לוקאס״ ״אתן לך את הירח רק תישארי״

״אני לא רוצה את הירח לוקאס אני רוצה משהו אחר , משהו שלא תוכל לתת לי״ הרגשתי את הדמעות עולות אבל לא יכולתי לבכות שוב היום
לוקאס הבין אל מה אני מדברת

״אני אתן לך אותו״ ״את מי?״ הרגשתי מיואשת מהכל ״את הלב שלי אותי רק תשארי איתי״ לא ידעתי מה לענות לו חוץ מי ״אוקיי״

אני הולכת לצידו בהרגשה שזה הדבר הכי נכון לעשות , הנסיעה עברה בשקט לא ידעתי לאן אנחנו נוסעים וגם לא אכפת לי כל עוד אני לצידו
לוקאס עצר בבית שלו ״לא יראו אותי ?״ ״לא״

ניכנסו לחדר שלו והתיישבתי על המיטה , הוא הוריד את החולצה וסימנים כחולים וסגולים באזור הצלעות שלו ״אתה בסדר ?״ וקמתי והתקרבתי

״אתה צריך רופא הצלעות שלך שבורות״ הוא גיחך ״אני בסדר ולא צריך רופא״ לוקאס הוציא תחבושת מי התיק ‏עזרה ראשונה ״אני אחבוש לך״ ולקחתי לו

״קדימה תשב על המיטה״ הוא גיחך ״את יודעת שעם מישהו אחר היה אומר לי דבר כזה היה מת״ התחלתי ללפף את התחבושת סביבו

״כניראה אני בן אדם מיוחד״ אמרתי בחיוך ״זה נכון ונילה ביגלל זה את בבית ובחדר שלי״ ״כמו שאמרתי אני בן אדם מיוחד״

״את לא סתם בן אדם מיוחד , את שלי ונילה״

מצטערת שלא העלתי כלום כבר שבועות היה לי תקופת בגרויות ומלא מבחנים והיום סיימתי עם הכל ועכשיו אוכל לכתוב לכן/ם הרבה פרקים
אוהבת ❤️