לוקאס :ידעתי שאני חוזר אלייה גם עם היא לא הייתה מבקשת , לא רציתי לאשיר אותה לבד ולא רציתי ללכת אבל מתאו הטיפש הזה קרא לי לטפל באחד מהסוחרים שלנו
תמיד קורה לי משהו מבפנים כשאני רואה את הפרצוף המאוכזב שלה כשאני צריך ללכת , המשהו מבפנים הזה מציק לי עד שאני רואה אותה שוב , התרגלתי לאשלי ובחיים לא הימאס לי לראות את הפרצוף שלה
כשאני אוסף אותה היא מהפנטת אותי עם הלבוש שלה , שבקלות היא יכולה להפיל כל גבר שיסתכל לכיוון שלה , רציתי שכל העולם ידע שהיא שלי , אבל הייתי מוכן לזה ביכלל ?
אנחנו מגיעים למסעדה שקטה בעיר, מסעדה איטלקית ששיכת לאחד החיילים שלנו , אני אוהב את המסעדה הזאת היא שקטה ורגועה וידעתי שאשלי תואהב אותה
״ למה אין כאן אנשים ?״ היא שואלת ,ביקשתי או יותר נכון איימתי שלא היה אף אדם במסעדה , אנשים הסתכלו אלייה והיא לא אוהבת להיות במרכז העיניים וגם לא רציתי שאף מזדיין הסתכל אלייה
״ אני לא אוהב אנשים ״ אשלי לא אמרה מילה ומפנה את פנייה לתפריט
המלצר מגיע ולוקח את ההזמנות שלנו ומביא בקבוק יין , אנחנו לא מדברים רק מסתכלים אחד אל השניאני לא אחד שמפתח שיחות או אחד שמדבר הרבה והיא רק מחפשת מה לעלות לשיחה ״ שמעתי שמחר אתה נילחם זה נכון ?״ ״ כן ״
״ אתה אוהב להילחם ? ״ ״ כן ״אשלי :
אנחנו אוכלים בשקט , לא מדברים , המתח שיש בנינו מורגש בכל המסעדה ששומעים רק את הסכום ואת הכוסות ,אני רוצה שהוא ישאל ויתעניין בי ולא רק בגוף שלי
הוא לא שואל מה אני רוצה ללמוד ועם אני חוזרת לארץ שלי כי הזמנתי טיסה למחר בלילה , אני טסה ולא וחוזרת לניו יורק בתקופה הקצרה שאני כאן אני מרגישה חייה אבל יש לי רשימה שאני צריכה להשלים
אני אוהבת את העיר ואת האנשים ואת לוקאס אתמול הבנתי את זה
הבנתי שאני אוהבת אותו והוא לא אותי בחזרה וזה כואב , זה תמיד היה ברור שאני התאהב במישהו שלא יכול להרגישוגם ביגלל זה עדיף שאני יחזור לארץ שלי , כשאני יחזור אני אשכור דירה לבד רחוק מהבית והתרכז בחיים שלי וברשימה שלי , אני ילמד משפטים והיה עורכת דין
״ על מה את חושבת ונילה?״ הוא שואל ״ על החיים ״ העיניים האפורות שלו ניראות רגועות הן ככה כל פעם שאנחנו לבד ובסביבת אחרים הן קרות כמו קרח שיכול להקפיא עולם שלם
אני אוהבת להסתכל על לוקאס הוא יפיפה , יפיפה עד כאב . אני צריכה להיפרד מי מאל אתגעגע אלייה כל כך , ידעתי שלא הייתה צריכה להיקשר לאף אחד ולא לעשות סקס עם אף אחד
אחרי שאנחנו מסיימים לאכול לוקאס לוקח אותנו למקום שהוא לא הבית ״ לאן אנחנו הולכים ?״ ״ למקום ״ ״ אתה לא מדבר הרבה אתה יודע ״ ״ אני יודע ״
לוקאס לוקח אותנו למקום שניראה כמו הים ״ אז אנחנו הולכים לים ?״
״ כן ״ ״ למה ?״ ״ את שואלת הרבה שאלות ונילה ״ ״ סקרנית ״ לוקאס גיחך ויצא מהאוטו כדי לפתוח לי את הדלת ועזר לי לצאת ״ תודה ״והלכנו לכיוון החוף והורדתי את העקבים כי מי יכול ללכת עם עקבים בים , אני אוהבת את הים הוא מקום הבריחה שלי רעש הגלים נותן תחושה טובה
לוקאס לא שייך לכאן , לדברים הפשוטים הוא בן אדם של דברים יקרים מכונית יקרות אנשים ונשים שעושות כל מה שהוא רוצה , אנחנו הפכים ותמיד אומרים שהפכים משלמים אחד את השני
אבל אנחנו זה סיפור שונה שחייב להסתיים , ואני הסיים את זה , כי רק אני אצא עם לב שבור
לוקאס מחזיר אותי לבית אחרי הליכה בחוף הוא הלך ״ אני חייב לחזור לעבודה ״ אמר ונתן לי נשיקה והלך , אני הולכת לארוז את הדברים החשובים שלי ואת אשר אני זורקת גם ככה הבאתי רק מזוודה אחת
שאני אחזור לארץ אני יפתח דף חדש
שוב
תשמרו אל עצמכן/ם ❤️
אוהבת המוןוסליחה שהפרק קצר 💙
YOU ARE READING
המאפיה של
Romanceכל חיי היו בלגאן עד שהוא הגיע , הוא יפה כל כך העניים שלו ממכרות אותי וקשה שלא ליפול לתוכן. שספרתי לו את סיפורי חיי ראיתי רגש בענייו . היא ניראת כל כך תמימה אבל היא לא סיפור חייה גרם לי להרגיש משהו לראשונה בחיי היא גרמה לחיים לראות אחרת. הספר השני...